קול החיים - יוסי בנאי

כשנפטר לפני שלוש עשרה שנים, כשהוא בן 76 בלבד, השאיר אחריו יוסי בנאי עשרות אלבומים. מתוכניות בידור, ממופעי יחיד, מפלירטוטיו עם השאנסון הצרפתי, מגעגועיו לירושלים. הוא שר רומנסרו, הגיש נתן אלתרמן, קרא חיים חפר, הטעימנו מהתנ"כ, השכיל ילדים, סיפר למבוגרים. אמן לכל עת, לכל גיל, לכל טעם, לכל העם.

היריעה כל כך רחבה ורבגונית שבלתי אפשר לבחור אלבום יחיד, להציג אותו כחובה. ובכל זאת חזרתי לימים שבין "שיכור ולא מיין" לבין "שובו של הסוראמלו", ל"אוסף שירים" (הד ארצי, 1990), לטעמי אחד המשובחים והמיוחדים בדיסקוגרפיה מרובת האוספים של יוסי בנאי. מבין כל האחרים אוסף זה הכי נכון ומשקף אותו לאורך השנים, עם ההשפעות הזרות ועם מיטב היוצרים המקומיים. אוסף מאוזן מאוד, מחושב ומוקפד שמהווה היום אנדרטה יפה ליצירה הכתובה של בנאי. הוא מעורב בכתיבתם של שנים עשר מבין 18 השירים בו. אולי לא האוסף האולטימטיבי אבל לטעמי מייצג את תמונת עולמו הרומנטית, את טעמו האמנותי המשובח, את ידענותו לתרגם ולהפנים את ההשפעות שרכש ואהב, ואת יכולתו להוציא את המיטב מהמוזיקאים עימם עבד.

תמצאו כאן שירי דגל כ"מרוב אהבה" ו"שיכור ולא מיין" שהלחין לו מתי כספי, שקשה להאמין שלא תורגמו מהשאנסון, ממש כמו "המטילדה שלי" שהלחינה בעבורו יהודית רביץ; את "אני שר להעביר את הזמן" של יאיר רוזנבלום ואת "אני וסימון ומואיז הקטן" שהלחין חנן יובל; שני אלתרמנים שהפכו לתגי זיהוי: הקינה התל אביבית "ערב עירוני" (לחן: יוני רכטר) והסרדנה לאהובה "את הלילה שלך מרגיעים" (לחן: עודד לרר); ואת "אהבה בת עשרים" השגיב של ז'ק ברל, בתרגומה המופלא של נעמי שמר, שהפליאה גם בתרגום "לא אבקש את ידך" של ז'ורז ברסנס, והצהילה את התוגה הישראלית שב"ספירת מלאי".

עוד באוסף צמד קלאסיקות מרהיבות של ז'ורז' מוסטקי: "פרצוף של צועני" באדפטציה מבריקה לעברית ולמציאות ישראלית בידי נסים אלוני, ו"הגבירה בחום" (עם אילנה רובינא) נוטף הערגה והתשוקה שתרגם יעקב שבתאי. וצמד ברלים נוספים: גרסתו המרוככת למונולוג הכואב של האוהב הדחוי ב"בונבונים", והיפוכו בגיבורה הנפקנית של "האיש מהגאז".

משלימים את האוסף "עזורה", געגועיו לחוכמה הירושלמים העממית, שהלחין עבורו יהודה פוליקר; שיר האהבה היפה והנוגע "אבל את" בלחן נוסף של לרר; לחן מכמיר של כספי ל"ילדות אחרת" ולסיום "איפה אני ואיפה הם" שהלחין בנו יובל, וגם הפיק מוזיקלית בגוונים רוקיים. שיר שהיה "חדש" נכון לאז, ומאז הצטרף יוסי לגיבורי התנ"כ ש"נפגשים ברקיע השביעי לילה לילה/ פותחים שולחן ושותים כוס יין משובח/ ולא מפסיקים להיזכר בגעגועים כמה טוב היה אז בתנ"כ". אולי כסרקסזם לכל המתגעגעים לעבר. מחצית מהשירים אגב, נכללים ב"יובל שר יוסי" המופע (המומלץ!) של הבן יובל בנאי, ללמד על משקלם הסגולי.

בנאי היה מגיש בחסד עליון. בתוכו הסתתר פזמונאי אם לא משורר. ואין אלבום יותר יוסי מהאוסף הזה. 

הכתבה פורסמה במגזין "החיים הטובים".

ליצירת קשר עם עמוס אורן
יש למלא פרטים ונחזור אליך בהקדם

Loading...

מומלץ להתפנק עם הטבות חדשות

{{PRODUCTID.NAME}}

{{ProductId.Website_ShortInfo}}

מומלץ להיפגש כאן

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

מומלץ לטייל במקומות חדשים

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

הצטרפו לרשימת 
התפוצה שלנו

Loading...