המזור של דבי

היא פותחת את הדלת אל דירתה המוארת בחיוך גדול, על שולחן האוכל שמאחוריה מחכה, כמו פיתוי מתוק, ארוחת הבוקר שהכינה עבורי, הכוללת שקשוקה ריחנית, קערת פירות יער שעושה חשק לצלול לתוכה ושתי עוגות חמימות. אני מרגישה חיבוק באוויר. לא ידעתי שאפשר להרגיש חיבוק בלי להתחבק.

"ליפול או לעוף", ספרה של דבי מצקין, נראה ברגע הראשון יצור כלאיים מוזר. הוא נפתח בסיפור חייה המרתק והלא פשוט, ונמשך במתכונים מופלאים, שמתאימים גם למי שאוהב אוכל אבל לא מרגיש צורך להתעסק אתו יותר מדי. לכאורה, אין קשר בין שני חלקי הספר. אבל זה בדיוק מה שדבי ניסתה להגיד: אוכל הוא לנשמה. הוא מחבר בין אנשים, הוא מרגש ונוגע, הוא מזור לכאב, והוא סיפור.

לפני שנגיע לאוכל, ספרי לי על ילדותך.
"נולדתי וגדלתי בבית עשיר מאוד, של אנשי עסקים חובקי עולם, עוד מהדור של הסבים שלי. גדלתי בקולומביה, שאליה הגענו בעקבות העסקים של אבא, והייתי בת יחידה. לכאורה היה לי הכול: טיולים, משרתים ורווחה אין-סופית. רק שלאורך כל שנות ילדותי, מאז שאני זוכרת את עצמי, חוויתי התעללות - גם נפשית – מצד אימא שלי (את הפרטים המלאים אני שומרת לעצמי). מעולם לא הרגשתי ממנה אהבה, או אפילו חיבה. כשהייתי נערה היא סיננה לכיווני, 'הלוואי שלא היית נולדת'.

אבא שלי, שהיום אני מבינה שהוא כנראה הרגיש שזה הדבר הנכון לעשות עבורי, שלח אותי לפנימייה בשווייץ כשהייתי רק בת 8. יצאנו מהבית כאילו לטיול, הגענו למנזר, הם הורידו אותי ונסעו. חייתי שם כמה שנים, ואז חזרתי הביתה. כשהייתי בת 12 אבי נפטר ונשארתי לבד עם אימא ועם עצב וכאב גדולים כל כך, שיצרו בי חור שחשבתי שלא ניתן למלא".

לשבור את שרשרת ההתעללות

לפני חודשים אחדים, באירוע ההשקה של הספר, פגשה לראשונה דוד שלא הכירה קודם לכן. הוא סיפר לה משהו שלא ידעה: שגם סבתה התעללה באמה: "אומרים שלוקח שלושה דורות לשבור את שרשרת ההתעללות. לשמחתי, אני שברתי אותה".

על רקע המצב שהלך והסתבך בקולומביה (ברוני סמים ופרשיות אחרות) נשלחה מצקין לבדה למיאמי ושם התאהבה – גם בעיר וגם בגיורא מצקין, שלימים היה לבעלה. בארצות הברית נולדו בנותיהם – אילנה ואנני - והם הפכו למשפחה אוהבת ומלוכדת. גיורא, בן למשפחת מצקין, שהייתה ידועה בישראל בתחום האופנה העילית, למד בארצות הברית והחל לעבוד אצל קרוב משפחתו, משולם ריקליס. בחלוף שנים אחדות החליט מצקין להיכנס לעסקי האופנה כעצמאי. כיום גרים בני הזוג בתל אביב, ובימים אלה עושות גם הבנות עלייה לישראל, להצטרף להוריהן.

אבל את אותו בור, אומרת מצקין, היא לא הצליחה למלא: "מהרגע שהפכתי לאימא החיים בהחלט השתנו לטובה, אבל כשאדם לא פותר את הדברים עם עצמו – הם חוזרים וצפים. אני זוכרת את עצמי, כשהן היו נערות צעירות, סובלת ובוכה ולא מבינה מה עובר עליי. הסתכלתי לשמיים ושאלתי את אלוהים אם יש לו איזו תוכנית בשבילי. כי אם לא – אני מעדיפה למות".

וקיבלת מענה?
"הרגשתי שאכן יש לאלוהים תוכנית, והיא לשלוח אותי לעזור לעצמי. עשיתי סוויץ'. תהליך הריפוי התחיל באנדריאה, גורו הנטורופתיה האמריקאית, שעבדה איתי קודם כול על ניקוי – פיזי ונפשי. במהלך הטיפול ביקשתי את המלצתה לטיפול פסיכולוגי טוב, והיא הפנתה אותי למישהי שהייתה צעד נוסף בתהליך הצלת חיי: ד"ר רוסאריו גארידי. במשך שנה וחצי של טיפול אינטנסיבי - שלא הרשיתי לעצמי להפסיד בו ולו מפגש אחד – למדתי לחבק את אותה ילדה זנוחה".

מצקין, שמגדירה את עצמה כאישה מאוד רוחנית, העשירה את הטיפול הנפשי בפגישות עם מומחים להיפנוזה, לגלגול נשמות ואחרים. למעשה, היא פשוט החליטה שמגיע לה להירפא, ועשתה את כל מה שמצאה לנכון בדרך. זה הצליח לה, וזה גם המסר שלה לעולם: "למדתי שאני צריכה לסלוח. גם לאנשים שעשו לי רע. למדתי שאני לא אשמה בדבר מכל מה שקרה לי. הרע שעברתי היה בגלל האנשים שעשו לי אותו, לא בגלל מי שאני. אנשים שעושים לך רע עושים זאת כי הם רואים בך את כל מה שחסר בהם. את מראה עבורם. וזו תובנה מאוד חשובה".

אילו היית פוגשת את אמך עכשיו, מה היית אומרת לה?
"שאני סולחת לה. אני מצטערת שלא הספקתי להגיד לה את זה בחייה".

 

 

הכול התחיל באגסים

מצקין למדה, כך היא מאמינה, שכל אחד יכול להציל את עצמו, אם הוא רק רוצה. "כן, יש פחד", היא מודה, "אבל צריך להדוף אותו. כדי להציל את עצמך את צריכה לבקש ולחפש את העזרה הנכונה לך, ולהוסיף לה כוח רצון ואמונה שתהיי בסדר; אמונה שאת לא אשמה בדבר, שמגיע לך לקבל ולאהוב את עצמך".

ואיך כל זה קשור לאוכל?
"נתחיל מזה שהחיים שחייתי, עוד כילדה צעירה שטיילה עם הוריה ברחבי העולם, הפגישו אותי עם הרבה סוגי אוכל. אבל זה לא כל כך דיבר אליי אז. למעשה, עד גיל 8 לא אהבתי לאכול בכלל. הסקרנות לאוכל התחילה דווקא באותה פנימייה בשווייץ.

"יום אחד הגישו אגס ואני סירבתי לאכול אותו בטענה שאני לא אוהבת אגסים - אפילו שמימיי לא טעמתי אחד. למחרת כולם קיבלו ארוחת בוקר שוויצרית ועשירה, ואני – אגס. וכך יומיים שלמים שבהם אני מסרבת לאכול, ואם המנזר מסבירה לי שעד שלא אטעם – לא אקבל שום דבר אחר לאכול. לבסוף נשברתי והכנסתי חתיכת אגס לפי. לא אשכח לעולם את הטעם הנפלא שהתפשט בפי. באותו הרגע נפתחה גם אהבתי וסקרנותי הגדולה לאוכל".

מצקין אמנם דגמה את כל מסעדות כוכבי מישלן בעולם, אבל לצדן היא אינה מוותרת על אף שוק בכל מקום שהיא מגיעה אליו: "כי שם הכי מרגישים את הנשמה של המקום, של האנשים שגרים בו".

שמך נודע גם כמלכת המארחות.
"נכון. הדבר שאני אוהבת יותר מכול - ותמיד אהבתי – הוא לארח. אירוח אצלי מתחיל בעריכת השולחן, ומשם אני ממשיכה להחלטה מה אבשל. כשחגגנו לגיורא 60 הזמנו 350 איש, ואני בישלתי ואפיתי את הכול במשך יומיים. זה התענוג הכי גדול שלי"

מהו אוכל בשבילך, ואולי בשביל כולנו?
"בשבילי אוכל הוא לנשמה. תחשבי עד כמה אוכל הוא מה שמחבר אותך לסיטואציה כזו או אחרת. אם אכלת מרק שהתענגת עליו, בכל פעם שתחושי את הטעם הזה תחזרי לאותו מקום שבו אכלת את המרק בפעם הראשונה. מה זה אוכל של אימא? של סבתא? אוכל שמחזיר אותך הביתה! אם תהיי בארגנטינה ותאכלי חומוס – ברגע אחד תחזרי לישראל. באוכל אין גבולות. אוכל מרפא, אוכל מחבר את כל העולם".

איך בחרת את המתכונים לספרך?
"אני קוראת לזה גורמה בחמש דקות. בעצם, אלה המתכונים שכל החברים מבקשים ממני כבר שנים. ישבתי עם הבנות שלי, גם ועשינו רשימה של כל המאכלים הכי אהובים שפשוט להכין והם הצלחה גדולה. אם מוסיפים לזה גם פינוק דרך עריכת השולחן, מקבלים אירוח מושלם. זה הרי לוקח דקה, והתיאבון מתחיל בעיניים"

השולחן שמצקין ערכה לכבודי לאותה ארוחת בוקר מחבקת תאם במדויק לכל מה שאמרה לי. וכך גם הספר, שמצא אותי לא רק רוצה להכין בעצמי את אותה עוגת משמשים ושקדים, אלא גם את כל יתר המאכלים מחממי הלב שבו. היא כנראה צודקת. אוכל הוא (גם) לנשמה.

 

 הכתבה המלאה התפרסמה במגזין "החיים הטובים". למנוי לחצו כאן

 

ליצירת קשר עם שני הראל
יש למלא פרטים ונחזור אליך בהקדם

Loading...

מומלץ להתפנק עם הטבות חדשות

{{PRODUCTID.NAME}}

{{ProductId.Website_ShortInfo}}

מומלץ להיפגש כאן

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

מומלץ לטייל במקומות חדשים

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

הצטרפו לרשימת 
התפוצה שלנו

Loading...