כשמדובר בדיני משפחה – שהינם, כידוע, "דיני נפשות" – אין המדובר רק בהליך משפטי המעורב באלמנטים רגשיים שמפריעים לתהליך ה"נקי", אלא בהליך שנשלט ומנוהל ברובו מהפן הרגשי ולכן כשמנהלים נכון את הפן הרגשי, יפתר גם הפן המשפטי בהסכם, מחוץ לכתלי בית המשפט.
בספרות המחקרית הושווה משבר הגירושין והשלבים שעובר אדם במהלכו לשלבים העוברים על אדם המתאבל על קרובו שנפטר (קובלר – רוס). שלבים אלה הינם: הכחשה ("לא יכול להיות שזה קורה לי"),
כעס ("איך הוא עשה לי את זה?"), מיקוח ("אני בטוח שאם אשתנה נוכל לחזור זה לזה"), דכאון ואכזבה ("איך זה קרה דווקא לי?"), קבלה ("היה לנו גם רע אבל גם טוב בנישואין").
לקוחות בהליך הגירושין העזרים בעו"ד, במהלך משבר הגירושין, נמצאים במצב נפשי מורכב והפרדוקס הוא שדווקא בהליך הגירושין, בתקופה כל כך קריטית של תפקוד ירוד, כשיכולת השיפוט היא בשפל, צריך לקחת החלטות חשובות והרות גורל, כגון: "איפה נגור", "איך אוכל להתפרנס", "איפה יגורו ילדיי", "באיזה חינוך יתחנכו ילדיי" ועוד.
בספרות המחקרית נחשבו הרגשות בעבר כ"מידע פגום" הפוגם באפשרותם של הצדדים לעבד את מידע במו"מ ולנהלו. רק שנים לאחר מכן ניתן להם מקום של כבוד בהגעה או באי ההגעה להסכמות במו"מ. כך למשל עלה במחקרים, שמצב רוח טוב ובטחון עצמי גבוה במו"מ מסייע לשתף פעולה ולהגיב בתגובות פחות אגרסיביות, מה שמאפשר להגיע להישגים, לעומת מצב רוח ירוד ורגשות שליליים, המחייבים פחות שיתוף פעולה וכעס, מה שעלול לעוות את כושר השיפוט, לפגום בהקשבה ולמנוע הגעה להסכמות.
מאידך – גם הגעה למשא ומתן ברגשות חיוביים מדי עשויה להוות מכשול במשא ומתן, שכן אלה יגרמו לראיה "אופטימית" מדי של המשא ומתן ולהפחתת העירנות, לעומת הצד הכועס, המסמן בעזרת הכעס גבול ברור, והרואה באופן מפוקח יותר את המשא ומתן.
הסטטיסטיקה מלמדת על כך שכמעט 95% מהתיקים אינם מסתיימים בפסקי דין, אלא במו"מ לפשרה, ולפיכך, ולאור תפקידם המהותי של הרגשות במשא ומתן, עוה"ד אינו יכול להתעלם מהם.
היכולת להקשיב ללקוח, לשוחח עמו, להיות מודע לצד הרגשי העולה מתוך סיפורו, לסייע ללקוח, על ידי ניתוח האופציות העומדות בפניו, ושקילה מה הכי טוב עבורו, הבנת רגשותיו של הלקוח (חיוביים או שליליים) ומתן התייחסות ומענה להם, היכולת להיות מסוגל לזהות "חלון הזדמנויות" לסיום הסכסוך במשא ומתן שיניב ללקוח תוצאות מיידיות – כל אלה הינן מיומנויות חשובות אצל עורכי דין, שהינן חשובות לא פחות ולעיתים אף יותר מהשליטה בחוק ובפסיקה.
מניסיוני, כעו"ד ומגשרת ותיקה למשפחה, שיחה עם הלקוח וזיהוי "תקיעות" רגשית שכזו ושיקוף ה"תקיעות" ללקוח כך שיהיה מודע לה, משפיעה על גורל התיק, לא פחות מחקירה נגדית מעולה, או כתב תביעה המנוסח לעילא ועילא.
לזיהוי "תקיעויות" אלה יש בפועל גם השלכות כלכליות, שכן סכסוכים שכאלה, מעצם טבעם, עשויים להתנהל שנים על גבי שנים וזיהוי התקיעות עשויה גם לאפשר חיסכון כלכלי ללקוח ולאפשר לו להמשיך בחייו במקום להפוך את ניהול התיק למרכז חייו.
בנוסף, לדעת להפנות לאיש המקצוע הרלבנטי, כגון: יועץ רגשי, פסיכולוג, פסיכולוג ילדים, והעזרות בו עשויים לסייע בתיק, לא פחות, מאשר ההפניה למומחים כגון: מומחה הערכת שווי חברות, שמאי וכיוצ"ב ולהביא לפתרון יעיל לסכסוך באופן שיטיב וגם עם יתר בני משפחתו.
לכן, עורך הדין החדש אינו יכול להיות רק "רובוט" מנותק מרגשות, השולט רק במיומנות השליטה בחוק ובפסיקה ובפרשנותם - כיום אין בכך די. יש צורך גם באינטיליגציה רגשית ההופכת את עוה"ד למקצוען אמיתי!
דנה דרזנין, עו"ד, מגשרת, נוטריון
ועו"ד לגירושין בשיתוף פעולה
דרזנין ושות' - רח' בן גוריון 1, בני ברק
ב.ס.ר 1, קומה 29
טלפון: 03-6957121; פקס': 03-6957119
