במושגי הפופ-רוק הבינלאומי, חברים של להקות פעילות מהסיקסטיז ומהסבנטיז, הם דינוזאורים,
מוצגים מוזיאוניים כל-עוד-לא-ארכיוניים. אולם הם שמורים ומתוחזקים היטב. כמו "כוורת" שלנו.
זיכרון של כמעט חמישים שנה משבעה מוזיקאים-חברים שנושקים לשבעים. שלוש-ארבע שנות פעילות (76-72),
שלושה אלבומים ("סיפורי פוגי", "צפוף באוזן", "פוגי בפיתה"), עשרות להיטים, באזזז היסטרי ומליוני אוהדים ומעריצים.
ובעיקר השפעה חיה וניכרת בהרגלי ההאזנה שלנו, ברשימות ההשמעה ברדיו ובאהבותינו המוזיקליות עד ימים אלה.
ואי אפשר לתאר את הזמר העברי בכלל ואת הפופ הישראלי בפרט ללא שבעת המופלאים והמוכשרים ביותר בתולדות הבידור במדינה.

נוסף על הנופך המיתולוגי, כש"מפשיטים" אותה מנכסיה הייחודיים, כוורת היא חוליה בשלשלת - חשובה, מזהירה,
עוצרת נשימה – של בידור במוזיקה המקומית. מהצ'יזבטרון (ולהקות צבאיות בכלל), דרך התרנגולים והחמציצים,
שלישיות גשר הירקון, התאומים והגשש החיוור, ועד למשינה (לפחות בראשית דרכה), הבילויים ושייגעצ.
והיא קול ייחודי, ישראלי ביותר. 

אחרי קריירת בזק מופלאה ושורה מרשימה של קאמבקים לאורך השנים (עם ארבעה אלבומי הופעות), דומה שאי
אפשר לתאר את חיינו כאן ללא הנגיעה המופלאה של כוורת בנפשנו. ועכשיו, כשחבריה נכנסים אחד-אחד לעשור
השמיני בחייהם, זה הזמן לבדוק מה היה נמנע מאיתנו, אלמלא אברהם (פשנל) דשא ז"ל, זיהה אותם ונתן לכשרון
יוצא הדופן הזה לפרוח.

איפה זה שם אותנו ומה זה אומר לנו, בלעדי דני, גידי, אלון, יצחק, אפרים, יוני ומאיר?

מאיר (פוגי) פניגשטיין, מתופף ואיש עסקים. יהיה בן 70 בדצמבר. 

בלהקת הנח"ל התוודע פניגשטיין לדני סנדרסון, גידי גוב ואפרים שמיר. בהווי שהתגבש ביניהם פניגשטיין הוא זה
שהגה-לבש את דמותו של פוגי, שקודם הפיכתה לאייקון, כיכבה בפינות פוגי הומוריסטיות בתוכנית הרדיו של דורי בן
זאב בגלי צה"ל. בכוורת שותף מעט ביצירה ("שיר הטמבל") ובשירה ("לו לו" ו"הבלדה על ארי ודרצ'י").
בעיקר בכתיבה, בהנחיה ובהובלת קטעי המעבר של פוגי בהופעות.

היחיד שכוורת לא קידמה את חלומותיו. מרגע שהבין כי לא יהיה זמר גדול בזכות עצמו (הוא ידוע כמתנגד הגדול
ביותר לפירוק הלהקה), ולאחר נסיונות מוזיקליים בבוסטון, פנה להפקת אירועים לישראלים באמריקה.
ייסד ב-1983 את פסטיבל הסרטים הישראלי בבוסטון, ובהמשך העתיק אותו ללוס אנג'לס ולניו יורק, עם שלוחות
פעילות במיאמי ובשיקגו. אף שיצר קריירה אמריקאית כאיש עסקים בתחום האמנות, חזר ב-2013 להתגורר
בישראל, כדי לגדל בארץ את שלושת ילדיו. עם זאת, תמיד היה בשביל חבריו כשקראו לו, וכחייל נאמן הגיע לשירות
מילואים ב"כוורת" כל אימת שיצאה למבצע קאמבק.

"עזבונו" המוזיקלי: גיחת תיפוף ב"14 אוקטבות", הופעות עם גוב, אריאל זילבר, אריק לביא ואריק איינשטיין.
זכורה במיוחד הופעתו (בתפקיד עצמו?) בסרט הקאלט "הלהקה". עוד שיחק בסרט "הדודה קלרה" ובהצגה "צ'רלי
קצ'רלי". כשיזם את סיבוב האיחוד הראשון, כתב לכבודו אולארצ'יק את "מאיר ואלון", על החיים של שניהם בארצות הברית.
בהמשך הפיק את "כוורת, תמונות מחיי להקה", הדוקו של צבי שיסל מהאיחוד השני. ובסרט "הסיפור של פוגי"
שמספר בעצם את חייו שלו, מבצע פניגשטיין את שיר הנושא "הוואי אי או".

היכל התהילה: אולי הפסדנו זמר ובדרן אבל הרווחנו שגריר תרבות חשוב מאין כמותו, בבניית ההכרה האמריקאית
והבינלאומית בקולנוע הישראלי. 

שורה תחתונה: אם זה טמבל, הבו לנו עוד כמותו.

יצחק (צ'רצ'יל) קלפטר, נגן גיטרה וזמר. היה בן 70 במרץ 

קלפטר הוא המבוגר בחברי כוורת. הגיע להרכב ככוכב, כגיבור גיטרה וכחלוץ רוק ישראלי בשירות להקת הצ'רצ'ילים
אותה הקים כשהיה בן 15. שירת בצוות הווי חטיבה 14. ניגן והקליט עם הסגנונות, אריק איינשטיין, אריק לביא
(סולו מיתולוגי ב"שיר סתיו"), צביקה פיק והיה חבר בלהקה פורצת הדרך "אחרית הימים", שהפכה (בהשראת
המתופף זהר לוי) טקסטים של משוררים (חנוך לוין בעיקר) לסטנדרטים בלתי נשכחים. 

מה היינו עושים בלי? הנגיעות שלו סללו דרכים והשאירו חותם בל יימחה על הרוק העברי המתהווה. לכוורת הוזמן
לחזק את ההיבט הרוקי, מכיוון להקות הקצב, כמשקל נגד לאחרים, יוצאי להקות צבאיות. היה שותף בהלחנת "יו
יה", "טנגו צפרדעים", "ככה היא באמצע" ו"לך ספר לסבתא", והלחין את "היא כל כך יפה" ו"שיר הטמבל",
סולו שירה ראשון שלו. 

האלבומים שלו: הקליט חמישה אלבומי אולפן (ועוד שניים בהופעה, לבד ומהמופע "נפגשנו" עם אולארצ'יק ושמיר,
חבריו בכוורת), עם להיטים כמו "את ואני אז", "האהבה שלי היא לא האהבה שלו", "נפגשנו", "מהי הדרך",
"כוכבים הם רק טיפות בחושך", "מחזיק מעמד" ו"דמיון חופשי". השירים שלו, שמצטיינים בלחנים מינוריים, פשוטים ומרגשים,
הם חברים לכל החיים, לא נמאסים בגאות ובשפל. במיוחד אלה שחיבר למבצעים אחרים. 

הלחין והקליט שני אלבומים עם איינשטיין ("יושב על הגדר" ו"שביר") וניגן גם ב"פסק זמן", "אוהב להיות בבית",
"על גבול האור", "הייתי פעם ילד" ו"יש בי אהבה". ל"שיחות סלון" של יהונתן גפן הלחין את היפים שבשיריו
("שיר אהבה בדואי", "אי ירוק בים", עד עולם אחכה" והנעימה "תמונה"). ל"צליל מכוון" (עם ידוב ושם טוב לוי)
חיבר את שיר הנושא ו"לוקח ת'זמן". השתתף ב"כבש הששה עשר", הלחין לגלי עטרי ("סוף העונה", "רק אתמול",
"מה שאת אוהבת"), אושיק לוי, יגאל בשן ("שנינו ביחד"), אריק סיני ("העיירה שלי"), רבקה זהר ("הלאה"),
נורית גלרון, חיים משה ועוד. חיבר מוזיקה לסרטים וחתום גם על הימנון "השדים האדומים" של הפועל תל אביב.

היכל התהילה. קלפטר הוא אשף גיטרה, נגן הקלטות מיומן, מלחין רב קסם וזמר מכמיר. לטעמי, הצניעות והמופנמות
שלו מנעה ממנו קריירה גדולה יותר, אפילו בינלאומית. הכשרון העצום באצבעותיו היה גם קורבן לאישיות פריכה
ולבריאות מעורערת, שקלעו אותו להסתבכויות לא מעטות. הקאמבקים של כוורת סייעו לו כלכלית, כולל מופע
התרמה מיוחד שארגנו למענו (2000) והכנסותיו נועדו לשיקומו מניתוח מסובך. העניק את שמו לגרושתו הזמרת והיוצרת ורד קלפטר.
שורה תחתונה: האהבה שלו היא בפירוש האהבה שלנו.

אפרים שמיר. זמר, יוצר ונגן גיטרה. הינוקא בכוורת. יגיע לשבעים רק בדצמבר שנה הבאה. נולד בברית המועצות
בשם יפים (פימה) שמוקלר. עברת את שמו כשעלה לארץ בגיל 17. בלהקת הנח"ל היה הסולן הראשי ("נאום
תשובה לרב חובל איטלקי" ו"הבלדה ליצחק שדה" מפלנ"חניק). קשה להעריך לאן היה מגיע אלמלא כוורת,
אם כי מורשתה מעניקה לו בטחון אישי ויציבות כלכלית.

ניגן בלהקת "השניצלים" של סנדרסון והשתתף בהקלטת "אופרת פוגי", הבסיס של כוורת. שותף ביצירה ובביצוע של
"שיעור מולדת", "העולם שמח", "לא ידענו מה לעשות" ו"ככה היא באמצע". הופיע גם ב"דני, גידי וחברים" תכנית
פנסיונית מראשית המילניום (גם עם אולארצ'יק ו...מזי כהן), ובמסגרת "נפגשנו" עם קלפטר ואולארצ'יק.

הופעות והקלטות: עם אריק איינשטיין, דורי בן זאב, דני ליטני, אולארצ'יק, רכטר ומוהר, סנדרסון,  טיפקס; הלחין
לרבקה זהר, גלי עטרי, ארץ שמש ("הידעת את הדרך") ולאסתר שמיר, אשתו בשלהי השבעים, לה הפיק את שיריה
הראשונים ("עברתי רק כדי לראות" ו"בוא ונשחק במחבואים") ובהמשך את "גבר ללילה אחד", "קלף חזק"
ו"בגלל האנשים שאני אוהבת". הוציאו אלבום משותף ב-77. ב-80 היה חתום על "חמסין" (עם אלון הלל ואוהד
אינגר) אחד הנסיונות המרתקים (והכושלים) ברוק הכבד הישראלי. ובסוף אותו עשור הקיםאת להקת "גוליבר",
בה ניגן ושר בעיקר להיטים מוכרים שלו.  

האלבומים שלו: קדמו לקריירת הסולו שלו להיטים כ"מיקה" (שחיבר יאיר רוזנבלום), "ערב של יום בהיר", "נכון את
יפה" ו"ליל חניה" (במשותף עם חנן יובל וירדנה ארזי). ארבעה אלבומי אולפן, אחד בהופעה, ובהם "רוקד לקול
הבנות", "חבר בחברת עצמי", "היא של אף אחד" ו"סוף סוף גשם". לא הספק להתגאות בו, בהתחשב בכישורי
ההלחנה, יכולת השירה וקולו העז והאופראי כמעט. 

היכל התהילה: שמיר הוא איש של עקרונות ואמיתות, שמוכן להיאבק על דעותיו ואמנותו-אמונתו גם באופנים בוטים
ובמחיר עימותים וסקנדלים. דוגמאות לא חסרות. "נכון את יפה" שכתב על ירדנה ארזי כלל את השורה "לא תדעי
אהבה אמיתית לעולם..."; התעקשותו לשיר רוקד לקול הבנות ולא לכל הבנות; או הפוסט הלוחמני שהעלה הקיץ
כנגד נתניהו ומשפחתו. יש יגידו טראבל-מייקר, אבל יש שיוקירו את דעתנותו, ישירותו ונכונותו להגן עליהן.
נשוי בשנית ואב לשניים.

במקום אחר או בנסיבות אחרות אולי היה נעשה פוליטיקאי. שורה תחתונה: חבר בחברת עצמו

יוני רכטר. מלחין ופסנתרן. יהיה בן 70 בנובמבר 2021

המוזיקאי הרבגוני והאיכותי בכוורת. ממוזיקה קלאסית עד רוק, מזמר עברי עד אופרה וג'אז. שירת בלהקת חיל
התותחנים. הפסיק את לימודיו באקדמיה למוזיקה להזמנת סנדרסון להצטרף לכוורת. בתרומתו ללהקה "סוף ההצגה
הלילה", "מדינה קטנה" ו"אנטיביוטיקה (שיר מחאה)".

מה היינו עושים בלי? האלבומים שלו: שמונה. ב"14 אוקטבות" (עם אבנר קנר) כלול "דמעות של מלאכים" שהלחין
בגיל 15. הלחין בעיקר את הפזמונאי עלי מוהר: "זה כל מה שיש" ו"שוב היא כאן" ב"התכוונות"; "עוגן הרם",
"דואט" (עם מזי כהן) "ושיר נבואי קוסמי עליז" ב"בגובה העיניים"; "כל עוד" ו"אהובתי היחידה" (עם מזי וגידי)
ב"מחשבות ואפשרויות; וגם ב"עוד סיפור". "בכל פעם שאני מנגן" הוא אוסף כפול, "העיקר זה הרומנטיקה" מהופעה
("אם ייוולד לי ילד", "הרצינות היא ממני והלאה"); "סביבנו" מלפני 3 שנים ו"יוני ג'ירף" עם שירי ילדים. ב"קווים"
האינסטרומנטלי ניגן עם כספי וקלפטר.

הפקות ולחנים: עם אריק איינשטיין את "האהבה פנים רבות לה" ("מה עושות האיילות", "זו אותה האהבה" ו"שיר
אהבה סטנדרטי"); "אנשים אוהבים לשיר" מהופעה (עם הקטע האינסטרומנטלי "הנקניק מצייטלין", כינויו בפי
איינשטיין); הלחין את "עטור מצחך" (אברהם חלפי) ל"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'", ובעקבותיו את "משירי
אברהם חלפי" ("שיר על יונה בחלוני", "סתיו יהודי", "שיר על שלושה חתולים" ו"צער לך", דואט עם רביץ); "הייתי
פעם ילד" ("אדון שוקו", "שבת בבוקר" ו"גברת עם סלים"); קלטות הווידאו "כמו גדולים" ו"כמו גדולים 2"
ו"האריה היונה והתרנגולת הכחולה". לגידי גוב את "תקליט ראשון" ("בלעדייך", "שלוש בלילה בעיר" ו"העיקר זה
הרומנטיקה") ואת "40:06" ("כלים שלובים", "יש אי שם", "טוב שבאת", "עד הבוקר" ו"שטח ההפקר").
לנורית גלרון את "נגיעה אחת רכה" (שיר הנושא ו"שיר על הארץ"). הלחין ועיבד את שירי "הכבש הששה עשר"
("הילדה הכי יפה בגן" ו"גן סגור"). עם רביץ הופיע והקליט את "באופן קבוע וחד פעמי". חיבר את שיר הנושא
לתכנית הטלוויזיה "רחוב שומשום".

היכל התהילה? המוזיקה שלו מתאפיינת במורכבות הרמונית (בהשפעת הג'אז והמוזיקה הקלאסית), בהומור
ובמקצבים קלילים, שמתאימים גם לילדים וגם לתיאטרון. חיבר מוזיקה להצגות "עלילות מקס ומוריץ" ("הכל קלוי"
ו"שיר התשובה"), "נפש יהודי", "גטו", "החולה המדומה", "מקבת", "מלאכת החיים", "אותלו",
"החיים הם חלום", "נישואים", "חוקר פרטי" (פרס התיאטרון) "אניהו" ועוד. לאופרות "שיץ" על פי חנוך לוין
ו"מעשה בשלושה אגוזים" על פי לאה גולדברג. עם הפילהרמונית ניגן את "איתמר פוגש ארנב" על פי דוד גרוסמן.
השתתף במופע הבידור "ערב חד פעמי" (עם גוב, מושונוב ובראבא); הפיק את "יוסי בנאי" עם "ערב עירוני"
(אלתרמן). הלחין גם לאיה כורם, אלי גורנשטיין ו"היספיקו החיים" (חנוך לוין, נענע דיסק). משמש כמנהלה המוזיקלי
ומלווה של אסתר עופרים. זכה בשלושה פרסי אקו"ם, בפרס א.מ.ת., ובשני תארי ד"ר לשם כבוד מטעם
האוניברסיטה העברית ומטעם מכון וייצמן. נשוי לדפנה, ולהם שני בנים.

רכטר הוא מוזיקאי לכל אתגר, אוטוריטה לרוץ איתה. 

שורה תחתונה: עטור מצחו, אלא מה 

דני סנדרסון, נגן גיטרה, זמר, יוצר בן 70 בנובמבר 

סנדרסון נגן גיטרה, זמר ויוצר. היוצר העיקרי והרוח החיה והשובבה בכוורת, כמלחין, כפזמונאי, כמפיק מוזיקלי
וכמבצע. בשבע משנות נערותו בניו יורק, ספג השפעות פופ, רוק ובלוז, וגם מוזיקת סרף מן החוף המערבי בארה"ב
(אותה מייצגת "נערי החוף"). ניסה אותן באנגלית בלהקת "השניצלים" שהקים (עם שמיר ואולארצ'יק) במקביל
לשירותו בלהקת הנח"ל, בה שימש כנגן וכמצחיקן).

מה היינו עושים בלי? המלודיות העשירות והסוחפות, ההומור הלשוני והנונסנסי הפכו למאפייני היצירה שלו גם
בלהקות "גזוז" עם גוב ומזי ("רוני", "חללית", "ציפי פרימו","גוביינא" ו"תשע בכיכר") ו"דודה" עם גוב ויהודה עדר
("שקט שקט", "לידיה הלהוט>, "ערב אבוד" ו"אלף כבאים") ובדרכו הסולנית.

האלבומים שלו: תשעה, לא כולל אוספים והופעה. "גודל טבעי" (עם "פיקששתי", "גלשן" ו"סיבה לחיות"), "חף
מפשע" ("שיר רועים", "שלט רחוק", "חושב עלייך" ו"מה הדאווין שלך"); "חכם על קטנים" ("אצל הדודה והדוד",
"לא זז מכאן", "אור" ו"חתונה"); "קופץ לשניה" ("היא אני והוא", "מודה באשמה", "תהיה ריאלי" ו"זה הכל
בשבילך" עם מזי); "מת לבכות 2" שהופק עם אולארצ'יק ("הכסא נמוך מדי" ו"כן לא כן"); "הלא נודע" ("שלו
לעולמים" ו"אמרתי לה לבוא"); "קונגו בלו" ("עוזבת למקום רחוק" שיצא לאור אחרי פטירת אשתו, נעמי); "לא
יפריד דבר" ("אתה לבד", "אם בחיים לא נאהב" ו"זאת שמעל המצופה" שחיבר במקור לגשש החיוור); "מכאן
הדרך" ("בוכה וגם צוחק", "מקנא בציפורים" ו"להציל את העולם"). פרסם גם שישה ספרים, בהם "נחירה פומבית",
"נאמן למקור" ו"הבלדה על ארי ודרצ'י"..

כתב ל"שלושרים", למחזמר הכושל "קפוץ" ול"גשש החיוור" כדלעיל. הפיק את "שיחות סלון" של  יהונתן גפן,
ובאלבומו "תולדות המים" התאים במיוחד שירים למבצעים אחרים ("בדיעבד" לאריאל זילבר, "כמו עפיפון" ליהודית
רביץ, גם לחנוך, ארצי וסחרוף). העלה מופע של סטנדאפ מוזיקלי, הינחה תוכנית אירוח בערוץ הראשון ואת "ציפורי
לילה" בגלי צה"ל. תיאטרון הבימה העלה את "נתתי לה חיי" מחזמר שהתבסס על שיריו בבימוי מאור זגורי ובכיכוב עידן אלתרמן.

היכל התהילה? מעבר להיותו מלחין מחונן ונגן גיטרה משובח, סנדרסון הוא קופירייטר נדיר, בדרן ופרפורמר יוצא
דופן, וגם מפרגן נדיב לקולגות. בזכות ייחודו כליצן רוק, שמשבש פתגמים באופן כפייתי ומומחה למשחקי לצון נופל
על לצון, בטוח שהיה נכנס ללב גם ללא עברו בכוורת..

לסנדרסון שני ילדים, אדם במאי, ודינה שחקנית ותסריטאית. הוא בן זוגה של ענת עצמון. 

שורה תחתונה: חכם על גדולים. הוכחה שכישרונות מקרו באים באריזות ננו 

גידי גוב. היה בן 70 בחודש אוגוסט 

גוב זמר, שחקן ואושיית טלוויזיה. ה-פרנצ'ייז של כוורת. המוזיקה והשפה היו בהשראת סנדרסון אבל בדיעבד גוב היה
הפנים של כוורת, הפרסונה הבימתית הכי חשובה בה, זו שהמחישה את השירים, מימשה את ההומור, ועיצבה
מחדש את דמות הצבר האולטימטיבי.

בלהקת הנח"ל כיכב בתכנית "פלנ"חניק" (גם "הפרוטה והירח" ו"מעבר לנהר"). נוסף על "גזוז" ו"דודה", בהן היה
עמוד תווך, השתתף בלהקת "פרנסה טובה" (יהודית רביץ ושמוליק בילו), במופעים "הכבש השישה עשר", "ערב חד
פעמי", "ערב חד פעמי משופץ" (גם עם רכטר וידוב) ו"ערב חד פעמי קונבנציונלי", "כלים שלובים" (עם רביץ,
גרוניך, זילבר, קלפטר, שם טוב ואולארצ'יק), מופע עם פוליקר, "העיקר זה הרומנטיקה" (לרכטר בפסטיבל ישראל),
"מופע משותף מאוד" (עם רביץ וקלינשטיין); "דני גידי וחברים"; ובאינספור פסטיבלי זמר ("יעלה ויבוא" 73) ושירים.

מה היינו עושים בלי? האלבומים: תקליט ראשון (גם "בואי נישאר") ו-"40:06" שניהם בהפקת רכטר.
"תנו לגדול בשקט" עם שירי ילדים ("אין לי כסף", "חורף", "הופה היי"), "דרך ארץ" בהפקת לואי להב ולחנים של
פוליקר ("פרח", "יורם", "כמעט סתיו", "לוליטה", "שלל שרב" שכתב מאיר אריאל); "דרך ארץ ההופעה";
"אין עוד יום" עם אולארצ'יק כמפיק וכמלחין ("נערה במשקפיים", "למה ליבך כמו קרח", "נאחז באוויר", "אני שוב
מתאהב", "בשדה ירוק" שחיבר סנדרסון); האוסף "שירים שהתפזרו" ("עניין של זמן", "נמה יפו" ו"ציפור המכנסיים
הקטנה"); אוסף כפול "שירים מלילה גוב" ואוסף משולש "שירים מלילה גוב 2"; "ריקוד ירח" בהפקת עדי רנרט
("צמוד צמוד", "היה או אולי לא היה", "שיר הטמבל", "נגיעה אחת רכה" ו"נובמבר" שכתב אביב גפן); "בקצה
ההר" עם אולארצ'יק כמפיק ועמיר בניון כמלחין ("מי תרצי", "בית ישן"); אוסף משולש "שלל שיריו"; "אם היינו"
בהפקת ערן ויץ ויובל שפריר. 13 בסך הכל. השתתף ב"כבש הששה עשר" ("איך שיר נולד", "כשאהיה גדול",
"אני אוהב") והקליט שישה אלבומים לילדים עם סיפורים קלאסיים כ"מיץ פטל", "שמוליק קיפוד" ו"דירה להשכיר". 

תוכניות הטלוויזיה: כל המנגינות (שירי סשה ארגוב), "דלת הקסמים", "זהו זה" (92-79, 2020), "לילה גוב"
(98-93) ו"לילה גוב 2" (02); "גידי גוב הולך לאכול" ו"המסע המופלא" (עם ישראל אהרוני); תוכנית הבוקר "יום
חדש"; "פעם בחיים" ו"הנרגנים" (יס); שפט עונה אחת ב"כוכב נולד" וכיכב כגוויה ב"שטוקהולם". ברדיו השתתף
ב"משירי תנועות הנוער" ו"משירי ארץ ישראל הישנה" ("בין שלוש ובין ארבע", "סורו מני" ו"זמר לספינה" נכנסו
לאלבומיו). הינחה את תוכניות האקטאוליה "הכל זורם" ו"המלה האחרונה" (עם אורי אורבך) בגל"צ.

הסרטים: "מסע אלונקות" (פלוס שיר הנושא), "חירבת חזעה", "הלהקה", "דיזנגוף 99", "אל תשאלי אם אני
אוהב", "מגש הכסף", "אירית עירית", "דרך הנשר", "הסודות של כנרת", "ואז היא הגיעה". כן שר את שיר הנושא
("מה אתה בכלל יודע על אהבה") ב"אחד משלנו". שיחק בהצגות "גוג ומגוג שואו", "התשה" ו"הג'יגולו מקונגו".
שר באלבומים של דורי בן זאב, אסתר שמיר, "עבודה עברית", שלום חנוך לילדים, רונה קינן ("הריקוד המוזר של
הלב", בין היתר), יהודית רביץ, איה כורם ורוני אלטר. מ-2008 הוא הפרזנטור הראשי בפרסומות של בזק.

היכל התהילה. גוב נולד עם בייגלע. טאלנט רב-תחומי, עם מגע מידאס. ללא השכלה מקצועית מינימלית וגם לא
אמנותית תיאורטית, פיתח קריירה מזהירה במוזיקה, בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון, עובד ללא הרף. ב-2012
התאלמן מהמחזאית ענת גוב (מיבר לשעבר). שתי בנות ובן. שורה תחתונה: אין עוד מלבדו 

אלון אולארצ'יק היה בן שבעים ביוני 2020

אולארצ"יק  זמר, מלחין, מפיק, נגן בס. מזגזג בין רוק לג'אז. יליד פולין. עלה בן 7 לארץ. בהשראת אביו, מוזיקאי
בעל שם, למד פסנתר, גיטרה ובס. בלהקת הנח"ל ("היאחזות הנח"ל בסיני") הק'ים צמד "נו אז מה?" עם שמיר.
אחרי "השניצלים" השתתף בכתיבת "הילד מברזיל" עם סנדרסון, הבסיס ל"אופרת פוגי". ניגן בלהקה הפלטינה של
אהרלה קמינסקי. ניסה את מזלו בלונדון, הקליט שם (עם סנדרסון) סקיצה ליצירה סימפונית על פי "התמנון האיטר".
למד ג'אז במכללת ברקלי בבוסטון ולאחר מכן החל לנגן בניו יורק עם הרכבים במגוון סגנונות ושימש כמנהל מוזיקלי
של מועדון הפיקוק. שם כתב את "בא לשכונה בחור חדש" ו"היא הולכת בדרכים" שהקליט ב-85.

מה היינו עושים בלי? האלבומים: הראשון ("גלים גלים", "ילד מזדקן" ו"מאיר ואלון שנכתב לקראת האיחוד הראשון
של כוורת); "שעשועי כאילו" ("בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי", "כל הליל אני בגנך"); "תגיד לי מה אתה מרגיש"
בהפקת יזהר אשדות ("החיים קשים" ו"בן בסט"); "בואי נגיד שאני שלך"; "בשקט"; "אולארצ'יק ג'אז" (גרסאות
עבריות לשירי ג'אז ידועים); "פעם בגליל" האינסטרומנטלי; "רוק & רוך" הכפול ("בואי נתחבק", "ארץ מלח", "הוא
מאוהב"); "אולארצ'יק סטייל (שיריו המוכרים בגרסאות ג'אז); "יום אחד" עם אלעד אדר ("מסטיק", "אם תרצי");
"תה בשניים" עם אלי דג'יברי (סטנדרטי ג'אז); "עכשי"ו בהפקץתהוד מושונוב ("נבדה", "הבלדה על רושדי
וחומייני", "אבינו אברהם", "הלב כואב"). 14 בסה"כ כולל שני אוספים.

הפקותיו ל: אתי אנקרי ("רואה לך בעיניים", "קראת לי אסתר", ההופעה עם דוד ד'אור), גידי גוב
("אין עוד יום", "בקצה ההר"); טיפקס ("שביל קליפות הגרעינים", "האחרון בעשירון התחתון"), "סיפורי איתמר"
(קלטת ילדים על פי דוד גרוסמן), שרי צוריאל (שירי ילדים), עפרה חזה (שותף ב"שדיי"), מיטל טרבלסי, אמל
מורקוס, והקלטות עם אריק איינשטיין, 14 אוקטבות, גלי עטרי, רון שובל, קפה שחור.

הופעות עם: "הפלטינה", "טנגו", "כלים שלובים", "על הפנים" (של יהונתן גפן), "אזרחי העולם" (עם יזהר אשדות
וגני תמיר), "ערב חד פעמי קונבנציונלי", "כולם ביחד וכל אחד לחוד" (עם קורין אלאל ודני בסן), עם איריס ועופר
פורטוגלי ו"הרביעייה" (שמיר, ידוב ושם טוב). הופיע בסרט "רסיסים", דרמת הטלוויזיה "ארץ קטנה איש גדול",
"מיס אנטבה" (חיבר גם מוזיקת רקע), סדרת הדרמה "מגדלים באוויר" וחיבר המוזיקה ל"אלף נשותיו של נפתלי
סימן טוב". כתב גם לתיאטרון ("סוגרים את הלילה", "הורדוס" ו"חברות הכי טובות" ו"ליזיסטרטה" של ענת גוב).
בפסטיבל ישראל ניגן ביחד עם אנדרה היידו וסימפונט רעננה; תרגם מאנגלית את "מעשה בשתי פילות" שכתבה
אשתו דיאנה. זכה בשני פרסי אקו"ם. ילדיו טסה ומקס מופיעים אתו בשירה ובקונטרבס.

היכל התהילה. מוזיקאי מקורי ופורה, סקרן והרפתקן, גם טווס הדור נוצות וגם זיקית מוזיקלית. ניחן בהומור שלא
מזיק בעסקי המוזיקה. פעיל וחיוני ללא לאות, פרפקציוניסט שנוטה להקליט את יצירותיו במבעים שונים. 

שורה תחתונה: בחור אפקטיבי בעולם אינטנסיבי

בואו נסכם זאת כך:  

אם סנדרסון יכתוב תסריט, יתרום את הרעיונאיות, השפה וההומור, הוא יזמין תחילה את גוב להיות הפרונטמן ואת
הבאדי אולארצ'יק לתת כתף ולפתח את הרעיון. רכטר, מנהיג שמוביל חברים, ינהל מוזיקלית; קלפטר יגיד תודה
שקוראים לו אך ינגן בשמחה; שמיר ישמח לעזור ליחסי הציבור ולהיכנס במי שצריך; ופניגשטיין? הוא יהיה המפיק,
היש ספק?