מקור שמו של הנחל בעמוד הסלע המצוי בחלקו התחתון. עמוד זה, הנראה כמו נגזר ביד אמן מתוך המצוקים האדירים, אינו אלא פרי תהליכי המסת סלע הגיר באזורי הסידוק שהטבע פיסל לצורת עמוד ברבות השנים. באופן דומה נוצרו המערות הרבות החולשות מעל, שביניהן התעופפו בעבר מינים רבים של ציפורים, לרבות מאות נשרים. כיום, לבד מיוני הסלע המחרידות מפעם לפעם את הדממה במשק כנפיהן, שרויים המצוקים בבדידות מזהרת.

בריכה למרגלות טחנת קמח

הנחל מתחיל את דרכו כנחש נחוש בין גוש הרי מירון והר כנען בצפון ומזדחל לו דרומה עד בקעת גינוסר והכנרת, מהלך של 22 קילומטרים המתאפיינים בתצורת נוף וצומח מגוונים. נמקד את סיורנו בחלקו העילי של הנחל, השופע במים. לאלו שאינם רוצים להחמיץ את העמוד, אפשר להגיע כמעט עד אליו ברכב, מזרחית לקיבוץ חוקוק, שם כבר ימתין לכם העמוד כפי שהיטיב לעשות מזה מיליוני שנים.

בחזרה אל חלקו העליון של הנחל: סימון שבילים אדום יוליכנו מזרחה כ-500 מטרים מהחניון שבו החנינו את הרכב אל פתחו של מבנה נטוש. זהו מבנה משטרת עין תינה אשר הוקם על ידי הבריטים בזמן המרד הערבי הגדול בשנים 1936-1939 ונועד לשמור על מימיו של מעיין עין תינה הנובע למרגלותיו ולאפשר את המשך אספקת המים לתושבי צפת.

מכאן נרד אל המעיין עצמו, מהלך של כחמש דקות בשביל האדום. מקור שמו של מעיין "עין תינה" (המכונה גם עין נוטרה) הוא בעצי התאנה הגדלים בקרבתו, אך מרשים דווקא יותר הוא עץ אגוז גדול המצל על רחבת הבטון.

נחל עמוד בולט במיוחד בתרומתו לאדם לאורך מאות בשנים. משאבות המים מזרימות היום כבעבר את מי המעיין לעיר צפת ולכפר שמאי הסמוכים. לאחר הליכה של מאה מטרים מזרחה, לאורך אמת מים אשר ניתבה בעבר את המים אל בוסתן יפהפה המצוי בהמשך, נגיע לפיצול שבילים. נרד בעקבות הסימון השחור אל עברו השני של הנחל, כשאנו חולפים על פני טחנת קמח שלמרגלותיה בריכה נהדרת לטבילת בוקר. לאורך הנחל יותר מ-20 טחנות, שאחדות מהן פעלו עד קום המדינה. מכאן גם שמו הערבי של הנחל, "ואדי טוואחין" (נחל הטחנות).

 צפרדעי נחלים ושפריריות

לבד מטחנות הקמח, נבנו לאורך ערוץ הנחל כמה טחנות כתישה (מבטשות), המלמדות על תעשיית הצמר הענפה שפרחה בעיר צפת במאה ה-16. בדומה לטחנות הקמח, הופעלו המבטשות בעזרת מים אשר תועלו אל ארובה הממוקמת בגג הטחנה. משם צנחו המים בעוצמה אל בסיס המבנה ובאנרגיה שנוצרה הניעו את גלגל הכפות. במבטשה, בשונה מטחנות הקמח, גלגל הכפות לא הניע את אבני הרחיים אלא פטישים גדולים אשר חבטו ובטשו את הצמר עד הפיכתו לאריג ראוי למכירה.

לעוד: טיולים בארץ

המדריך המהיר למטיילים

הגעה: מכביש 866, כקילומטר וחצי מצפון למושב כפר שמאי, פונים ימינה על פי השילוט ולאחר כקילומטר מגיעים לחניון מוסדר
נקודת התחלה: חניון שמורת נחל עמוד
נקודת סיום: בנקודת ההתחלה
אורך: ארבעה קילומטרים
משך: שלוש שעות
דרגת קושי: קל
פתוח: חורף - מסלול ארוך 8:00-13:00, מסלול קצר 8:00-14:00. קיץ - מסלול ארוך 8:00-14:00, מסלול קצר 8:00-15:00
דמי כניסה: מבוגר 20 שקלים, ילד 9 שקלים
טלפון: 04.6999984, 057.7762026
ציוד: נעליים להליכה במים (לא חובה להיכנס למים), מומלץ מאוד לקחת את העלון המחולק בחניון
עונה מומלצת: כל השנה
הגעה לעמוד שבנחל עמוד תחתון: סעו דרומה לאורך כביש 90 ופנו מערבה לכביש 8077 לעבר קיבוץ חוקוק. כקילומטר מזרחית לקיבוץ יש להחנות את הרכב וללכת דרומה כ-600 מטר עד לעמוד (הנסיעה אורכת כחצי שעה)


הודות לנדיבותו של הנחל, העיר צפת פרחה ושגשגה, אך אז כמו היום הוכרעה תעשיית הצמר של צפת על ידי כוחות שוק בינלאומיים, ולאחר מאה שנים ננטשו שלוש המבטשות שחבטו בצמר, כמו גם מאות הנולים שארגו את הבדים ועשרות המצבעות שהעניקו להם חיים, וצפת חזרה אל מקומה ההיסטורי כמקום זנוח ומסתורי.

נמשיך כקילומטר בדרך מוצלת זרועה בעצי תאנה ודולב, ונחלוף על פני בית הטוחן שאליו היו מגיעים האיכרים לטחון את החיטה. כל הדרך מלווה אותנו הנחל. פעמים נגלים מפלונים קטנים שנשפכים לבריכה מענגת המקיימת צפרדעי נחלים, דגי חפף, שפריריות ססגוניות ואת רצי המים (מעין יצורים קטנים המהלכים על פני המים ולכן גם יש המכנים אותם פשפשי ישו). אל תחששו להשתכשך במי הנחל הקרירים.

לאחר הליכה של עוד 800 מטרים נגיע לבריכות שכווי, שבקיץ כמויות המים שבהן אינן מרשימות ולכן הן מזמינות פחות מהבריכות בתחילת המסלול. יחד עם זאת, בריכות שכווי הן מקום נהדר לעצור בו לפיקניק, ולרוב המקום נקי ומושך על אף המטיילים הרבים הפוקדים אותו, תודות למסירותו של לייזר מנהל השמורה.

יחד עם זאת, אומנם בקיץ כמויות המים בבריכות שכווי אינן מרשימות, אך עדיין זהו מקום נהדר לעצור בו לפיקניק, ולרוב המקום נקי ומזמין על אף המטיילים הרבים הפוקדים אותו, תודות למסירותו של לייזר מנהל השמורה.

ניפרד מסימון השבילים השחור ונלך חזרה מערבה בצדו הדרומי של הנחל לאורך סימון שבילים כחול. אחרי כמה דקות נחלוף על פני טחנת הקמח איסכנדריה, שבבסיסה אף השתמר גלגל הכפות אשר הניע את אבני הרחיים. במרחק של עוד 200 מטרים ניצבת המבטשה, שאמנם מבחוץ נראית כמו עוד טחנת קמח, אך אם נציץ פנימה נראה מבנה שונה עם במה גדולה ובולטת, שעליה היו בוטשים את הצמר.

כאן מסלולנו מתפצל. שביל כחול יוליך אותנו חזרה אל מעיין עין יקים. בדרך נחלוף על פני בוסתן עתיק שאת אמת המים שלו פגשנו במעיינות עין תינה ועין יקים. למרות שהגן שוקם על ידי רשות הטבע והגנים, הקיץ הוא נראה צמא ובודד מתמיד. בריכת המים שבו, המקיימת בחורף את הסלמנדרות הכתומות, המזרקה הקטנה, אמת המים האפורה - כולן יבשות. נמשיך עוד כ-200 מטרים ונחבור אל מעיין עין יקים, ומשם נטפס כלעומת שבאנו חזרה אל החניון.

שימו לב: מהמבטשה אפשר לעלות גם עם סימון שבילים ירוק שיוביל אותנו היישר אל עמדת המשטרה הבריטית, אך הדרך העולה חשופה לשמש ולכן מוטב להימנע ממנה בתקופת הקיץ או לחלופין לעשותה ברדתכם אל הנחל בשעות הבוקר המוקדמות. אז מראם של צפת ממזרח והרי מירון ממערב נגלים במלוא הדרם, הדרך זרועה בפרחי צלף ובקוצי קיפודן, המכתימים בסגול את המורדות הצהובים, וביניהם פרפרי סיטרית העוגנים על הסלעים ומציגים לראווה עיניים מצוירות, חרדונים השותים בצימאון את קרני השמש ועם קצת מזל (או שלא) אפשר לפגוש גם חזירי בר.

למרות שצינורות המים ממשיכים לפצוע את הנוף המצולק ומפלסי המים נושקים כבר לקרקעית, מי הנחל עודם צלולים ואפשר לרחוץ בהם. צמחייה עבותה מצלה עליו ושערות השולמית עוטפות באהבה את הסלעים העירומים. הדגים עדיין שוחים לשום מקום מצד לצד כשועל בכלוב, ועל פניהם נסוכה ארשת עגמומית. אפשר שגם הם חוששים קצת לעתיד הנחל?