הילה בר דוד - קניסטר, מנכ"לית "שחר און"- העמותה לקידום שמקצועי וחברתי חרטה על דגלה את הקדמה והדאגה לעובדיו בכל רובד בחייהם ופועלת תחת כנפי הסתדרות המעו"ף. 

במקביל, היא מכהנת כיו"ר מנהלת הנשים בקריית אונו. 

במהלך העשור האחרון הובילה את האג'נדה להעצמת נשים ושייוון מגדרי בגופי הסתדרות המעו"ף וכיום היא מובילה את כנסי העצמה הנשית הגדולים בישראל

''אני אדומה מהבית'' אומרת הילה בר דוד - קניסטר, מנכ"לית "שחר און"- העמותה לקידום שמקצועי וחברתי אשר חרטה על דגלה את הקדמה והדאגה לעובדיו בכל רובד בחייהם ופועלת תחת כנפי הסתדרות המעו"ף. במקביל, בר דוד מכהנת כיו"ר מנהלת הנשים בקריית אונו. 

במהלך העשור האחרון הובילה את האג'נדה להעצמת נשים ושייוון מגדרי בגופי הסתדרות המעו"ף וכיום היא מובילה את כנסי העצמה הנשית הגדולים בישראל, במטרה לתת כלים מנטליים וטכניים לנשים לטובת קידומן לתפקידים בכירים במסגרת הארגונים השונים, בהן 70 אחוזים הן נשים.

לאחרונה מונתה בר דוד קניסטר לתפקיד נוסף בין שלל עיסוקיה- יושבת הראש החדשה של מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל.
את התפקיד לקחה על עצמה בר דוד קניסטר בהתנדבות, ללא שכר כספי. 

בר דוד - קניסטר, 41, אשה יפה ומטופחת, נמרצת ואסרטיבית, אם לשלושה (שגב 16, נויה 13 ואלמה 6),
בעלת תואר ראשון במשפטים. יש לה רזומה עשיר של עשייה ענפה בתחומי מכירות שיווק וניהול והיא נשואה (בשנית) לארנון בר דוד יו"ר ההסתדרות. 

''לתפקידים שלי הגעתי בזכות ולא בחסד" היא אומרת בתשובה לטענות המופנות כלפיה כמי שזכתה בתפקידיה הבכירים בזכות בעלה.
''הורי חברים בהסתדרות כל חייהם, אני עצמי חברת הסתדרות ועובדת בארגון כבר יותר מעשרים שנה. 'שחר און' היא חברה שהייתי שותפה לייסודה ולהקמתה מתחילת דרכה ואחרי דרך ארוכה ומגוון תפקידים אני גאה להיות המנכ"לית שלה. את המינוי למנהלת ליגת העל בכדורסל נשים לקחתי על עצמי בהתנדבות, ללא שכר, מתוך רצון להבריא את הליגה. מי שפנה אלי ידע שאני יכולה לעשות זאת. לבעלי אין שום קשר למינוי'' היא אומרת בגאווה וללא התנצלות.

היא ישירה, רהוטה, עם אג'נדה מסודרת, רשימת הישגים ארוכה ורשימת יעדים ארוכה אפילו יותר. 

נולדה וגדלה כל חייה בקרית אונו שם היא גרה עד היום עם משפחתה.

גדלה בבית בו ''אמא הייתה הקרייריסטית במשפחה ואבא שתמך בה היה שותף מלא בניהול ואחזקת הבית. הוא גם היה אתנו יותר מאשר אמא'' היה מספרת. ''אתנו'' הם הילה שהייתה האמצעית בין שני אחים. 

איזו נערה היית?

תלמידה טובה, אכפתית, פעילה, חברותית עם הרבה חברים וחברות. הייתי בנוער העובד. תמיד היה לי חשוב להיות במרכז העניינים. בתיכון נסעתי עם משלחת של מנהיגים צעירים במסגרת חילופי משלחות בגרמניה. ביקרנו במחנה הריכוז דכאו – ביקור שהותיר בי חותם עמוק. 

אבל בתוך תוכי מה שהכי רציתי זה להיות זמרת ושחקנית. כנערה השתתפתי בחוג דרמה עירוני. מאד אהבתי את הבמה, ורציתי ללכת ללהקה צבאית. זה היה החלום הגדול שלי.

מה קרה לחלום?

הלכתי לבחינות ולא התקבלתי. שם התברר לי שאני לא זמרת. דני רובס היה הבוחן הראשי וכשהתחלתי לשיר הוא אמר לי שאני 'ממש לא זמרת. אבל ממש לא'. זה מאד פגע בי.. עד היום זו טראומה בשבילי''.

במקום ללהקה צבאית הגיעה לשרת כמש"קית חינוך וידיעת הארץ ומאוחר יותר הגיעה ללשכת קצין חינוך ראשי. ''בצבא, תוך כדי תנועה, הבנתי במה אני כן טובה: בהדרכה, בהנהגה. אז גם התחדדה בי ההבנה שבדרכי שלי אני רוצה וצריכה להעצים נשים. היה לי ברור מה כוחן של נשים. זה בא לי מההכרה שאין שוויון ביחס בין נשים לגברים ושלא מתייחסים לנשים באופן שראוי שיתייחסו אליהן.   

במה זה התבטא?

שמתי לעצמי מטרות בחיים וסימנתי 'וי' על כל מטרה שהגשמתי. 

בכל יום אחר הצהרים כשהייתי באה הביתה מהצבא יצאתי לעבוד באולם אירועים שם עיצבתי והפקתי אירועים. הייתי טובה במה שעשיתי. לקראת השחרור שלי הבוס שלי אמר לי שבכוונתו לפתוח חברה משלו למתן שירותי ניהול לכנסים מבצעיים והציע לעבוד אצלו. הצטרפתי לחברה שאז נקראה 'רימון'. אחרי שנתיים בהן החברה התפתחה ושגשגה, ההסתדרות החליטה לרכוש אותה ושמה שונה ל-'שחר און'. כל השנים אני חברת הסתדרות וההסתדרות זה הבית שגדלתי בו. 

בתחילת דרכי ב'שחר און' הייתי מנהלת מכירות אזורית, בהמשך הפכתי למנהל מכירות ארצית. לפני 13 שנה, כשחזרתי מחופשת הלידה של בתי השנייה נויה, מוניתי לתפקיד סמנכ"לית החברה. משנת 2017 הייתי משנה למנכ"ל ובשנה שעברה (2019) מוניתי למנכ"לית. הדרך הייתה רצופת תפקידים ומלאה בעשייה וניסיון ובזכותם קיבלתי את תפקיד המנכ"לית.

ומהי חברת הניהול שבראשה את עומדת?

שחר און היא חברת הניהול והתפעול של העמותה לקידום מקצועי, מועדון שלך וקרן המעו״ף שלך לגמלאי. הקמת החברה התממשה בעקבות הסכם שיתופי שנחתם במשק להקמת עמותות מקצועיות לקידום מקצועי להעברת סדנאות וימי עיון לעובדים. כיום קיימות שבע עמותות בהן חברים 145,000  עובדים וגמלאים בכל הארץ,  מתוכן 90% נשים. 

החברה חרטה על דגלה את הקדמה והדאגה לעובד בכל רובד בחייו. היא מציעה לכל עמית ועמיתה קורסים, סמינרים ופעילויות בנושאים שונים: ניהול ומנהיגות, התנהלות כלכלית, תקשורת ויחסי אנוש, חינוך, תזונה ובריאות, ופסיכולוגיה חיובית. בין התוכניות המוצעות ניתן למנות סדנאות בתחום הביטוח, הפנסיה ותלוש השכר, סיורים חד יומיים בנושא מנהיגות בירושלים, סיורים בנושא נשים מנהיגות בתל אביב, שיח נשים וסמינרים לעוצמה נשית.

החברה פועלת לטובת גברים ונשים אבל את מזוהה מאד עם העצמה נשית ופעילות למען נשים.

נכון. העצמת נשים הייתה מטרה ששמתי לעצמי לפני הרבה מאד שנים. לפני עשר שנים נסעתי מטעם ההסתדרות לכנס ביפן בו השתתפו 300 נשים מכל העולם שדנו בנושא זכויות נשים. בדרך חזרה חשבתי לעצמי איך אני מקיימת כנס העצמה כזה לנשים שלנו בעמותות. זה לא סוד שבישראל עדיין לא קיים שוויון מגדרי. וכך, כשחזרתי לארץ החלטתי לקיים כנס נשים באילת. בכנס הראשון השתתפו 360. נשים. בשנה שאחריו השתתפו 560 נשים. אחר כך קפצנו ל 1000 נשים לכנס- וכיום 'הכנס' הזה מונה 7 מחזורים בשנה, בו לוקחות חלק 7000 נשים השייכות לעמותות. אלו נשים שעובדות ברשויות המקומיות, ויצ"ו, נעמ"ת, אוניברסיטאות, שירותי הכבאות, בתי החולים- כל הסקטורים השונים של העובדים במשק. 

מה מקבלים ומקבלות העובדות והעובדים? 

לצד העמותות החברה הקימה את 'מועדון שלך'. זה המועדון הראשון והגדול מסוגו בישראל, שחבריו- 120,000 עובדי הרשויות המקומיות- נהנים ממגוון עשיר של פעילויות ואירועים, הטבות, מבצעים ומחירים מסובסדים בתחומי הצרכנות, התרבות, הנופש והפנאי. היצע הפעילויות וההטבות מתחדש, משתנה ומתעדכן באופן שוטף, במטרה להעניק מענה איכותי למגוון רחב של צרכים, העדפות ורצונות של חברי המועדון.

הגוף השלישי שהקמנו הוא 'המעו"ף שלך לגמלאי' שמונה כ 50,000 גמלאי הרשויות המקומיות בישראל. 'המעוף שלך לגמלאי' הוקם למען גמלאי הרשויות המקומיות על ידי הסתדרות המעו״ף, הגמלאים וההסתדרות הכללית. במסגרת ״שלך לגמלאי״ נהנים הגמלאים ממגוון פעילויות, הטבות ומחירים בלעדיים ומסובסדים בתחומי הצרכנות, התרבות הנופש והפנאי.

כמו כן עומדת לרשותם קשת רחבה של קורסים והרצאות, טיולים חד יומיים, נופשים ברחבי הארץ ובחו״ל, אירועי תרבות, מופעים, אטרקציות מוזלות לכל המשפחה ועוד. הכול במחירים מוזלים, מהנמוכים בשוק. כחברי המועדון יכולים גמלאי הרשויות לקיים חיים פעילים, מלאים בעשייה, סיפוק והנאה, גם לאחר הפרישה לגמלאות. 'המעוף שלך לגמלאי' היא קהילה שמהווה עבורם חיים שלמים ומלאים בתוכן, בחברה, בתחושת שייכות. 

העובדים, הגמלאים ובעיקר נשים- הם בנשפה ובדמה של הילה בר דוד קניסטר. היא מדברת בלהט על עבודתה ושליחותה למענם, קצב הדיבור שלה מהיר כמעט כמו שלל העיסוקים בהם היא מעורבת. 

לאחרונה מונתה ליו"ר מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל. היא עצמה לא שיחקה כדורסל מימיה, אבל עכשיו היא לומדת את חוקי המשחק, מבקרת במגרשים, מכירה את הקבוצות, השחקניות המאמנים והמאמנות, מתעמקת ולומדת לאהוב את מה שקורה על המגרש ומאחורי הקלעים. 

מה הקשר שלך לכדורסל? 

לא היה לי קשר. פנו אלי מאיגוד הכדורסל וביקשו שאבוא לנהל את ליגת העל שהייתה בצרות לא קטנות. בליגה יש עשר קבוצות שאינן מתוקצבות כראוי, ואינן מתוגמלות כמו שמגיע להן. הסכמתי לקחת על עצמי את התפקיד ואני עושה אותו בהתנדבות מלאה, ללא שכר. התפקיד שלי הוא לנהל את ראשי הקבוצות, את התקציבים של הקבוצות, את תהליכי העבודה לאורך כל העונה; למלא אולמות, לדאוג לספונסרים. זהו תפקיד שלקחתי על עצמי לחמש שנים כי אני חושבת שצריכה להיות הגבלה על תפקידי ניהול בכירים. לחמש השנים האלו סימנתי לעצמי למטרה להגדיל את התקציבים, להשוות אותם לתקציבי קבוצות הגברים. 

כיום יש 6000 שחקניות בכל הליגות של כדורסל נשים. זהו ארגון הספורט הנשי הגדול ביותר בארץ. 

בכוונתי להעמיד חזרה את ליגת העל על סדר היום. לפני חמש עשרה שנים היא הייתה בראש סדר היום, היו לה הישגים, שמעו עליה ודיברו עליה. במשך הזמן זה דעך וירד ואני רוצה להציל אותה מטביעה.

את נהנית ללכת למגרשים? לצפות באימונים? במשחקים? 

שמתי לב שהזמן שאני נמצאת במגרשים הוא הזמן הטוב ביותר שלי לחדד את עצמי ולמקד את המחשבות שלי, בכל התחומים, לא רק בתחום הכדורסל. כשאני שם, על הספסל, אני מצליחה לחשוב בבהירות הכי גדולה איפה ואיך אני יכולה לתקן, לשפר, לקדם- בכל התחומים בהם אני מתעסקת.

מאין התשוקה הבלתי נלאית הזו לעבוד למען אנשים בכלל ונשים בפרט?

קודם כל מהבית. אמא שלי הייתה ועודנה אשת קריירה. בעולם המאד גברי שהיא חיה בו אמי היא יו"ר ועד העובדים של משען וממנה למדתי שאין משהו שנשים לא יכולות לעשות. אצלנו בחברה, מתוך 105 עובדים- 97 הן נשים. אני באמת מאמינה שנשים צריכות להיות בתפקידי מפתח. הן הרבה יותר מאורגנות ביכולת שלהן לעשות כמה דברים בעת ובעונה אחת ואני מרגישה חלק משמעותי מהתהליך להפריית נשים וקידומן. 

יש לך תואר במשפטים. חשבת פעם להיות עורכת דין?

לא. למדתי ועשיתי את התואר כי חשבתי שזה 'מאסט' לעבודה שאני עוסקת בה. ההכרות עם התחום המשפטי נותנת כלים לחיים. אני יודעת לקרוא חוזים, מבינה את החוקים, מבינה את הפרטים הקטנים שפחות בולטים. לשמחתי, חוץ ממה שנתנו לי הלימודים- גם זכיתי שם בבונוס ענקי בכך שפגשתי והכרתי חברות ללימודים שהפכו לחברות לכל החיים. אני, בחיי האישיים ובחיי המקצועיים בונה לעצמי מעגלי נשים מסביבי.

את נתקלת גם בהתנגדויות, בקנאה, בשימת רגליים?

בוודאי. זה לא קל לקבל נשים חזקות. יש נשים שמאד חוששות ממני- וזה מאכזב אותי, משום שאני מאמינה בכוחן של נשים ביחד. נשים, כשהן משכילות להבין שהן יחד הן תורמות המון אחת לשנייה. 'הוויב' שלי הוא הוא להיות כמה שיותר ביחד עם עוד נשים כקבוצה, ככוח. 

עם האמביציה שלך- יש לך שאיפות להיכנס לפוליטיקה הארצית?

כן. כבר קיבלתי הצעות אבל זה עדיין לא התאים לי. בבחירות הבאות יתכן ואעשה את הצעד. 

בעלך ארנון הוא יו"ר ההסתדרות. הוא מפרגן לך? תומך בבחירותייך?

אנחנו יחד למעלה מעשור, וארנון הוא בעלי והחבר הכי טוב שלי. הוא תומך ומאמין בי והוא פרטנר אמיתי. 

איך משלבים בין הבית לקריירה כל כך תובענית? 

יש גם דברים שאני פחות טובה בהם. אני מודה. המטבח למשל.. שם אני פחות טובה. המטבח והבישול בבית הם באחריותו של ארנון והוא עושה את זה ביד רמה. 

כשלעצמי, כמו בעבודה כך גם בבית- אני עושה רשימות ומסמנת וי. לפעמים אני שואלת את עצמי אם ילדיי מביטים בי מהצד ושואלים 'למה אמא צריכה כל הזמן לעבוד'. אבל הם תומכים בי ומעודדים אותי ואני נותנת להם להיות חלק ממני ומסדר היום שלי. בסופו של דבר זה הכול ניהול של זמן. כשיודעים לחלק את היום נכון ולנהל את הזמן בעבודה כמו שצריך אפשר לסיים יום עבודה בחמש וללכת הביתה להיות עם הילדים. אחרי הכול הרי אני לא מנתחת מוח ולא עובדת בטיפול נמרץ ומותר לסיים יום עבודה בשעה נורמלית. ואת זה אני מיישמת על עצמי ומעבירה הלאה לעובדות שלי.

איפה תהיי בשנת 2030? 

שרה בממשלה. 

'קטנות' עם הילה בר דוד קניסטר

32 מילים על ארנון בעלך: ''אני אוהבת את הזמן שלי אתו, לבד, רק שנינו. אנחנו אוהבים לטייל, להאזין לפרנק סינטרה, לשתות קפה יחד. אני מעריצה אותו. בעיני הוא הדמות הכי נכונה לטפל ולטפח את העובדים במדינת ישראל. 

תחביבים: פעם עשיתי פילטיס. היום פחות... אני מאד אוהבת תיאטרון. החלום שלי היה להציל את תיאטרון 'הבימה'.

זמר אהוב: פרנק סינטרה ושלמה ארצי. שני ענקים.

זמרת: ריטה המדהימה שהיא גם חברה קרובה ואהובה שלי.

תכנית טלוויזיה מועדפת: אני מתרפקת על סרטים ישנים.

מקום אהוב בעולם: תאילנד. עבורנו זהו מקום שקט ואיכותי שמאפשר מנוחה ורגיעה. כשאנחנו שם אנחנו מרגישים בבית. 

מאכל אהוב: סושי. אני מה על אורז. 

המשקה שלך: קפה. אני חיה עליו.

צבע אהוב עלייך: אם אגיד אדום זה ישמע קלישאה אז ירוק. 

ספר: 'עקידת תמר' ו'אל אישך תשוקתך' של נעמי רגן. אני מאד אוהבת את הכתיבה שלה. 

עוד ספר שהשפיע עלי הוא 'את הבוס' של ליאת לוי קופלמן. 

סרט: מלון מומביי.

מחזה: 'עלובי החיים' בבימויו של משה קפטן וכנר על הגג עם נתן דטנר. הצגות מעולות מרגשות נפלאות. תיאטרון זו האהבה שלי.  

חברות: יש לנו קבוצה של 12 בנות שנקראת 'הוומן אנד דיימונד' על משקל יהלומים הם חבריה הטובים של האשה. אז אנחנו חברות אחת של השנייה לתמיד. כולנו באות מכל עולמות התוכן העסקיים, הציבוריים, האמנותיים ואנחנו מאד מאד מאד אוהבות אחת את השנייה, מאד מפרגנות זו לזו, תומכות, מחזקות, נמצאות שם כל אחת מאתנו- למען כל האחרות. אחת לחודש אנחנו נפגשות באופן קבוע, כל פעם במקום אחר, ותמיד תמיד מדברות, כואבות, צוחקות מחלקות מתחלקות וחולקות מחשבות תובנות, אהבה, חברות.