חנות הצילום של הארמני קוורק (ג'ורג') קהואג'יאן שברחוב מעלות אל-ח'נקה 14, ברובע הנוצרי של העיר העתיקה מלאה תמיד באנשים, הבאים לא רק לקניות, אלא גם כדי לחזות בתמונות הצלם הארמני אליה קהואג'יאן ((Elia Kahvedjian, אביו של בעל המקום. אליה (1999-1910), הגיע ארצה בהיותו בן 10 והיה ניצול השואה הארמנית. הוא החל לצלם בירושלים בגיל 13, והנציח בצילומים את 75 שנות פעילותו בעיר. הוא תיעד את כל האירועים ההיסטוריים החשובים ואת המציאות הפוליטית בעיר. אליה עסק בעיקר בהבלטת חיי היום יום ודמויות האנשים הפשוטים. בחנות קיים אוסף של כ-3000 תצלומים שלו וגם אוספים של צלמים שתיעדו את העיר, מראשית הצילום בירושלים באמצע המאה ה-19 ועד מלחמת 1948 שחצתה את העיר לשניים.

יהודים, ארמנים, ערבים, תורכים ובריטים הם הכוכבים בתצלומים. המראות המשתנים של הדמויות בעיר העתיקה ונופי ירושלים מכל זווית אפשרית, מונצחים בתצלומיו ובאלו ששקד לאסוף במשך שנות חייו. צילומי ריחוף הצפלין בשמי ירושלים ב-1931, שביצע על רקע מגדל דוד וגם מקצה רחוב יפו, נחשבים לאחת מיצירות המופת שלו. ה"גרף צפלין" ספינת האוויר הגרמנית, שאורכה היה 230 מ' ו-35 מ' גובהה, אשר הטיסה בגופה העשוי אלומניום קשוח וממולא במימן  כ-80 איש – הונצחה יחדיו עם חומות העיר בצילומים האמנותיים של אליה. קהואג'יאן, התמקם עם ציודו במקום תצפית נוחה גם במרץ 1929, כאשר הצפלין היה אמור לחלוף מעל לעיר, לאחר שהגיע  ארצה וריחף מעל לתל-אביב בזמן העדלוידע, אך הספינה עברה בירושלים בשעות החשכה ולא ניתן היה לצלמה. בולטים גם תצלומיו של אליה, מבית הכנסת "החורבה" לפני הריסתו בידי הערבים ב-1948, אשר שימשו כעזר לאדריכלים בעת שיקום המבנה  ב-2010.

קראו עוד: יוצאים לשופינג- מדריך לשווקים בירושלים

בפרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 היו לאליה שתי חנויות צילום ידועות ברחוב יפו. לאחר המלחמה וחלוקת העיר הוא סגר חנויות אלו ופתח את החנות הנוכחית ברחוב  אל-ח'נקה. בנו קוורק החל לעבוד עמו מילדותו. לקוורק (ג'ורג') יש שני בנים הממשיכים את המפעל ועובדים עמו, כך שהמסורת המשפחתית בתחום הצילום נמשכת כבר דור שלישי. לארמנים מסורת ותיקה בתחום הצילום בירושלים והצלם הראשון תושב העיר היה ישאוי (ג'שי) גרבידיאן, שעסק בצילום בין השנים 1865-1855. כאשר נבחר ב-1864 לתפקיד הפטריארך, נאלץ לוותר על מקצוע הצילום. הוא אהב מאד את מקצועו המקורי, צילם מקומות קדושים בירושלים והתפרנס מהפצתם המסחרית של התצלומים, לעידוד הצליינות בארץ הקודש. אחד מתצלומיו המקוריים מ-1861, המראה את הרובע הנוצרי וכנסיית הקבר, נחשב לאחד מהתצלומים היקרים בחנותו של קוורק קהואג'יאן. גרביגיאן פתח סדנת צילום בבנין מנזר הפטריארכיה, והכשיר צלמים ארמנים צעירים שלמדו ממנו את רזי המקצוע. הבולט בתלמידיו היה גרבאד קריקוריאן, אשר ב-1876 פתח סטודיו עצמאי ברחוב יפו סמוך לחומה, והשתמש בתפאורה ובלבוש מזרחי, שהלביש בו את התיירים שנכנסו לסטודיו. מאחר שתיעד את ביקור הקיסר הגרמני וילהלם השני בירושלים ב-1898, זכה לכינוי "צלם חצר המלכות הפרוסית".

הצילומים הראשונים של ארץ-ישראל נעשו החל משנות 1840 על ידי צלמים נוצרים מקצועיים, שהגיעו לארץ במטרה לצלם מקומות קדושים ובראש בראשונה ירושלים. הראשון שבהם, הצלם הצרפתי ג'ופיל פיסקה, הגיע לירושלים ב-1839 וצילם מספר תצלומים, אך רק אחד מהם, המראה את ירושלים מהר הזיתים, נותר ופורסם. פיסקה וצלמים בריטים וצרפתים שהגיעו בשנות ה-1850 כמו ג'ורג קיים, אוגוסט סלצמן, לואיס דה קלארק – התקשו לצלם תצלומים איכותיים. הביקור בארץ היה כרוך בקשיים וסכנות. ציוד הצילום היה כבד ומסורבל והתצלומים נעשו עדיין בשיטת דאגר ובמצלמת דאגרוטיפ,  צילום על לוח מוכסף שלא ניתן להדפסה או לשיכפול,  כך שנוצר רק מוצר סופי אחד (כדי לשכפל תצלום הפכו אותו לתחריט). 

תרומה חשובה לתיעוד החיים בירושלים תרמו צלמי המושבה האמריקאית, שנוסדה ב-1881 על ידי אנה והורשיו ספפורד, שהגיעו משיקגו. הם הקימו את מלון "אמריקן קולוני", ואגף הצילום שהם פתחו במושבה, הייה ברמה גבוהה מאד. איכות הצילומים ומגוונם העניקו למחלקה זו פירסום עולמי. אוסף של כ-20 אלף תשלילים מצילומיהם, נמצא כיום בספריית הקונגרס בוושינגטון בארה"ב והוא קרוי על שמו של אריק מטסון, בכיר צלמי המושבה. 

בככר צה"ל, במקום שהיה בין השנים 1967-1948 שטח הפקר וממנו יורדים כיום המדרגות לעבר שער יפו, נפתחה תערוכת חוצות "הצלמים של רחוב יפו". במקום מוצגים תצלומים מוגדלים של צלמי ירושלים הראשונים וביניהם של הארמנים קהואג'יאן וקריקריאן. זוהי תערוכת מחווה לכבוד פועלם לתעוד העיר והנצחת אתריה. באזור זה, החל מאמצע המאה ה-19, נפתחו חנויות צילום (שנקראו "בתי צילום"), שבהם יכלו תיירים ועולי רגל לרכוש צילומים למזכרת מאתרי הקודש של ירושלים. תערוכה מורחבת מתצלומים ראשונים אלו מוצגת במוזיאון מגדל דוד. 

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין "החיים הטובים". למנוי לחצו כאן