"מוזיקה היא האור שלי בחיים"

"זעקת העולם/ לחיים של פשטות/ תפילות יום שישי/ שיעבור בקלות/ האושר היושר/ חדרים של הלב/
התכנסות, התנסות/ גם במה שכואב".

"היוזמה לכתיבת השיר היתה של נילי", מספרת שבת, 62, מי שחתומה על שירים אהובים כמו "לא זוכרת איזה
חורף", "חתיכת שמיים", "תמיד יחכו לך", "רק החיים", "חמניות מול השמש" ו"לגדול לצידך", על להיטים
למבצעים אחרים כמו גלי עטרי (השיר שיביא לך אהבה), נורית גלרון (אתה הולך לישון מוקדם) ואחיה שלומי (בגלל
הרוח ואל תלכי רחוק מדי) וגם השתתפה בביצוע "שבט אחים ואחיות". 

"התחברתי לטקסט ששלחה אליי נילי והלחנתי אותו בזמן קצר. כבר אחרי שלוש שעות נכנסתי לאולפן, להקליט.
זה היה נכון למהר, להספיק בזמן, בתקופה. כי זה צורך להגיד, לעודד".

הרושם הוא, לפעמים, שזה יותר צורך של האמנים מאשר של המאזינים. 

"אני חושבת שגם וגם. אתה מבקש לחזק את השומע, ואתה רוצה את החיזוק הזה גם בשבילך, כזמר וכאדם.
זה שונה מלכתוב שיר בתקופה רגילה, מבחינת הרצון והדחיפות שלך להגיד משהו. בטח אני רוצה שהשיר יושמע, שיצליח,
שכולם יאהבו אותו. אבל חלק מהעניין הוא להיות חלק מהביחד. אני יודעת שיש מלא שירים עכשיו, שיש עומס.
כל אחד רוצה לתרום את חלקו וקשה נורא להבליט שיר בתקופה כזאת. קיבלתי פידבקים. אנשים מאוד אוהבים את השיר,
הוא מאוד מרגש אותם. אמרו לי שהשיר נגע בהם, גרם להם לבכות. אני יודעת זאת על בשרי, כי אותי הוא מאוד ריגש".

את מאמינה שמוזיקה מרפאה? 

"לגמרי. חד משמעית. מוזיקה נחשבת ליצירה הכי נשגבת שיש. יכולה לחדור כל מוח ומחשבה, לעבור מחסומים וחסימות,
ולהיכנס ללב. מניסיון. על 'היא מתה לבכות' שכתבתי על אימהות שכולות, קיבלתי תגובות שהשיר משחרר מעוצמות הכאב.
מוזיקה היא האור שלי בחיים. גורמת לי להאמין בטוב".

שבת מוצאת צדדים חיוביים בהסתגרות בבית בתקופת הקורונה. "זה מוזר מצד אחד, אבל גם נפלא מצד שני.
הרי כל אחד משתוקק לזמן שבו יוכל לעשות את הדברים שהוא דוחה כל החיים. לנקות את הארון, לשבור את הקיר בסלון,
לצבוע את הבית, וכמובן להתכנס בתוך המשפחתיות. נדמה לי שאנשים לא רק שהצליחו לעשות דברים שלא הספיקו,
הם גם הצליחו להגיע לסוג של חופש, של לחדול מלהיות עבד למירוץ של החיים. בהחלט אפשר לראות את הטוב שבזה.

  


"הרבה לא ששים לחזור למה שהיה קודם. בתקווה שתהיה תקופה יותר טובה בכיוון הרוגע, פחות ריצות היסטריות.
גם אני מרגישה ככה. כמה פעמים אמרת לעצמך: 'וואי, כמה אני רוצה לעשות שינוי!'. כשהחיים ממשיכים אין אומץ לשנות,
ופתאום זה קרה ואני חושבת שאנשים ירצו לשמור על הטוב שיש בזה. מובן שאני רוצה לחזור לאנשים, להתחבק עם בני משפחה ועם חברות.
אבל גם לנסות ולשמור על הטוב שמצאנו בתקופה הזאת".

פעולות תרבות היו הראשונות להיפסק, והן, האמנים שאיתם ונותני השירותים סביבם, יהיו האחרונים לחזור לשגרה.
"אויש, מה אני אגיד לך? כשיורד גשם נרטבים כולם. ההופעות שהתבטלו, של ימי העצמאות והזכרון, כבר לא יחזרו. הן אבודות.
חלק מההופעות ייקבעו מחדש. הנזק הכלכלי גדול ואני לא יודעת מה יקרה. אני מאלה שחוסכים, שלא נצטרך חס וחלילה,
אבל לא מול דבר גדול כזה".

מה הדבר הראשון שתעשי כשכל זה יהיה מאחורינו? 

"יש לי מופע חדש שהתחלנו לעבוד עליו לפני הקורונה. ערב של שירי ג'אז ובוסה נובה בשם 'ליידי שרה ג'אז'.
פעם ראשונה שאני עושה ג'אז ספציפי וזה מרגש אותי ברמות שאתה לא מתאר. ילוו אותי נגנים מהוללים כעדי רנרט בפסנתר,
עמוס הדני בגיטרות, איתן איצקוביץ בתופים וצור בן זאב, שעיבד ושותף אתי בהפקה, בבס. היו לנו כבר תאריכים להופעות.
הראשונה תהיה ב-29 ביוני ב'טרמינל' ב'תחנה' בתל אביב".

ליצירת קשר עם עמוס אורן, מגזין החיים הטובים
יש למלא פרטים ונחזור אליך בהקדם

Loading...

מומלץ להתפנק עם הטבות חדשות

{{PRODUCTID.NAME}}

{{ProductId.Website_ShortInfo}}

מומלץ להיפגש כאן

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

מומלץ לטייל במקומות חדשים

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

הצטרפו לרשימת 
התפוצה שלנו

Loading...