יום הזיכרון לחללי צה"ל ותחושת האבל הכללית והפרטית השוררת בארץ, מעלות לתודעה הלאומית את אופן ההתמודדות עם האבל והשכול. ראיינו את טל פסטרנק מגנזי, עובדת סוציאלית, מטפלת פרטנית וקבוצתית, מרצה, מומחית בתחום של שכול ואובדן ואחות שכולה, על אופן ההתמודדות עם האבל וכיצד אפשר לעזור לאנשים ששרויים באבל.
מהו אבל ומהי התגובה התקינה אליו?
"אבל (Mourning) הינו מונח כולל המציין חוויית אובדן ואת התהליך והתגובות הבאים בעקבותיו. תגובות תקינות לאבל הן תגובות שעם הזמן פוחתות בעוצמתן, והן אלו שגם כאשר הן מלוות בכאב, מאפשרות לאדם האבל לקבל את האובדן ולהיות מושקע בחיים תוך שזירת הכאב ברקמת החיים. למרות שתחושות האבל מלוות בעצב על מות האדם הקרוב, עדיין קיימת באדם האמונה שלמרות האובדן החיים לא איבדו ממשמעותם".
מהם שלבי האבל?
"בעבר היתה רווחת האמונה שלתהליכי האבל ישנם שלבים שעל כל אדם לעבור. נהוג היה להתייחס בעיקר למודל של קובלר רוס אשר מנה חמישה שלבים בהתפתחות אבל: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה. עם זאת, כיום ישנה הבנה כי שלבי האבל אינם לינארים אלה ספיראליים, כל אדם עובר את האבל בדרכו ואין זה נכון לחשוב שכולם צריכים לעבור שלבים מסוימים לפי מסגרת זמן מסוימת".
כיצד ניתן להתמודד עם תחושות אבל?
"בעבר האמינו שכדי להתמודד עם האבל יש צורך להתיר את הקשרים עם האדם הנפטר. כיום, לעומת זאת, מבינים שהקשר עם האדם הקרוב שנפטר נמשך אך מקבל תצורות שונות, כגון שיח פנימי, חשיבה על מה האדם הקרוב היה מייעץ, אומר או עושה בסיטואציות דומות.
חשוב לציין כי תקופת האבל משתנה מאדם לאדם ודרכי ההתאבלות הן שונות. פעמים רבות השוני בתקופת האבל ובאופן ההתמודות תלוי באישיות, תרבות, והקשר עם האדם שנפטר. לרוב, לאחר תקופה מסויימת אנשים מצליחים להתמודד באופן טבעי עם האובדן ולחזור לתפקוד מלא תוך שהם לומדים לחיות לצד הכאב והגעגוע ללא צורך בהתערבות מקצועית".
מהן שיטות הטיפול הקיימות?
"ישנן כיום מודלים טיפוליים רבים אשר מתמקדים באנשים אבלים. מודל אחד הוא המודל הנראטיבי, המתמקד בשינוי הסיפור הפנימי ובעיקר בהבניית משמעות מחדש. מודל אחר הוא המודל הדו מסלולי, אשר פותח על ידי שמשון רובין: המסלול הראשון מתייחס לאופן התפקוד של האדם הנמצא באבל והמסלול השני מתייחס למערכת היחסים עם הנפטר ולאופן בו מסופר סיפור המוות".
מהם הסימנים שהאבל הופך לדיכאון?
"ההתייחסות כיום לאבל כ"אבל מורכב" מתרחשת כאשר 12 חודשים לאחר האובדן עדיין עוצמות החוסר והגעגוע נשארו ברמות גבוהות ולא השתנו כמעט כלל לאורך הזמן. סימפטומים נוספים שחשוב לשים לב אליהם הם קשיים תפקודיים לאורך זמן, כגון קושי לעבוד, הסתגרות, ניתוק מחברים, מחשבות חודרניות וסיוטים על רגעי המוות של הנפטר. כמו כן, קיים קושי לקבל את המוות, קושי בהעלאת זיכרונות חיוביים והימנעות קיצונית מדברים מעוררי זיכרון מהאובדן. חשוב לציין כי אבל אינו דיכאון. להיות עצוב, להתגעגע, להרגיש את החוסר אפילו ברמה פיזית, הם חלק מתוך התהליך של התאבלות וחשוב לתת מקום לתהליך זה".
מה חשוב לדעת ולעשות כשעדים למישהו שנכנס לדיכאון?
"כאשר תומכים באדם הנמצא באבל חשוב לבדוק איתו למה הוא זקוק מאיתנו כרגע. פעמים רבות זו תהיה נוכחות, הקשבה או פשוט להיות עדים לתהליך שהוא עובר מבלי לתת עצות, מבלי לזרז. בחברה המערבית יש קושי לתת מקום, אך חשוב לזכור שלאחר שמאבדים אדם קרוב יש קושי וכאב רב לאורך זמן וכך זה אמור להיות.
ישנם אנשים שלאחר אובדן של אדם קרוב עשויים לאורך הזמן לעשות טרנספורמציה בחייהם. שינוי בסדרי עדיפות, הבנה כי החיים קצרים ולכן בוחרים לחיות חיים משמעותיים יותר, פיתוח יכולת לקשרים בינאישיים משמעותיים, פתוחים ואינטימיים יותר. חיבור לייעוד ולחוויות רוחניות. משנים קריירה, פותחים עמותות. ומסייעים לאחרים להתמודד בצורה טובה יותר עם מה שהם נאלצו להתמודד לפני כן".
קלאב 50 מתייחד בערב זה עם זכרם של חללי מערכות ישראל. יהי זכרם ברוך.
