אורי שביט וחמותה בלהה בן יוסף
לפני קצת יותר משש שנים זכיתי להצטרף למשפחת בן יוסף ולהכיר את בלהה, אם המשפחה, שהרשימה אותי מיד בלב הרחב, בעדינות, בנועם ההליכות ובטוב הלב האינסופי שלה. אורן, הבן הבכור שלה ובן זוגי, כבר היה טבעוני כשהכרנו, כך שהרעיון לא היה זר לבני המשפחה, אבל ההגעה שלי לארוחות שישי הכפילה את הנוכחות הטבעונית ליד השולחן.
הוקסמתי מכך שהדבר תמיד עורר עניין והקשבה. הסיבות השונות לטבעונות ובראשן הרצון להימנע מפגיעה בבעלי חיים, עלו באופן טבעי לדיון, שתמיד התקיים ברוח טובה. גיליתי שבלהה אוהבת מאד בעלי חיים ושמעתי סיפורים על יולי, כלבת המשפחה שנפטרה, ועל באף, שהצילו אחרי שננטש והיום חי איתנו יחד עם שלושה כלבים נוספים שאימצנו.
בארוחות הראשונות בלהה עדיין הגישה בשר, אבל הסתפקה במנה אחת שהניחה רחוק מאיתנו, בקצה השולחן. זמן קצר לאחר מכן גם המנה הזו נעלמה ובלהה הפסיקה בעצמה לאכול בעלי חיים ובהמשך גם מוצרי חלב וביצים. היא פשוט הרגישה שזה הדבר הנכון לעשות וחיברה את המקום בו הלב שלה נמצא, למה שמונח אצלה בצלחת.
מה שריגש אותי במיוחד היה הרצון של בלהה להשפיע לטובה על האנשים שסביבה, באותו מאור פנים וסבלנות, להסביר ולהמחיש כמה התזונה החדשה שאימצה טובה לא רק לבעלי החיים אלא גם לסביבה ולבריאות. על הרכב שלה מתנוססות מדבקות של האתר שלי "טבעוניות נהנות יותר" שמעוררות הרבה יחס ושאלות מנהגים אחרים, שבתמורה מקבלים ממנה מידע והסברים.
עד היום ארוחות השישי שהיא מבשלת בכישרון רב הן על טהרת הצומח והיא כמעט שלא מכינה את אותה המנה פעמיים ומפגינה את השפע האינסופי של המטבח הטבעוני. בין הלהיטים: קובה סלק במילוי פטריות או עדשים, קדרה של נתחי סויה וירקות, ממולאים מסוגים שונים, מאפים וסלטים, חלקם בהשראת המטבח היווני של סבתה, חלקם כמחווה למטבח העירקי עליו גדל שמשון בן זוגה ורובם צמחו מתוך החשק והרעיונות האישיים שלה. סביב השולחן הזה מתכנסים כל שבוע בני המשפחה הגדולים והקטנים, שרובם עדיין אינם טבעונים, ונהנים בשמחה ובתיאבון מכל הטוב שבלהה מכינה.
בלהה בן-יוסף (64) עבדה בתחום התקשורת בעריכה וכתיבה עיתונאית, הפקה ויחסי ציבור. בהמשך עשתה הסבה מקצועית וטיפלה בילדים בסיכון.
אורי שביט (45) עיתונאית אוכל, מנחת סדנאות בישול, יועצת למסעדות ומחברת הספר החדש "המטבח הטבעוני שלי".
צילום: רויטל טופיול
