הגירושין הם משבר טראומטי למשפחה כולה, אשר דורגו כאירוע שני מבחינת עוצמת הלחץ הנלווית לו, כשהסכסוך האישי מתלכד עם הסכסוך המשפטי ומערער את המערכת המשפחתית, שהיתה אמורה לספק תחושת תמיכה, הגנה ובטחון. כשגירושין אלה קורים אחרי גיל 50 הם מכונים לעיתים ה"הגירושין האפורים" בשל שיער השיבה של המתגרשים.
אז איך בכל זאת ניתן להקל על הליך הגירושין בגילאים אלה?
רגשות סוערים
ידוע שהליך הגירושין מלווה ברגשות סוערים, המלבים את הסכסוך ומצטרפים למתח, לאי הוודאות ולכעס הכרוך בהם ומהווים משקולת כבדת משקל על כתפי המתגרשים. גירושין בהסכמה מאפשרים דרך תומכת יותר בה ניתן לקיים "שיח צרכים" במקום "שיח זכויות" – בחינת מהם הצרכים של כל אחד מהצדדים ולא רק מה מגיע להם על פי הדין – עניין שמקל על ההליך. בדרך זו הגירושין הופכים להליך משברי, אך לא טראומטי.
גירושין בהסכמה מתאפשרים במו"מ בין עורכי דין, בגישור או בהליך ה"גירושין בשיתוף פעולה".
בכל אחד מהליכים אלה חשוב שבעל המקצוע יהיה מנוסה וידע לנווט את בני הזוג דרך המים הסוערים אל "נמל בטוח" של הסכם מכבד, הלוקח בחשבון את צרכי שניהם.
רכוש
מחד – בגיל חמישים ומעלה בדרך כלל כבר נצבר רכוש. מאידך – לא תמיד רכוש זה יאפשר קיומם של שני בתים, ברמה לה התרגלו הצדדים.
על כן צפויה ירידה ברמת החיים, לפחות של אחד מהצדדים. בנוסף, לעיתים הנכסים שנצברו אינם חסכונות או נדל"ן, הניתנים לחלוקה, אלא למשל עסק, אותו רק אחד הצדדים מנהל בשעה שבה זוג השני תלוי בהכנסותיו. יתכן גם כושר השתכרות או מוניטין רק של בן זוג אחד, בעוד שבן הזוג השני לא עובד מזה שנים רבות.
בהליכים הסכמיים מקיימים שיח צרכים במסגרתו תיבדקנה אפשרויות איזון הרכוש באופן יצירתי, לאו דווקא בחלקים שווים, באופן שיאפשר את המשך קיומם בכבוד של שני בני הזוג ולא רק אחד מהם. הליכים הסכמיים אלה עדיפים על המערכת המשפטית, הגורמת לצדדים, במקרים כאלה, להיתקע בעמדותיהם ("לטעון שמגיע/ לא מגיע") ולאמץ גישה בלתי מתפשרת.
הפחד מהבדידות והסיכוי למציאת בן/בת זוג חדשים
בעוד שאחד מבני הזוג בגילאים מעל 50 עשוי להוות "מוצר מבוקש" לזוגיות, עלול השני להסתייג מזוגיות חדשה,
לכן אחד הצדדים ירצה להתגרש בעוד שהשני יעשה הכל כדי לחבל בכך. הליך הסכמי יאפשר תמיכה גם בצד שלא מעוניין להתגרש, המצוי במצב רגשי מורכב, המונע ממנו לרצות לסיים את ההליכים וגם בצד המעוניין, כדי שרגשות אשם לא יביאו אותו לוותר על הכל רק כדי להיפרד.
במערכת המשפטית, הליך בו צד מסרב להתגרש עשוי להגיע ל"סרבנות גט" ולהימשך זמן רב מאוד.
קונפליקט נאמנות רב דורי
אין זה משנה מי יזם את הגירושין, הילדים הבגירים עשויים להיקלע לקונפליקט נאמנות בו הם נבחנים את מי הם יותר אוהבים – את אמא או אבא.
עניין זה מעמיס על מערכת היחסים המשפחתית, המתוחה ממילא, ומוקצן, עוד יותר, בהליכים בבתי המשפט, במיוחד כשלקונפליקט הנאמנות של הילדים מצטרפים בני הזוג והנכדים. בהליכים הסכמיים, מסכימים מיד בהתחלה שלא מערבים את המשפחה עד שלא מסתיים ההליך, מה שמאפשר הפחתת מתח במערכת היחסים המשפחתית ובין בני הזוג עצמם. לכן, אם אתם בני זוג בגילאי 50 ומעלה והחלטתם להתגרש, דקה לפני שתתווכחו "מה" יהיה כתוב בהסכם הסופי תחליטו בהסכמה "איך" להתגרש שכן גירושין בהליך הסכמי תצליחו לשמור עליכם, על ילדיכם ועל משפחתכם הרחבה.
דנה דרזנין, עו"ד ומגשרת ועו"ד לגירושין בשיתוף פעולה.
שותפה במשרד דרזנין ושות', יו"ר (משותף) הארגון הישראלי לגירושין בשיתוף פעולה,
מעבירה הכשרות ומרצה על הגירושין בשיתוף פעולה, וסגן יו"ר הפורום לישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין.
לחצו לכניסה לאתר
לדף הפייסבוק לחצו כאן בשיתוף פעולה
דרזנין ושות' - רח' בן גוריון 1, בני ברק
ב.ס.ר 1, קומה 29
טלפון: 03-6957121; פקס': 03-6957119
