לראשונה הוכרה זכות הסבים לקשר עם  נכדיהם הקטינים במקרים בהם מת אחד מהורי הקטין, כשסעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (להלן: "חוק הכשרות") קובע כי במקרה כזה, "רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין".

ואולם, ב-2007 הוכנס סעיף 258 כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר קובע, כי סבים רשאים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה ליישוב סכסוך בינם ובין הוריו של קטין הנוגעת לקביעת דרכי הקשר בינם ובין הקטין, לשם הבטחת טובת הקטין, וכי היה ובמסגרת יישוב הסכסוך לא יגיעו ההורים והסבים להסכמה, יכולים הסבים להגיש תובענה בעניין.

משמעות הדברים כי באופן עקרוני, על פי החוק סבים רשאים לתבוע של הסדרי ראייה עם נכדיהם, הגם שההורים בחיים ואינם מסכימים לכך. 

לסוגיה הנידונה היבטים שונים, מחד ההיבט של ה"אוטונומיה ההורית" על פיה להורים זכות עליונה, כאפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם (ראה סעיף 14 לחוק הכשרות) לעצב את חייהם ולקבוע את יחסיהם עם הסביבה, וגם את הקשר עם הסבים והסבתות.
מנגד עומדת התפיסה, כי הקשר בין סב לנכדו הינו קשר חשוב, מהותי ושורשי, שנדרש לקיום טובת הקטין בהקשר זה נכתבו מאמרים רבים וגם האמנה הבין לאומית לזכיות הילד, מייחסת חשיבות לקשר של הילד עם משפחתו המורחבת.

ככלל פסיקת בתי המשפט מהשנים האחרונות מצביעה על שתי גישות  - ביחס לסעיף החוק הרלבנטי בחוק הכשרות המשפטית:

• מצמצמת, על פיה יש לקרוא את הסעיף כפשוטו ולא ניתן להכיר מכוחו בזכות סבים לקיום קשר עם נכדיהם כזכות עצמאית (ראה: ע"א 121/79 פלוני נ' פלונית; תמ"ש 9881/97 ר.א. נ' א.א.; בש"א 51429/01 ג.ש. נ' ח.ש.),
• גישה מרחיבה יותר, על פיה, בהתקיים נסיבות מסוימות, הכירו בתי המשפט בקשר בין הורי ההורים לנכדים גם מבלי שהתקיימו תנאי 28א לחוק, היינו, גם אם שני ההורים בחיים (ראה למשל: בר"ע 759/00 פלונית נ' פלוני- מקרה בו ההורים בין החיים אך אחד מהם 'משול למת'). 

בשנים האחרונות, בתי המשפט למשפחה הרחיקו לכת ולעיתים הכירו בזכות הסבים לקשר עם נכדיהם, בכלל שלא מכח סעיף 28א לחוק הכשרות - כך למשל בתמ"ש 37850/99 ג.פ. נ' ש.פ. הוכרה זכותה של הסבתא לתבוע קיום הסדרי ראייה עם הנכדה בהתבסס על חיקוקים שונים ובהם- סעיף 68(א) לחוק הכשרות המאפשר לקרוב משפחה לבקש מביהמ"ש לנקוט צעדים שיש בהם כדי לשמור על ענייניו של הקטין; סעיף 3(ד) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, על פיו רשאי הקטין להגיש תביעה באמצעות ידיד קרוב "בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש"- סעיף 75 לחוק בתי המשפט - שימוש בסמכותו הטבועה של בית המשפט. כלומר מדובר על "מנגנונים משפטים" המופעלים לטובת הקטין.

מספר דוגמאות לפסיקות בנושא: (תמ"ש 5712-09-09 פלונים נ' אלמונית) לאחר שאמו של קטין בן כשנתיים סירבה להיעתר לבקשת סביו, הוריו של האב, לקיים עמו קשר, בטענה שהם מתנהלים באלימות וקיום הקשר עמם לא יהא לטובת הפעוט, הגישו הסבים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בקריות, בבקשה שיורה על קיום הסדרי ראייה בינם ובין הנכד, זאת, כי אבי הקטין אינו בקשר עמו, והסבים הם הנושאים בתשלום מזונותיו במקומו. (בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי יש להכיר בזכותם המהותית של סבים לקשר עם נכדיהם והורה על הסדרי ראייה בין סבים לנכדם על אף התנגדות האם. השופטת קיבלה את התביעה וקבעה, שנושא הסדרי הראייה בין סבים לנכדיהם הוא נושא מורכב שנדון בערכאות שיפוטיות, בוועדות ואמנות, אך טרם הוכרע באופן חד משמעי.

הנימוק: 

"ככלל, טובתו של קטין לקיום קשר שוטף ורצוף עם שני חלקי המשפחה בכלל ועם הסבים משני הצדדים- בפרט. קשר זה מעבה את מעטפת הביטחון של הקטין, מפרה אותו ומחבר אותו אל שורשיו..." ביהמ"ש הורה על חידוש קשר בין סבים לנכדותיהם בניגוד לרצון האב.

במקרה אחר, אב לשלוש קטינות שגידלן בגפו לאחר שאמן התאבדה, מנע מהורי האם קשר עמן בטענה שהקשר עלול להזיק להן. לפיכך עתרו הסבים לבית המשפט לענייני משפחה שיורה לאב לאפשר קשר עם נכדותיהם. לטענתם, היחסים בינם ובין הקטינות לפני מות האם היו תקינים. 

ביהמ"ש לענייני משפחה בי-ם הורה על חידוש קשר בין קטינות לסביהן לאחר שזה נותק על ידי האב. נפסק, כי התערבות בית המשפט באוטונומיה של האב מוצדקת כי האב סירב לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים, ובכך מנע מביהמ"ש את האפשרות להכריע בסוגיה באופן הטוב ביותר עבור הקטינות.

השופט פיליפ מרכוס קיבל את התביעה וקבע, שטוב עשו הסבים כשהביאו את הסוגיה בפני בית המשפט. בסוגיה כזו, נקבע, נוהג בית המשפט להיעזר בגורמים מקצועיים, אך מכיוון שהאב סירב לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים, נפגעה יכולתו של ביהמ"ש להכריע באופן הטוב ביותר עבור הקטינות. עוד נקבע, כי זכות ההורה לאוטונומיה בגידול ילדיו אינה מוחלטת וכי אם זכויות הילד וטובתו אינן נשקלות על ידי ההורה, רשאי ביהמ"ש להיכנס לתמונה ולפגוע בזכות ההורה לאוטונומיה על ילדו.

לסיכום, במצב המשפטי השורר לא ימהר בית המשפט להתערב באוטונומיה ההורית, מצד שני בראיית עקרון טובת הקטין לא מעטים הם המקרים בשנים האחרונות שבתי המשפט למשפחה עוסקים בסוגיה זו ומאפשרים קשר שכזה בוודאי שאחד ההורים הלך לעולמו אבל גם כששני ההורים חיים ומנסים לחבל בקשר שבין הסבים לנכדים. 

מאמר זה נכתב על ידי ד"ר רונן דליהו - עו"ד מומחה לדיני משפחה וירושה, עבור מגזין 'החיים הטובים'. לשיחת ייעוץ לחצו כאן>