בדרך כלל יש לי נטיה למרוד בספר התורן שכולם קוראים. אולם רומנים הסטוריים של רוסיה הצארית וגם הקומוניסטית תמיד כובשים אותי. אולי משום תעצומות הנפש מול הסבל האנושי, אולי בגלל האהבות המסובכות. שוטטתי לי ברחובות לנינגרד עם "פרש הברונזה" ולמדתי להכיר כל מקום ואתר בעיר וסביבותיה. עכשיו רק צריך לנסוע לסנט-פטרבורג...
"המפתח של שרה" חודר ופוצע כל לב אך הסופרת השכילה לדלג בין הפרקים הקצרים, בין קורות הילדה היהודיה שגורשה מביתה ע"י הנאצים לבין קורות הסופרת בימינו אנו, ומאפשרת לנו בכך רגעים של נשימה קלה ורגיעה לבל נידרדר לתהומות הדכאון.
עוד בנושא
כשבא לך להרגיש רומנטית
הצטרפי לחיים הבלתי נשכחים של מישהי אחרת ואל תשכחי להכין משהו לנשנש לפני שאת מתחילה פרק נוסף. 5 רומנים רומנטיים שאת חייבת לקרוא
הצטרפי לחיים הבלתי נשכחים של מישהי אחרת ואל תשכחי להכין משהו לנשנש לפני שאת מתחילה פרק נוסף. 5 רומנים רומנטיים שאת חייבת לקרוא
לקרוא בשביל הנפש
ארבעה ספרים מומלצים שיעשו לכם טוב על הנשמה
ארבעה ספרים מומלצים שיעשו לכם טוב על הנשמה
שיריה של חמוטל בר-יוסף, "השתוות" (2011).
מבחר מקיף משיריה של המשוררת הוותיקה, הכולל גם שירים חדשים.
מבחר מקיף משיריה של המשוררת הוותיקה, הכולל גם שירים חדשים.
תולעת ספרים > ספרים שקראתי לאחרונה ואהבתי
כולם מדברים על "פרש הברונזה" של פאולינה סיימונס, וגם אני התאהבתי בו, ומאותה תקופה של מלחמת העולם השניה - "המפתח של שרה" של טטיאנה דה רוניי המדלג בין כאב לאתנחתא
חגית, 26/09/11 13:36
הטקסט שאת/ה מצטט/ת:
בדרך כלל יש לי נטיה למרוד בספר התורן שכולם קוראים. אולם רומנים הסטוריים של רוסיה הצארית וגם הקומוניסטית תמיד כובשים אותי. אולי משום תעצומות הנפש מול הסבל האנושי, אולי בגלל האהבות המסובכות. שוטטתי לי ברחובות לנינגרד עם "פרש הברונזה" ולמדתי להכיר כל מקום ואתר בעיר וסביבותיה. עכשיו רק צריך לנסוע לסנט-פטרבורג...
"המפתח של שרה" חודר ופוצע כל לב אך הסופרת השכילה לדלג בין הפרקים הקצרים, בין קורות הילדה היהודיה שגורשה מביתה ע"י הנאצים לבין קורות הסופרת בימינו אנו, ומאפשרת לנו בכך רגעים של נשימה קלה ורגיעה לבל נידרדר לתהומות הדכאון.
חגית, 26/09/11 13:36
תגובתך:
טובה איסקין, 26/09/11 15:16
אשמח לקרוא את פרש הברונזה.גם אני אוהבת את הרומנים ההסטורים של רוסיה הצארית
אמנון , 26/09/11 21:00
ואם כבר מדברים על "המפתח של שרה, לא לשכוח לצפות בסרט.
שפירית, 09/11/11 21:02
כמוך כמוני,גם אני קראתי את "פרש הברונזה" נהנתי מכל רגע מהרומן העשוי בקפידה,את הספר"המפתח של שרה" קראתי וזה דיכא אותי עד עפר,גרם לי לצלול לתהומות הכאב,לקח לי אי אלו ימים לחזור למצב רוח טוב.אגב,יש ספר המשך לפרש הברונזה טרם קראתי בו"טטיאנה ואלכסנדר",כרגע אני קוראת את חיים שפירא"על הדברים החשובים באמת" ספר משעשע ועם המון תובנות לחיים,ולאוסף קניתי גם את "קהלת" זה האחרון נכון לעכשיו של חיים שפירא.
Judith Peer, 26/02/12 23:51
מומלץ ביותר ללכת להרצאות של חיים שפירא! דרך אגב הוא גם מנגן בפסנתר!
שלמה ראובני, 28/03/12 12:34
אהבתי מאוד את הספר "אין מה לקנא" של העיתונאית (NY טיימס נראה לי) ברברה דמיק. הספר מספר על חיי היומיום של אזרחים פשוטים בקוריאה הצפונית תחת שלטוון שושלת קים. כידוע, זו המדינה המסוגרת ביותר בעולם ,עם שלטון קומוניסטי דיקטטורי, ואנשים שם חיים בעוני ורעב (בזמן שהמשטר חוגג). מתחבר לעניין של רוסיה הקומוניסטית שהזכרתם פה..
