כניסת משתמשים רשומים
כניסה מפייסבוק
פיתוח כישורי זיכרון > פרדוקס החכמה
 
Ronny Erez, 12/02/12 14:42

"פרדוקס החכמה"  הוא שם ספרו של אלחנן גולדברג - נוירופסיכולוג אמריקאי ממוצא רוסי (יהודי כמובן) בעל שם.


מדוע פרדוקס ועל איזו חכמה מדובר?


אנו יודעים כי המוח מתחיל להתנוון כבר בסוף שנות העשרים לחיינו, מאידך רוב בני האדם הופכים לחכמים יותר לקראת אמצע החיים - גיל 50. אז אמנם שאלה זאת איננה עונה באופן מלא על ההגדרה של פרדוקס, אך תודו שיש כאן משהו המחייב הסבר.


כיצד זה יתכן


כיצד יתכן שהכלי מאבד מאיכותו ובמקביל משפר את ביצועיו?


בכדי להבין זאת יש להבין את המבנה המיוחד של המוח ואת הקשר בין ההיבט הפסיולוגי להבט הקוגניטיבי התפקודי. את האופן שבו המוח בונה רשתות היוצרות תבניות קוגניטיביות.


הזיכרון האנושי שונה באופן מובהק מזיכרון של מחשב, בעוד זיכרון המחשב הנו אלגורתמי, מדויק, כל פריט זיכרון נשמר בנפרד וצורך משאבים נפרדים, הרי הזיכרון האנושי עובד על העקרון של זיכרון גנרי, שומר תבניות כלליות של מושגים ולפיכך למעשה אינסופי. 


במקביל לירידה בכמות הנוירונים המתרחשת לאחר גיל 30, מתרחש תהליך למידה ועיצוב תבניות (ניסיון) המאפשר תפקוד שאינו זהה לתפקוד בגילאי ה20 אלא אפילו תפקוד טוב יותר. (למעט במספר מוגבל של כישורים ותחומים, לדוגמא כל המתמטיקאים והפיסיקאים הגדולים הגיעו להישגיהם העיקריים לפני גיל 30) 


גולדברג סוקר עבודות של אמנים ואנשי רוח שהגיעו לגיל מופלג, אבדו חלק מכישוריהם הקוגנטיביים אך לא איבדו את הייחוד והקסם שהיה סימן ההיכר של עבודתם. את אותו תחום שבו התבניות שלהם היו המובנות והמחודדות והייחודיות ביותר.


על בסיס הבנה זאת ניתן להרחיב ולאמר שאם למרות ההתנוונות של המוח בין גיל 30 ל50 אפשר לשפר את ביצועיו, הרי ניתן להאריך תהליך זה ולפתח כישורים, מיומנויות, גמישות מחשבתית ובעיקר זיכרון תקין גם בגילאים מבוגרים בהרבה.


בכדי לדעת יותר,


אתם מוזמנים להרצאה שלי בנושא ביום חמישי ה16 לפברואר במשכננו החדש: רחוב סעדיה גאון 26


 

הטקסט שאת/ה מצטט/ת:

"פרדוקס החכמה"  הוא שם ספרו של אלחנן גולדברג - נוירופסיכולוג אמריקאי ממוצא רוסי (יהודי כמובן) בעל שם.


מדוע פרדוקס ועל איזו חכמה מדובר?


אנו יודעים כי המוח מתחיל להתנוון כבר בסוף שנות העשרים לחיינו, מאידך רוב בני האדם הופכים לחכמים יותר לקראת אמצע החיים - גיל 50. אז אמנם שאלה זאת איננה עונה באופן מלא על ההגדרה של פרדוקס, אך תודו שיש כאן משהו המחייב הסבר.


כיצד זה יתכן


כיצד יתכן שהכלי מאבד מאיכותו ובמקביל משפר את ביצועיו?


בכדי להבין זאת יש להבין את המבנה המיוחד של המוח ואת הקשר בין ההיבט הפסיולוגי להבט הקוגניטיבי התפקודי. את האופן שבו המוח בונה רשתות היוצרות תבניות קוגניטיביות.


הזיכרון האנושי שונה באופן מובהק מזיכרון של מחשב, בעוד זיכרון המחשב הנו אלגורתמי, מדויק, כל פריט זיכרון נשמר בנפרד וצורך משאבים נפרדים, הרי הזיכרון האנושי עובד על העקרון של זיכרון גנרי, שומר תבניות כלליות של מושגים ולפיכך למעשה אינסופי. 


במקביל לירידה בכמות הנוירונים המתרחשת לאחר גיל 30, מתרחש תהליך למידה ועיצוב תבניות (ניסיון) המאפשר תפקוד שאינו זהה לתפקוד בגילאי ה20 אלא אפילו תפקוד טוב יותר. (למעט במספר מוגבל של כישורים ותחומים, לדוגמא כל המתמטיקאים והפיסיקאים הגדולים הגיעו להישגיהם העיקריים לפני גיל 30) 


גולדברג סוקר עבודות של אמנים ואנשי רוח שהגיעו לגיל מופלג, אבדו חלק מכישוריהם הקוגנטיביים אך לא איבדו את הייחוד והקסם שהיה סימן ההיכר של עבודתם. את אותו תחום שבו התבניות שלהם היו המובנות והמחודדות והייחודיות ביותר.


על בסיס הבנה זאת ניתן להרחיב ולאמר שאם למרות ההתנוונות של המוח בין גיל 30 ל50 אפשר לשפר את ביצועיו, הרי ניתן להאריך תהליך זה ולפתח כישורים, מיומנויות, גמישות מחשבתית ובעיקר זיכרון תקין גם בגילאים מבוגרים בהרבה.


בכדי לדעת יותר,


אתם מוזמנים להרצאה שלי בנושא ביום חמישי ה16 לפברואר במשכננו החדש: רחוב סעדיה גאון 26


 


Ronny Erez, 12/02/12 14:42
תגובתך:
! דווח למנהל האתר
הוסף תגובה

פרדוקס החכמה הוא טעות של הטבע. מוחו של האדם עוצב עוד בתקופה שהאדם עוד לא ידע להבעיר אש שלא לדבר שלא היה לו עם מה. אותו המוח בדיוק הביא את האדם אל הירח. המוח שלנו גדול על צרכינו. למוח שלנו יש "עודף" גדול מספיק על מנת לחפות על כל מה שהולך לאיבוד.


מהירות התגובה של המוח פוחתת אבל לא יכולתו לחשוב לחשב ולהחליט. בגלל ה"עודף" של המוח הוא מחפש לעצמו תעסוקה. אם לא נתעצל נגלה שככל שנדרוש ממנו יותר יתן לנו מוחנו עוד יותר......

! דווח למנהל האתר
הוסף תגובה

צביקה, לא הייתי מגדיר זאת כטעות של הטבע אלא כהכנה לאופציות אינסופיות. אמנם לחזור בזמו ולבדוק את ההתפתחות של המוח לאורך אבולוציה איננו יכולים, אלא רק לנסח תיאוריות, מאידך אנו יכולים לבחון את ההתפתחות של המוח של האינדוידואל משלב העוברות לילדות לבגרות לזיקנה.


אחת התופעות המעניינות הנה שהמוח של העובר מכיל הרבה יותר נוירונים ממה שיהיו במוח הילוד.


מיד לאחר הלידה מתבצע תהליך של גיזום של רשתות נוירונאליות מיותרות. כלומר עבור אותה פעולה נוצרות רשתות רבות והפחות יעילות פשוט נעלמות בתהליך דומה לגיזום שהגנן מבצע לשיח הורדים כדי לאפשר ליתר הענפים לצמוח באופן המטבי.


תהליך זה מראה את כוונתי באומרי שהמוח בנוי לאופציות מרובות, מסביר את העוצמה האדירה שניראה כאילו איננה חיונית. מסביר את המושג המרכזי בתחום שלנו וזה המושג "רזרבה מוחית"

! דווח למנהל האתר
הוסף תגובה

הטבע לא עוסק בספקולציות עתידיות. חקר האבולוציה מראה בצורה ברורה יתרון ברור לכל פתרון לחסרון קיים, ובפירוש לא לכל חסרון או בעיה עתידית. זה לעניין הרקע התיאורתי.


אין חילוקי דעות שמוחו של האדם בנוי לאופציות רבות מספור. אין חילוקי דעות לגבי קיומה של הרזבה המוחית.


למען האמת ארז אין ביננו כל סיבה לחילוקי דעות. אתה מעודד לפתוח חשיבה משיקולים עסקיים וזה בסדר. אני מאוהב בגירויים למוחי משיקולי הנאה והעצמה אישית.


אני מעודד חשיבה ביקורתית בעוד אתה מוכר האדרת פוטנציאל החשיבה. אבל כידוע פוטנציאל רק מאפשר אבל ההחלטה על הביצוע היא הנותנת.


 

! דווח למנהל האתר
הוסף תגובה

מעולם לא טענתי שהטבע עוסק בספקולציות, לא תאשים אותי בריאקיונריות למרקיסטית.


אבל עדיין עובדת הרזרבה המוחית הנה תעלומה מבחינת ההסבר האבולוציוני.


אבל לסיכום אי חילוקי הדיעות ביננו כולל את העובדה שהמוח שלי כמו של האחרים מעניין אותי לא רק מבחינה העסקית. והמטרה של בריינספא הנה העצמה ושיפור איכות החיים הקוגנטיבית של בני אדם בגיל המבוגר. לא כל עסק הנו בהכרח ציני. אם תראה את ההסטוריה האישית שלי שאיננה של איש עסקים, ההיפך, תבין.

! דווח למנהל האתר
הוסף תגובה

איש יקר סליחה על שלא הובנתי כהלכה.


איני רואה כל פסול בלעשות עסקים ההיפך הוא. אני רק התרעתי פה ושם על מה שנראה לי כנסיון לעשות קופה על גבם של תמימים.


איני מתכוון לשכנע אף אחד בהסטוריה שלי. דאגתי היא לעתיד. יש כבר מספיק פוליטיקאים שעוסקים ביפוי ההסטוריה בניגוד לכל מציאות עגומה.


איני נאחז באילנות גבוהים ואין לי שיג ושיח לא עם מרקס ולא עם אף מהפכן אחר. כפי שכבר אמרתי אני מעודד ומתעודד מטיפוח חשיבה בקורתית. אני נזהר מאוד עם עובדות. לכן אתייחס לפתיח שלך ואומר שאתה הוא שכתבת "לא הייתי מגדיר זאת כטעות של הטבע אלא כהכנה לאופציות אינסופיות.". על איזה אופציות אתה מדבר? ומיהו שהכין אותן?


למה שאתה קורה תעלומה אני קורא טעות של הטבע. ההליך האבולוציוני הוא מאוד עקבי. אין בו כל תעלומות. החזק הוא השורד. כל מי שזכה ולו ביתרון קל הוא החזק. עד ליצירת האדם התהליך האבולוציוני עקב בדקדקנות אחרי עקרון זה. יצירת המין האנושי הביאה לקפיצה גדולה מאוד. קפיצה שהפכה את האדם לשליט בלעדי וכל יכול על פני האדמה. הגיעה עצמת האדם עד כדי כך שרק הוא עצמו יכול להציל את המין האנושי מהתפוצצות. או התפוצצות של פצצות הרסניות או של התפוצצות אוכלוסין.


אשמח להמשיך אם רק תרצה.....

! דווח למנהל האתר
הוסף תגובה

צביקה היקר,


לא חשבתי שאתה מתכוון להיתפס לניסוח שתפקידו לסבר את האוזן, כאילו היה זה ניסוח בכתב עת מדעי. ולכן אמרתי לך שלא תאשים אותי בלאמרקיזם, כלומר בתפיסה תילאולוגית, כזו המייחסת לטבע תכליות. מאידך כמי שמבין משהו בפילוסופיה של המדע, אני חייב לציין שהתפיסה הדרוויניסטית הנוקשה, עומדת במידה מסוימת לביקורת היום, לא תמיד "החזק שורד" כפי שציינת, אבל זה שייך לדיון אחר.


כשאני מציין את הרזרבה המוחית כ"תעלומה" מהבחינה האבולוציונית, הכוונה הנה שכדי שיתפתח מוח כזה חייב היה להיות לו יתרון מול מינים אחרים, ולא ברור לנו היום מתי ואיך היה יתרון במוח הכולל מעל ל100 מיליארד תאים שחלק גדול מהם בשימוש חלקי ביותר.


בכלל לחשוב על המוח במובנים מכניסטיים פשוטים נדמה היום לחוקרי המוח כתמים ולא מתאים. זה לא מחייב לשנות לחלוטין את התפיסה שלנו את המדע, אבל יתכן שיש כאן תהליך של איכות חדשה הנוצרת מכמות,אלו הסברים מתחום ה complexity שאין תחום מתאים להם מהמוח. ארחיב על כך בהזדמנות בפוסט אחר


 

! דווח למנהל האתר
הוסף תגובה

ארז אשמח לחלוק אתך מחשבות על המוח כאן או בפוסט אחר.


לעניין הדרוויניסטי כאשר נאמר חזק אין הכוונה לחזק במובן הפיזי אלא כפי שכתבתי בעל היתרון ואפילו הקל. לשם הדוגמא אשתמש במידע שנתקלתי בו רק השבוע נתקלתי. מדובר בהסבר למקור הפיז'מה של הזברה. שנים "שברו החוקרים את הראש" עד שעלו על רעיון שהביא למסקנה שהפסים מצילים אותן מפגיעתם של זבובים מסויימים.


אין באמירתי זו כדי למזער את העובדה הביאולוגית שבטבע החזק תמיד טורף את החלש.

! דווח למנהל האתר
הוסף תגובה
 
תגובות, דעות, המלצות
 
Feedback Form