בניין ימק"א הוא מהמבנים מהמפוארים של ירושלים
המגדל המרשים בראש מבנה הכניסה הראשית, המתנשא לגובה של כ-50 מטר, הוא אחד מסמלי העיר. בראש המגדל, שניתן לעלות אילו באמצעות מעלית, נמצאת מרפסת תצפית לעבר פנורמה נהדרת של כל העיר וסביבותיה. מתחת למפלס המרפסת, המקורה בכיפה, נמצא חדר פעמונים ובו מצויים 36 פעמונים בגדלים שונים, היוצרים את הפעמוניה היחידה מסוגה בכל רחבי המזרח התיכון. הפעמונים עשויים מברונזה והם נוצקו במפעל בלונדון והורכבו בימק"א עם חנוכת הבניין בשנת 1933. משקלו של הפעמון הגדול הוא 1500 ק"ג ושל הקטן 8 ק"ג. הפעמוניה הוקדשה למלך ג'ורג' החמישי. מתחת לקומת הפעמוניה מצוי חדר הנגינה ובמרכזו מקלדת הפעמונים, המתקן מזכיר הכלאה בין עוגב לנול אריגה, שבעיקרו הוא מסגרת עץ אלון ועליה מותקנים 36 מנופים.
מנופים אלו מסודרים במעין מקלדת; מכל מנוף יוצא כבל מתכת העולה דרך חור בתקרת החדר לקומת הפעמונים ומתחבר לענבל. הורדת המנוף באמצעות הורדה עדינה שלהם או בהקשה מהירה עליהם באגרופים קמוצים, והן על ידי שימוש בדוושות רגליים (המפעילות 12 פעמונים גדולים וכמספר הזה פעמונים קטנים) – גורמת לתנועת הענבלים והפקת הצלילים. הפעמונים מסודרים בשלוש אוקטבות מלאות. הפעלת מערכת הצלילים דורשת מיומנות רבה של תנועת אגרופים מהירה על פני המקלדת – לצורך הפקת צלילים רכים ושקטים או עזים ונוקשים – דורש מאמץ פיזי ללחיצה בידיים ולשימוש ברגליים.
גבי שפלר, שבמקצועו היה פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ובמקביל שימש גם כפסיכולוג ראשי של בית החולים הרצוג (עם פרישתו עובד כעת במרפאתו הפרטית – הוא הנגן המיומן ביותר כיום בארץ להפעלת המתקן. בהיותו סטודנט בשנת 1973 עבר שפלר קורס לנגני פעמונים בימק"א עם עוד שמונה אנשים, וניגן שנים גם בפעמוניות ידועות באירופה ובארה"ב. הוא מנגן ברצף משנת 2006 במגדל הירושלמי. הקונצרטים הייחודיים שלו הנמשכים בין חצי שעה לשעתיים ומהווים פתיחה לפסטיבלים רבים בירושלים. מזה עשור הוא מנגן בפסטיבל ירושלים לאמנויות, בפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית, פסטיבל באך, קאמריתל בפסטיבל ישראל – וכמובן בחג המולד – ובהזמנה מיוחדת בכנסים, אירועים משפחתיים וחברתיים. שפלר יושב ספון ומרוכז בחדר הנגינה האטום, בגובה ואינו שומע את נגינתו – אך הקהל הרב המתכנס, משעות הערב המוקדמות ברחבת הכניסה של ימק"א ובגן רחב-הידים שבקידמתו של הבניין, נהנה מהאוויר הצלול של ירושלים ומסימפוניית הצלילים.
בשנת 2018 עברה מקלדת הפעמונים בימק"א, לראשונה מאז התקנתה, שיפוץ יסודי ע"י חברה הולנדית. משך 85 שנה היו בה רק 35 פעמונים עם הצלילים דו, רה, מי, פה, פה דיאז, סול וסול דיאז. היה חסר הפעמון עם הצליל "רה דיאז - מי במול" – שבימנו הם מהווים אותו הצליל ואותו הקליד במקלדת – ובהיסטוריה הרחוקה הם היו צלילים שונים. מיליון הדולר שתרם מיליונר אמריקאי לבניית בניין ימק"א (שנבנה בין השנים 1933-1926) ולרכישת מערכת הפעמונים – אזל.
פעמוניות מרשימות נוספות בעולם נמצאות בערים ליון, אנטוורפן, אסטן, כרונינגן ולונדון. הגדולות בפעמוניות בעולם נמצאות בשיקגו ובניו יורק – ונחשבות למערכת פעמונים "אחיות". שתיהן נוצקו, בדומה לפעמוני ימק"א בשנות ה-1930 המוקדמות וגם באותו מפעל בלונדון "ג'ילט וג'ונסון" (Gillet & Johnson). מערכת הפעמונים בשיקגו נמצאת בכנסיית "רוקפלר ממוריאל צ'יפל" Rockefeller Memorial Chapel)) ומורכבת מ-72 פעמונים שמשקלם הכולל כ-100 טון. הגדול שבהם שוקל 18.5 טון. זהו כלי הנגינה הגדול ביותר שנבנה אי פעם. מערכת "האחות" שלה, נמצאת בכנסיית ריברסייד בניו יורק (Riverside Church) ומורכבת מ-74 פעמונים, כאשר הגדול שבהם שוקל 20 טון.
הכתבה פורסמה במגזין "החיים הטובים".
