הנכדים | החוקים המשונים האלה

ככה זה מתחיל

זה מתחיל כשאנחנו, כבר לא נותנים יותר לנכדים שלנו לנצח אותנו במשחקים. איכשהו, פתאום, אנחנו מוצאים את
עצמנו, פחות ותרנים, כבר לא כל כך בטוחים שלהביס אותם תלוי בכלל ברצוננו הטוב.

המצב הזה מחמיר כשהם קצת גדלים ומתחילים משחקי הזיכרון האיומים האלה. אז גם המשחקים האחרים מסתבכים.
מה זה כל החוקים המשונים האלה שהם מדקלמים לי? משם, מהר זה עובר למקום שאנחנו כבר באמת מנסים לנצח,
וכבר באמת - לא מצליחים. 

המנוצחים

הדלת אצלי לא נעולה והם מגיחים מדירתם בקומה התחתונה, עטויי מסכות.

אני מסתכלת בחשדנות על הקופסאות שבידיהם, כי נכון שקורה שאנחנו פתאום גוברים עליהם באיזשהו משחק,
אבל זה קורה בעיקר אם אנחנו מתעלמים מקריצה, שבחטף עוברת ביניהם ושמשמעותה "שירגישו טוב, ניתן להם"  

כאן המקום שאנחנו צריכים לעבור לשדה יותר בטוח: אני למשל מספקת הצצה למשהו מידיעותיי הכלליות הנרחבות:
"ידעתם בכלל, ילדים, שלדבורה יש שני זוגות רגליים?" 

"שלושה" מתקנים אותי מיד, "יש לה שלושה זוגות רגליים למדנו את זה כשהיינו בגימל" 

מעצבן, עוד רגע הייתי אומרת, "טוב, בזמני בכל אופן היו לה רק שני זוגות" אבל מהר מאוד אני מבינה שזה המקום לשתוק. 

אולי עוד אפשר לפחות, להפסיד בכבוד.

המקום הבטוח

אני הולכת למטבח: "הי ילדים, מי רוצה בלינצ'ס?" 

הם רוצים.

אין על הבלינצ'ס שלי, לא הבשלנית המופלאה בתבל, אבל אל תתחרו בבלינצ'ס שלי.

הם מתיישבים ואני נותנת להם ישר מהמחבת את חביתיות הפלא, כל אחד עם המילוי האהוב עליו.

כישלונותיי במשחקי הזיכרון נשכחו. "סבתא את משהו. אין עלייך, את יודעת?" 

שניה של שתיקה לפני שאני אומרת: "ברור."

ליצירת קשר עם נילי קסלר, מגזין החיים הטובים
יש למלא פרטים ונחזור אליך בהקדם

Loading...

מומלץ להתפנק עם הטבות חדשות

{{PRODUCTID.NAME}}

{{ProductId.Website_ShortInfo}}

מומלץ להיפגש כאן

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

מומלץ לטייל במקומות חדשים

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

הצטרפו לרשימת 
התפוצה שלנו

Loading...