דפנה ערוד (בת 75)
כותבת שירה, מציירת ומלמדת ציור, חיה ועובדת בתל אביב.
1.מה מרגיע אותך?
לשכב על הגב תחת השמיים. להסתכל על התזוזה האיטית של העננים. רצוי במים. אבל גם אדמה תספיק. לראות ככה את השמיים מעלי, מבהיר לי היכן אני ומה בעצם קורה.
2. מהו ציור בשבילך?
הרפתקאה. כניסה לעולם מומצא. בריאה. עדות ליופי. השתאות.
3. איך נולד ציור?
לרוב בשחר, עדיין עם עיניים סגורות אני מדמיינת אותו. מקום שאוהב להיות בו. כאילו כל העולם לרשותי. אני יכולה לבחור עץ מופלא להניח אותו בעמק סגול ולמלא אותו בפרחי בר. תענוג.
4.באיזה תדירות את מציירת?
זה מאד לא עקבי. לפעמים מציירת באופן רצוף, באטרף, כמה ימים, לפעמים שבוע בכלל לא. אני מלמדת גם, אז כמו אשף שחמט אני עוברת מכן לכן ומקרבת למט. זה סיפוק ציורי עצום.
5.מה הטכניקה האהובה עלייך ולמה?
שמן על בד עץ וקרטון עור. פשוט וקלסי. הפטנט הסודי שלי הוא עצימת עיניים. או צמצוצן. ככה אני רואה מה אני רואה.
6. מה לא יודעים עלייך?
שהייתי זמרת ברים. הייתי היפית יחפה באמריקה,
וכל יום רביעי הייתי שרה לפי הזמנת הקהל שירי בלדות שהמצאתי.
7. מי מודל לחיקוי והערצה עבורך?
אנשים אמיצים שחיים את חייהם באהבה והבנה. אודרי הפבורן בהמשך חייה למשל. אבל גם חברות שחיות לידי עכשיו. אני מנסה ללמוד מהן את כל מה שטוב אמיץ וחכם בהן.
8. איך הכל התחיל?
כשחזרתי היפית מאמריקה איקא ישראלי לא צייר מזה שנים והיה שקוע בחובות.
עשיתי את עצמי רוצה ללמוד לצייר כדי להחזיר אותו לציור שיוכל לצאת מהחובות. הוא לעולם
לא היה מסכים לולא שיקרתי שזו אני שרוצה לצייר. לאט לאט החזרתי אותו לציור כי באתי יום יום וציירנו יחד שלושה חודשים. ואז עשינו תערוכה אצל מירי ואמנון זכרוני על הגג ומכרנו את כל הציורים. איקא יצא מהחובות ואני התאהבתי בציור.
9. טיפ לחיים, טיפ לאומן מתחיל
לגלות מה אתה נהנה לעשות ולעבוד בזה כי עובדים המון זמן בחיים. אומן הוא שליח ציבור.
לא המוזר והמשונה המלא באגו. אלא זה שבסוף היום סביב מדורת השבט ירומם את נפשם של אלו שעבדו כל היום. שיביא אבחנות והבנות. שיקרב את האמת. שיהיה קשוב.
10 אם לא היית ציירת/אמנית היית?
כנראה פסיכולוגית. אבל הייתי שואפת לפילוסופיה.
