המודעות לכך שפעילות חברתית חיונית ובריאה במיוחד בגיל המבוגר הנה נחלת הכל, אלא שאינטואיציה בריאה אינה מחליפה מחקר מדעי מדיד ותקף.

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה  Jurnal of international neurophsycological association. 

בדק את הקשר שבין פעילות חברתית אינטנסיבית בגיל המבוגר לבין נסיגה קוגניטיבית ודמנציה (שיטיון)

המחקר שהקיף 1138 משתתפים מבוגרים שגילם הממוצע 79.6 מאיזור שיקגו, ליווה את המשתתפים במשך 12 שנים.

במהלך שנים אלה תועדו הפעילויות החברתיות בהן משתתפים האנשים באופן קבוע, מי יותר ומי פחות ובמקביל עברו כל המשתתפים מבחנים קוגניטיביים תקופתיים.

כל המשתתפים היו בתחילת המחקר במצב של ירידה קוגניטיבית קלה אך ללא דימנציה.

הפעילות החברתית שהוכללה במסגרת המחקר הייתה: פעילות ספורטיבית קבוצתית, טיולים קבוצתיים, פעילות התנדבותית, פעילות בקהילה, ביקור קבוע במוסדות דת ואף הליכה למסעדות. 

נמצא קשר חזק בין רמת הפעילות החברתית ורמת השימור הקוגניטיבי. ומאידך בין רמת פעילות נמוכה לבין נסיגה קוגניטיבית. 

שככל שהפעילות החברתית הייתה רבה יותר, נצפתה ירידה מועטה יותר בתפקודי זכרון עבודה, זכרון אפיזודי וסמנטי, יכולת מרחבית ומהירות תגובה. הפער בין קבוצת הפעילים חברתית לבין האחרים התבטא בהאטת הנסיגה ברמה של 70%, ללא ספק פער משמעותי ביותר.

לפיכך העמדה הברורה של בריינספא, לפיה לא די באימון קוגניטיבי על בסיס תוכנה או אחר לבד בבית, אלא יש צורך חזק לצאת מהבית, להיפגש עם אחרים, להחליף דיעות ולבצע את כל מרכיבי האימון בקבוצה, מקבלת כאן חיזוק משמעותי.

להלן הפרטים המלאים של המאמר

Journal of the International Neuropsychological Society (2011), 17, 998–1005

   Late-Life Social Activity and Cognitive Decline

in Old Age

Bryan D. James,1,2 Robert S. Wilson,1,3,4 Lisa L. Barnes,1,3,4

AND David A. Bennett1,3

1Rush Alzheimer’s Disease Center, Chicago, Illinois

2Department of Internal Medicine, Rush University Medical Center, Chicago, Illinois

3Department of Neurological Sciences, Rush University Medical Center, Chicago, Illinois

4Department of Behavioral Sciences, Rush University Medical Center, Chicago, Illinois

(RECEIVED December 2, 2010; FINAL REVISION March 11, 2011; ACCEPTED March 11, 2011)