1. "הבט בי, בבקשה"
הקשבה מתחילה בתשומת לב שמופנית למדבר. מבט עיניים אל עיניים יבטיח שתשומת הלב מופנית אליכם.
2. "אני מתכופפ/ת אליך כי חשוב לי שתשמע מה שיש לי לומר"
גישה זו מראה לילד שההורה מכבד אותו, ואז קל יותר לילד לכבד את ההורה בחזרה על ידי כך שיקשיב לו.
3. "יש לי משהו קצר וחשוב מאוד לומר לך"
העובדה שהילד יידע שמדובר במשהו קצר וחשוב (להבדיל ממונולוג פילוסופי מעמיק) תעזור לו להקצות את הקשב אל המדבר. בכלל, רצוי להיות קצרים וממוקדים עם ילדים כדי שלא יאבדו קשב.
4. "אני מקשיב/ה לך כשאתה מדבר, אז תקשיב לי עכשיו בבקשה"
אמצו בבית ערכים של כבוד והתחשבות ונהגו לפיהם. הבהירו לילד שהקשבה זה לזה היא קוד התנהגותי ששגור אצלכם ושתקף לגבי כולם. תנו לילד להרגיש שזה לא רק משהו שמצופה ממנו, אלא נורמת התנהגות מוערכת בביתכם.
5. "אני רוצה לומר לך משהו. מתי אפשר לדבר איתך?"
הראו כבוד לילד והתחשבות בזמן שלו. זה ייתן לו דוגמה כיצד לנהוג איתכם. גישה כזו תאפשר לכם להשיג יותר נכונות מצידו להקשיב לכם ולכבד את מה שיש לכם לומר. כשהוא יתפרץ לתוך שיחה שלכם עם מישהו אחר, הוא ילמד שצריך לכבד את העובדה שאתם עסוקים כעת, ולא להניח כמובן מאליו שאתם רק מחכים שהוא יפנה אליכם.
6. "אני מבינ/ה שאתה כועס"
כדי ללמד ילדים להקשיב לאחרים, חשוב קודם כל לתת להם בבית מודל של הקשבה כאשר ההורה מקשיב להם. הקשבה היא, בראש ובראשונה, היכולת לעשות הבחנה בין הרגשות שלי לבין הרגשות של האחר, ולהכיר בכך ששני אנשים מסוגלים לחוש דברים שונים ואין בהכרח צודק או טועה.
7. "מה אתה מרגיש עכשיו?"
אחת הדרכים לעזור לילד להקשיב לאחר היא לעודד אותו להקשיב קודם כל לעצמו. מאוד לא מומלץ שההורים יכחישו את רגשות הילד ("אין לך סיבה להתרגז כל כך"). הכחשה זו עלולה לגרום לילדים לכעס ולחוסר יכולת לדעת מהם רגשותיהם האמיתיים, וגם לחוסר רצון להתחשב ברגשותיהם של אחרים ולהקשיב להם.
8. "אני מאוד מעריכ/ה שהקשבת לי ושעשית מה שביקשתי"
נצלו כל הזדמנות חיובית שבה הילד הקשיב לכם ושבחו אותו על כך. אפשר לספר לו כמה טוב אתם מרגישים כשהוא עשה מה שביקשתם. אפשר גם לספר זאת בשמחה לקרובים כדי "לעשות מזה עניין".שבחים יעילים יותר מעונשים, ותמיד עדיף ללכת בדרך החיוב מאשר בדרך השלילה.
9. "רציתי לשתף אותך במשהו שאני מרגיש/ה"
משפט כזה מזמין את הילד להיכנס לתוך עולמו הרגשי של ההורה. אין בכך שום דבר מאיים או מייצר התנגדות או התבצרות. זהו משפט שפותח פתח לשיחה של ממש, ובהמשך להקשבה. הילד מבין שאמא או אבא מדברים על עצמם, לא עליו. זוהי פתיחה מאוד מוצלחת לשיחה שבה לכל אחד תינתן הזדמנות לבטא את תסכוליו ואת חוסר שביעות רצונו. בשלב הבא תהיו פנויים לבדוק יחד פתרונות שיהיו מקובלים על כל הצדדים.
10. "תשמע מה קרה לי היום"
ילדים הם סקרנים מטבעם. ילדים אוהבים מאוד לשמוע על החיים של ההורים שלהם. אם אנחנו רוצים למשוך את תשומת ליבם, משפט כזה יעשה את העבודה (בעיקר אם הוא נאמר בעיניים בורקות ובחיוך רחב...). כדאי וחשוב לשתף את הילדים באירועים שחווינו במהלך היום - זה ידרבן אותם לעשות כך בעצמם, יעמיק וישדרג את הקשר ביניכם, ובכלל זה גם את ההקשבה שלהם לדבריכם.
ייעוץ מקצועי:
אלי שגיא, פסיכותרפיסט (M.Sc), טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, הדרכת הורים
ד"ר דלית בלונדר-רון, פסיכולוגית חינוכית וקלינית מומחית
אלי זוהר-ניב, יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים
