חני נחמיאס בראיון מעורר השראה

בתמונה הראשית: חני נחמיאס. צילום: יח"צ.

כשהיא מתקרבת לגיל 60 השחקנית, הזמרת והמנחה חני נחמיאס, מי שעלתה על הבמה בגיל 10 ולמעשה מאז לא ירדה ממנה, מהרהרת בפרישה מהמקצוע. עם לוח מופעים עמוס והצעות לתפקידים נוספים שרק מחכות לאישורה, ועם מרתון חנוכה שבו ארבע הצגות ביום של המחזמר "אנני" בכיכובה (בבימויו של צדי צרפתי ולצד טלי אורן, אבי קושניר, דליק ווליניץ, רועי ויינברג, ירדן מרחבי ומרינה פיינגולד) היא עדיין כל-כולה על הבמות, אבל יכול מאוד להיות שבקרוב דברים ישתנו. 

דומה כאילו חזותה של נחמיאס לא השתנתה במהלך השנים, והגיל שלה ממש לא נראה קשור או מחובר למראה הנערי של מי שמאז "בלי סודות" נדמה שאינה מזדקנת.

את המראה הזה היא משמרת בעבודה יומיומית מוקפדת על ספורט, על כושר ועל תזונה, שהם חלק בלתי נפרד מחייה כבר שנים. "ככה זה כשהגוף הוא הכלי העיקרי שלך", היא מספרת. "בשנה האחרונה, מאז שעברתי לתל אביב, התחלתי לרכוב על אופניים וחשבתי שהרכיבה תהיה הספורט שלי, אבל זה לא מספיק. בשביל לשמור על כושר צריך משהו מאוד נקודתי, ואני מתאמנת אצל רוני דואני, שבחדר הכושר שלה, אני מתחילה את היום שלי כמעט בכל בוקר. אני עושה גם 'סרף' – מדמה את הגלישה בים אבל בתוך אולם, פילטיס ואינטרוולים של כושר, סיבולת לב-ריאה ומשקולות". 

עד כמה אורח חיים בריא וכושר כשחקנית זה משהו שמעסיק אותך, והאם תמיד זה היה כך או שעם הגיל זה תפס חלק נכבד יותר בחייך?
"באמת שמרתי על עצמי. היום אני בת 59, ותמיד ספורט היה חלק מהעולם שלי. אני מרגישה שאני עובדת בזה, גם מבחינת התזונה. אני מודעת לכל מה שנכנס לי לפה ולכל פעילות פיזית שאני עושה. אם יש לי יומיים של הצגות שבהם לא יכולתי להתאמן, אני אדחף שיעור התעמלות גם אם זה בשעה לא נוחה. אני מרגישה למשל שבעניין שמירת המשקל, שהוא אישיו, אני חייבת להודות, שנים לא הייתי צריכה לעשות דבר בשביל להישאר רזה, והיום אני צריכה לעבוד בזה. אני כבר ארבע שנים לא אוכלת גלוטן וסוכר. לאנשים נמוכים יש תמיד דימוי גוף בעייתי - הקילוגרמים מתפרסים על פחות מדי סנטימטרים ולכן את חייבת להיות יותר 'פיקי'. משקל תמיד היה אישיו, אבל מגיל 40 צפונה זה בהחלט נעשה דבר שצריך לעזור לו להישאר תקין". 

בתמונות: חני נחמיאס. צילום: יח"צ.

אפרופו 40 צפונה, בואי נדבר על התבגרות בעולם הזה של השואוביז.
"חד-משמעית התעשייה של הבידור בארץ הפכה לתעשייה של תגליות. אם כוכבי הפסטיגלים שלי היו אתי אנקרי, סי היימן, גידי גוב, יגאל בשן, ציפי שביט, גלי עטרי ודוד דאור, היום אף אחד מהזמרים האלה לא באמת נמצא שם. אם כבר יש זמר אחד, לוקחים אותו לתוכנית האמנותית, אבל גם הוא יהיה עומר אדם המהמם שיצא מתוך תוכנית ריאליטי. כוכבי הנוער היום הם פליטי ריאליטי או תוכניות טלוויזיה, לאו דווקא אנשים שזה המקצוע שלהם. אולי אלה אנשים שזה החלום שלהם ואולי הם גם יהיו מדהימים ויישארו לשנים, ואחרים גם יכולים לא להיות בעוד רבע שעה, אבל עכשיו הם רלוונטיים יותר מתלמידים שלמדו ארבע שנים משחק. כשאני חושבת על עירית ענבי, שבתה שני שאולי משחקת בתיאטרון, ועל משה דץ שבנו עומר יוצא עכשיו מבית ספר למשחק וצריך למצוא את התפקיד הראשון שלו, אני יודעת איזו דרך קשה וארוכה מחכה להם". 

ויש מי שיגיד לך שאותם כוכבי רשת או פליטי ריאליטי הם מה שהילדים אוהבים ומעריצים כיום ורוצים לראות
"נכון, ונראה שאם אני הייתי מפיק הפסטיגל כנראה הייתי עושה את מה שהוא עושה, הוא רוצה למכור כרטיסים. אבל אני מסתכלת על זה מהצד וחסה על השחקנים שלקחו שלוש או ארבע שנים מחייהם ונכנסו ללמוד כמו שאדם לומד רפואה או אמנות, לקבל כלים, והכוכבנים לוקחים להם את מקום העבודה. אני בהחלט מרגישה בת מזל שבתקופתי לא נאלצתי להתמודד עם הדבר הזה".

לצד הכושר והתזונה, מה עמדתך בנוגע לניתוחים פלסטיים?
"לפני שנתיים הלכתי לספרית שלי, ובזמן שהיא חפפה לי את הראש הרגשתי שהיא ממששת לי מאחורי האוזניים בצורה חשודה. שאלתי אותה מה יש לי שם והיא אמרה, 'כלום, אבל נתנו לי משימה לבדוק'. התברר שחברה שלה אמרה לה שבטוח עשיתי ניתוח פלסטי ושאם היא תבדוק מאחורי האוזניים שלי היא תמצא את התפרים. כשהיא אמרה לי את זה חשבתי שזו המחמאה הכי גדולה, שחושבים שעשיתי ושאני נראית אחרי. אז קודם כול - לא עשיתי, ודבר שני - אני בעד שכל מי שמרגיש ומרגישה שזה יעשה להם טוב וייתן תחושת רעננות וצעירות – ללכת על זה. גם גברים וגם נשים. הבעל שלי לא פחות מטופח ממני, וכשאני ארגיש שאני צריכה אולי אני אלך על זה. בשלב זה אני מסתפקת בקרמים טובים, בטיפולי פנים, בבוטוקס ובמילויים פעם בחצי שנה, ותודה לאל מרגישה שכעת זה מספיק". 

הצלחה פנומנלית
נחזור לבמה, למחזמר אנני, שבו היא מגלמת את גרייס, מזכירתו הנאמנה של אוליבר ווארבאך, המיליארדר שמחלץ את היתומה אנני מבית היתומות של מיס האניגן המרשעת, מתאהב בה ומאמץ אותה – הסיפור המוכר כל כך מהסרטים ומהמחזמר זוכה שבעת פרסי הטוני, וביניהם פרס עבור המחזמר הטוב ביותר. 

"זה עוד מחזמר מבית היוצר של מאור מימון, שכל כך מסור למטרה", מספרת נחמיאס, "אדם שכל כך אוהב את הז'אנר שאני חיה אותו ולא מפחד לקחת סיכונים. הוא הפיק את 'היירספריי' ואת 'סאלח שבתי', ועכשיו את אנני ועוד דברים שהוא מתכנן ושעדיין אסור לדבר עליהם. לפני 15 שנים השתתפתי באנני, אז שיחקתי את מיס האניגן. בתיאטרון ובמחזות זמר התפקידים הראשיים לנשים הם עד גיל 40, ואני שמחה שאני רלוונטית ושכשמדברים על מחזות זמר בדרך כלל השם שלי עולה. האמת היא שפה חשבתי בהתחלה שהתפקיד של גרייס הוא כפוי טובה, כי זה מה שהיה בהפקה הראשונה שהייתי, זה היה תפקיד קטן וזניח. אבל כשמאור הציע לי אותו הוא הבהיר שאני טועה, שזה תפקיד גדול, אם כי עדיין תפקיד כפוי טובה, שמאתגר יותר וכיפי יותר. אני נהנית מהמחזמר. עשיתי מספיק בשביל להגיד לך שהקהל מגיב פה בצורה יוצא דופן, יש פה הצלחה פנומנלית". 

נראה שמחזות הזמר פורחים, יש בכל תיאטרון רפרטוארי הפקה מוזיקלית גדולה, ויש הטוענים גם נגד הז'אנר הזה. 
"ואני אומרת, אם אתה לא מתחבר לז'אנר - אל תבוא. בתוך תיאטרון רפרטוארי יש המון הפקות בשנה, ואתה יכול לבחור למה לבוא. עובדה שמי שמציל היום כלכלית את התיאטראות זה מחזות הזמר ולא צ'כוב או שייקספיר. מחזות הזמר גם מצליחים להביא לאולם של התיאטרון הרפרטוארי קהל שהיה מדיר רגליו ממנו, וזה מה שיפה בעיניי".

בתמונות: תמונות מהמחזה "אנני". צילום: אור דנון.

יודעת מתי לתלות את הנעליים
הגם שהיא עובדת בלי הפסקה, ואפילו שנדמה כי אי-אפשר לראות אותה עושה משהו אחר, נחמיאס משחררת פצצה ומפתיעה אותי כשאני מבקשת לשמוע על התוכניות העתידיות שלה בעולם הבמה.

"אני ארד מהבמה ומהעשייה התיאטרלית בכלל, אני באמת מרגישה ככה. זה מתבשל אצלי כבר הרבה זמן, זה קשור במיצוי, וגם בתחושה שצריך לדעת מתי לתלות את הנעליים. אני יודעת שישנן רבקה מיכאלי וליא קניג ומרים זוהר, ואני יודעת שאפשר להמשיך. אני חושבת שלא תהיה לי בעיה להגיע לשם. השאלה היא אם אני רוצה את זה, ונדמה לי שלא. 

"אילו היית שואלת אותי לפני עשרים שנה הייתי אומרת, 'שלא ייגמר לעולם', ויש לי שתי הצעות מדהימות לשני תפקידים. וזה לא מפני שאני מרגישה שהמקצוע מתאייד לי, להפך, יש לי לוח עמוס עד דצמבר הבא - גם של הפקות פעילות וגם הצעות לדברים חדשים. אבל בא לי מאוד לטייל בעולם, לקחת תרמיל, להיות התרמילאית שלא הייתי בגיל 20, לנסוע לכמה חודשים. הודעתי למשפחה שבאפריל אהיה בת 60 ושאסע לטיול תרמילאים שיתחיל כנראה במזרח".

אלה החיים שלך כל כך הרבה שנים, את לא חוששת משינוי כזה?
"לא, אני מאוד רוצה לעסוק בנדל"ן, יש לי אינסטינקטים לזה והתחום מעניין אותי. למדתי אדריכלות, ואני מתה על עיצוב. אם יש משהו שמטריף את חושיי זה לראות חורבות ולדמיין מה אני יכולה לעשות בהן. יש כבר פרויקט שאני מפתחת, ואני מאמינה שאוכל ליהנות מזה, לעבוד הרבה פחות ולהרוויח הרבה יותר". 

את לא חוששת שיהיה בך געגוע לבמה?
"אולי כן, אבל הנה אנחנו לפני חנוכה, ואין לי כבר הלהט של לטרוף את הבמה. אני יודעת שעומד להיות שבוע קשה, גם מבחינה פיזית וגם קולית. הגוף שלי לא ישכח לעולם את הבום העל קולי שחווה בצלילי המוזיקה, והתפקיד פה, מבחינה מוזיקלית, הוא לא פחות מאתגר. ברור המיתרים הם לא כמו שהיו פעם, וזה מלחיץ, ואני אומרת לעצמי, למה? "

פעמים רבות אמנים מתארים חיים ללא משחק כמשולים למוות 
"אני הייתי שם. כבר לא. זה קרה בד בבד עם רעיון נדל"ני שאני חלק ממנו ומדליק אותי מאוד, ואני מבינה שאצטרך לנסוע ואהיה פחות זמינה. בני חי בקמבודיה ועוסק בנדל"ן, וזה בהחלט גם מעורר אותי. אני במידה מסוימת הרוח החיה מאחורי העשייה שלו, ואין לי ספק שאנחנו יכולים לעשות דברים נהדרים יחד".

"לו הייתי אנדרוז"
פעילותה של נחמיאס, המוכרת לפחות לשלושה דורות של צופים ומאזינים, חובקת כמעט את כל תחומי הבידור, ולא רק. תקצר היריעה מהכלת כל פועלה.

יש מועד מסוים בלוח השנה העתידי, שלגביו החלטת לא לקבל על עצמך עוד תפקידים?
"אני מחכה לטלפון שיגיע עם הצעה נהדרת, ואגיד סליחה, אבל כבר לא (צוחקת). זה כמו זוג שמתגרש - פירוק החבילה זה החלק, במירכאות, הכי קל, כי התהליך וההחלטה לפרק הם הרבה יותר מורכבים, ואני עכשיו בדרך המורכבת הזאת שמובילה לדלת החוצה ולא מתוך תסכול או החמצה, או דכדוך, וגם לא מתוך מיצוי אפילו, אלא כי בא לי משהו אחר. החיים שלי מלאים, ואני נמצאת בגיל שבו אני מרגישה אנרגטית מתמיד ויכולה לעשות כל כך הרבה דברים. עברה בי מחשבה שאולי אני כל כך עסוקה עכשיו, כל כך רוויה, שכבר אין לי זיכרון של רעב או של תשוקה".

אין שום תפקיד חלומות שעדיין לא גילמת? שום דמות שחלמת לגלם?
"בזמנו, אחרי צלילי המוזיקה, מובן שמאוד רציתי לעשות את מרי פופינס. כיום לא רק שאין שום תפקיד שלגביו אני אומרת לעצמי, אם לא אעשה אותו אני לא תולה את הנעליים, אפילו לא עובר בי החשק לחפש את התפקיד. התשוקה שלי למקצוע הזה קיימת ותהיה תמיד, היא עדיין המנוע מתחת לבוסטר הזה שנקרא 'חני נחמיאס', אבל זה לא סם החיים יותר. זו דרך חיים שכיום יש לה חלופות. היא עדיין אהובה עליי ואני נהנית ממנה ועל הבמה אני מרגישה פורחת, אבל זה לא הדבר היחיד שנמצא בי. החיים קצרים ואני רוצה להספיק עוד ועוד ועוד, ובעיקר לחיות. ולחיות זה לא לעבוד כמו משוגעת. ואני עבדתי כמו משוגעת המון שנים, בלופים. אולי אני לא יכולה להרשות לעצמי להפסיק לעבוד ולשבת על המרפסת. אולי לו הייתי ג'ולי אנדרוז הייתי יכולה (צוחקת), אבל בארץ שלנו את תמיד צריכה להמשיך לעבוד, אם כי אני יכולה להרשות לעצמי להתפנק, ומסעות בעולם זה משהו שמאוד מרתק אותי".

בתמונה: חני נחמיאס. צילום: יח"צ. 

ממפעלות חני נחמיאס:
תפקידים במחזות - אורזי מזוודות, הנשים האבודות מטרויה, מיטות משונות, סוויני טוד, אדונן של שתי משרתות, משפחת ישראלי, טובים השניים, מי שחלם.
תפקידים בסרטי קולנוע  - בובה, חיים זה חיים, דץ הבלץ.
תפקידים בתוכניות טלוויזיה: בלי סודות, בסוד העניינים,  פרפר נחמד,  הופה היי, זאפ לראשון, בחדר של חני, מיכאלה.
תפקידים במחזות זמר: פיטר פן, צלילי המוזיקה, עליסה, אנני, תום סוייר, מאמא מיה, היפה והחיה, נרניה, 101 כלבים דלמטיים.
תפקידים במופעי ילדים ונוער: הנחתה חמש פעמים את הפסטיגל,  מותק הילדות התחברו, תיכון השיר שלנו. 
בנוסף: חיברה 17 ספרי ילדים ונוער, ביניהם הסדרה סודות נעורים והוציאה יותר מחמישים קלטות וידאו בהשתתפותה. 

בין שלל פרסי ההוקרה שקיבלה זכתה נחמיאס בפרס התיאטרון הישראלי על השתתפותה במחזות הזמר צלילי המוזיקה ואנני, ובפרס המנחה הטובה בתחום תוכניות הילדים והנוער.

נוסף על כל אלה הייתה נחמיאס שותפה בדיבוב סדרות טלוויזיה לילדים, ביצעה את שירי הפתיחה והסיום של סדרות טלוויזיה לילדים שהיו פופולריות בזמנן, הנחתה שתי תחרויות מלכת היופי, השתתפה במופע פעמוני היובל, הופיעה בתוכנית הבידור ספונג'ה בעיר הגדולה, שימשה כשופטת בתוכנית המציאות הישראלית גריז, הנחתה את התוכנית המועדון, (תוכנית ערב יומית שעסקה במגוון נושאים הרלוונטיים לגילאי ה-50 ומעלה), הופיעה בהצגת הבידור קצרות ולעניין, במופע הלאדינו דוס צ'יקיטיקאס, בתוכנית הטלוויזיה 6 אימהות ובמופעים עכשיו התור לאהבה ותזמורת של ממש.

ואם לא די בכל אלה (ובאחרים שלא הוזכרו כאן), בשנת 2008 הכריזה נחמיאס על כניסה לפוליטיקה המקומית והציגה עצמה כמועמדת למועצת עיריית רמת גן במסגרת רשימת הירוקים שבה הוצבה במקום השלישי ונבחרה למועצה לאחר שהרשימה זכתה בשלושה מנדטים. כעבור כארבע שנים פרשה מהעשייה הפוליטית.

הכתבה פורסמה במגזין "החיים הטובים"

ליצירת קשר עם מאיה כהן
יש למלא פרטים ונחזור אליך בהקדם

Loading...

מומלץ להתפנק עם הטבות חדשות

{{PRODUCTID.NAME}}

{{ProductId.Website_ShortInfo}}

מומלץ להיפגש כאן

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

מומלץ לטייל במקומות חדשים

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

הצטרפו לרשימת 
התפוצה שלנו

Loading...