תמונה ראשית: שי הנסב
קצת לפני גיל 60 הלכתי לאודישן בפעם הראשונה בחיי. זה קרה לגמרי במקרה.
מותג אופנה ישראלי הזמין לקוחות להיבחן לקמפיין שלהם. אין לי מושג למה נעניתי הפעם אבל הגעתי לסטודיו של אחד מצלמי האופנה הידועים יחד עם עוד כמה עשרות נשים וכשהגיע תורי והתאורה הופעלה קרה שם קסם. אם זה היה סרט מצויר אז היו מתארים את זה כמו זרם שעובר בכל הגוף. הרגשתי שאני עפה. הרגשתי כאילו תמיד הייתי שם. התמסרתי למצלמה בהתרגשות ובתחושה עילאית. טוטאלית.
.jpeg)
אורנה גטניו. צילום: אדיר אלהרר
התוצאות לא איחרו לבוא ונבחרתי לקמפיין הזה יחד עם עוד 8 נשים. הופענו על שלטים. חגגתי.
ההמשך היה פניות ממעצבות מקומיות לצלם אותי , שכמובן נענו ברצון ופניות שלי לאחרות וכך התחלתי להצטלם. הכיף היה בלתי רגיל. הפלירטוט עם המצלמה, ההתמסרות המוחלטת והתחושה של הנאה אינסופית. באותה תקופה לא קיבלתי תשלום על הצילומים אלא סוג של בארטר של בגדים ונעליים.
הגילוי החדש הזה של הכיף של לעמוד מול מצלמה ריגש אותי מאוד. מעולם לא עסקתי בדוגמנות ולמען האמת לא חשבתי על זה בכלל. התחום החדש הזה היה תוספת נעימה ומיוחדת לעיסוק המרכזי שלי שהוא כתיבה - אני עיתונאית כבר מעל 30 שנה, כותבת על עיצוב ובחמש השנים האחרונות גם עורכת באתר האינטרנט של HIT מכון טכנולוגי חולון.
דוגמנות מבוגרת היא תחום חדש יחסית בארץ. בעולם הוא כבר מוכר ופעיל. בישראל, שמקדשת באופן קבוע את הנעורים, דוגמניות מבוגרות ,כמו גם דוגמניות פלאס סייז, הן קשות יותר לעיכול.
.jpeg)
אורנה גטניו, צילום: שי הנסב
בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה עולמית הקשורה לנושא דימוי הגוף כאשר על הדגל שלה חרות השוויון והגיוון. נשים בכל גיל ובכל מידה עולות על מסלולי תצוגות האופנה ומצטלמות לקמפיינים נחשקים ואומרות לעולם שיש מקום וקהל לכולן.
הסיפור של 'הדוגמנית שהתחילה בגיל 60' עשה גלים ולאחר כתבה שהתפרסמה ב"מוט'קה" ובמגזין "לאישה" הגיעה הזמנה להתארח באחת מתוכניות הבוקר שבה אמרתי שהגיע הזמן שגם מעצבים מקומיים שמייצרים לנשים מבוגרות יותר, יתחילו לשלב בצילומי הקולקציה שלהם גם דוגמניות בוגרות ולא רק נערות.
הסיבה פשוטה- אם קהל היעד של המותג הוא קבוצת גיל של בנות 50 ומעלה שמהוות גם את קהל הצרכניות העיקרי שלו, אין כל סיבה שהמעצבים לא יציגו את הקולקציה גם על דוגמניות בוגרות, כאלה המייצגות היטב גם בגופן את ערכי המותג. אין הכוונה להוציא מהזירה את הדוגמניות הצעירות אבל בהחלט לשתף גם את הדוגמניות המבוגרות יותר.
אני חייבת לציין שזה עדיין נתקל בקשיים אשר רובם פסיכולוגיים תודעתיים ונובעים מאיזו תפיסת עולם מוטעית שאומרת שהמותג "יזדקן" ויהיה פחות אטרקטיבי לקהל הרחב אם יוצג על גופן של דוגמניות בוגרות אבל בהחלט יש סימנים קטים להתקדמות גם כאן.
לפני כשנתיים החלטתי להתמקצע וחיפשתי סוכן/ת שילוו אותי. הופתעתי לראות שאין כאלה בנמצא. גיליתי שהסיסמאות של גיוון ופתיחות נשארות בגדר סיסמאות כשזה מגיע ליישום בשטח. כלומר היו סוכנויות אבל הן לא ממש ידעו איך "לאכול" את דוגמניות הגיל הזה ואם יש להן דוגמנית אחת בגיל מבוגר זה בדרך כלל מספק אותן.
בעוד שבחו"ל, כאמור סוכנויות דוגמניות ודוגמנים מבוגרים קיימות כבר זמן רב וחדשות נפתחות כל הזמן, הרי שבארץ כמו בארץ הנושא עדין בחיתוליו. בשלב ראשון מחוסר ברירה נרשמתי לסוכנות לדוגמניות בוגרות בלונדון ששמחה מאוד לקבל אותי לשורותיה.
.jpeg)
אורנה גטניו, צילום: שי הנסב
ואז הגיעה הקורונה אשר שינתה באחת את כל חוקי המשחק. כולנו נשארנו בארץ.
לפני כשלושה חודשים הצטרפתי בשמחה לסוכנות הדוגמניות והדוגמנים של ריי שגב "Juicy" אשר החזון שלה הוא מתן דגש וטיפוח הגיוון- Diversity כפי שזה נקרא באנגלית. גיוון במידות גיוון בגילאים, כי בסופו של דבר ככה אנחנו- מגוונים ומגוונות ויש לכולן מקום וצורך. אני אמנם "זקנת השבט" בסוכנות כרגע, אבל אוהבת את הגישה ובעיקר את האפשרויות שהולכות ונפתחות ואת ההכרה שהנושא הזה מקבל.
אני לא נושאת לפידים. מעבר לכל אלה אני פשוט אוהבת להצטלם וכמה שיותר. הכיף שלי לא נגמר, הוא רק מתחזק והעונג שלי לדגמן רק מתעצם.
ממש לאחרונה צעדתי בתצוגת האופנה של המעצב רונן חן בשבוע האופנה של תל אביב.
דוגמנית בת 64!
זה לא מניפסט של העצמה נשית. זו הנאה טהורה ואם על הדרך גם המסר עובר אז הרווחתי ממש.
אז רק תכוונו אלי מצלמה. אני מוכנה.
