"ישראל זה הבית שלי, הלב שלי, המשפחה שלי, הדם שלי"
האמן הוותיק אנריקו מסיאס היה אמור להגיע ולהופיע בישראל לפני שנה, אבל נדבק בקורונה וביקורו נדחה. "לא פחדתי, אבל זה היה לא נעים", הוא מספר בראיון מיוחד ל"החיים הטובים". "תודה לאל, חזרתי לעצמי מהר". כעת הוא כאן להופעות באוקטובר ובנובמבר | מאיה גז
אנריקו מאסיאס, האמן הצרפתי הוותיק שכולנו מכירים, מספר על החוויה הלא פשוטה שעבר, כשנדבק בקורונה באפריל 2020. "היו כמה ימים של חולשה וכאבים, חוש הטעם נעלם, אבל יחסית קיבלתי את זה קל. זה עבר מהר, ותודה לאל, חזרתי לעצמי מהר".
תקופת הקורונה הייתה "לא קלה בכלל", לדבריו. "לא להופיע זה הכי קשה בשבילי. לא זכורה לי תקופה כזו, אבל עכשיו, ברוך השם, זה כבר מזמן מאחורינו ויש הופעות לפנינו.
"בקורונה היה הרבה זמן למחשבה, לנוח, לקרוא, לכתוב שירים, להיות עם הנכדים. עשיתי הליכות, ניסיתי לשמור על כושר ועל המשקל כמובן. לא היה קל".
בינואר השנה הופיע מסיאס שלוש הופעות מלאות בדובאי בפעם הראשונה מאז פרוץ הקורונה מול קהל מכל העולם. "היה מאוד מאוד מרגש ומשמח סוף-סוף לראות פנים", הוא מספר בגעגוע.
כעת הוא מגיע לישראל ומעלה מופע במיוחד בשבילנו, שנקרא "ישראל, חבקי אותי בזרועותייך", ואותו הוא מקדיש לנו מכל הלב. קהל המעריצים שלו, גברים ונשים בגילאים מגוונים, מקפידים לחבק אותו חזק.
"ישראל זה הבית שלי, הלב שלי, המשפחה שלי, הדם שלי", אומר מסיאס. "אמנם אני גר בצרפת, אבל ישראל היא הבית הראשון שלי. אני מאוד מתרגש לשוב לסיבוב הופעות בארץ עם הנגנים הקבועים שלי, לקונצרט של 20 נגנים עם תזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של דודי זבה. אני מבטיח לתת את כל כולי לקהל ולבצע את כל הלהיטים מכל הזמנים. אני מאמין שגם אתם בישראל תיתנו לי את אותן אנרגיות ואותה אהבה שאתם תמיד יודעים לתת".
תמונה: יחסי ציבור
הצרפתי הכי ישראלי
אנריקו מסיאס הוא הזמר הצרפתי הכי ישראלי שחי כיום. מסיאס, אחד מגדולי השאנסונרים הצרפתים בעולם, הוכתר כזמר השלום אחרי ששר לפני 20,000 איש לרגלי הפירמידות במצרים בעת שיחות השלום בין מנחם בגין לאנואר סאדאת.
מסיאס, בן 82, נולד בקונסטנטין שבאלג'יריה בשם גסטון גרנאסיה, למשפחה מוזיקלית יהודית-ספרדית. אביו היה כנר בתזמורת של שייח' רימונד (רימונד לריס, נגן עוּד וזמר יהודי) ובנו הלך בעקבותיו והפך לגיטריסט. חבריו הצוענים, שלימדו אותו לנגן בגיטרה, הדביקו לו את השם "אנריקו", וזה הפך לשם הבמה שלו.
"אבי היה מוזיקאי, כנר. נולדתי לתוך המוזיקה. הצעצוע הראשון שלי היה מנדולינה", הוא נזכר. "המוזיקה חיבקה את הזמנים של ילדותי. המוזיקה הזאת, הקלאסית, של קונסטנטין מאלוף (le malouf de Constantine), נתנה קצב לחיינו. יכולתי ליהנות מההקלטות של שייח' רימונד לריס, חמי לעתיד, שאבי היה הכנר שלו".
ב-1961 הצטרף מסיאס ביחד עם סוזי, בתו של שייח' רימונד, לאלפי צרפתים ויהודים שעזבו את אלג'יריה לחיים חדשים בצרפת. לימים כתב את שירו "להתראות, מולדתי" בהתייחסו לעזיבה הכפויה את אלג'יריה, שיר שהפך המנון של הצרפתים הגולים.
מה משמעות השירה בשבילך?
"שירה היא אמצעי הבעה עבורי. במקור הייתי יותר נגן, אבל שירה מאפשרת להעביר מסר. אם לא הייתי שר, הייתי מנגן מוזיקה. אני מוזיקאי וזמר, ושירה מאפשרת לי תקשורת מיוחדת עם הציבור".
שנה אחרי שהגיע לצרפת הופיע בטלוויזיה והפך בן-לילה לכוכב בינלאומי. הוא מילא אולמות ענק, כמו "האולימפיה" בפריז, "קרנגי הול" בניו יורק, "דינמו" במוסקווה ו"אלברט הול" בלונדון, והופיע גם ביפן, קנדה, טורקיה, ספרד, איטליה וכמובן בישראל.
אני שואלת אותו אם הוא עדיין מתרגש כשהוא עולה על הבמה והוא מעט מופתע מהשאלה. "כאשר אני עולה על הבמה, אני תמיד זמר מתחיל. אני עצבני ונרגש ממש כמו זמר מתחיל".
מה דעתך על הז'אנרים המוזיקליים החדשים שקיימים היום?
"המוזיקה העכשווית פחות מלודית, אבל אני חושב שיש גם הרבה דברים יפים, בעיקר המוזיקה האוריינטלית. בישראל 'הפרויקט של רביבו' מערבב יפה את המסורת עם המודרניות".
אתה מרגיש שגם הצעירים של היום פתוחים לשמוע את המוזיקה הזאת?
"הצעירים של היום פתוחים לכל דבר. הם אוהבים גם את האותנטיות, ולכן גם את המוזיקה המסורתית".
מסיאס הוציא עשרות אלבומים ונחשב מוזיקאי מעוטר. הוענקו לו אות לגיון הכבוד הצרפתי (דרגת קצין) ב-1985 ואות כבוד בדרגה הגבוהה ביותר, מפקד, במסדר האמנויות והספרות. בשנת 2006 קיבל משר הביטחון שאול מופז ומשמעון פרס עיטור מיוחד על תמיכתו בחיילי צה"ל.
אתה עדיין שואף ליצור מוזיקה חדשה או מעדיף לשיר שירים ישנים ומוכרים?
"אני אוהב ליצור שירים חדשים, אבל הקריירה שלי מאחוריי. השירים הישנים, הנוסטלגיה, חזקים יותר. אלו הם השירים שמבקשים ממני לבצע הכי הרבה פעמים".
שגריר של שלום
מסיאס מעביר בשיריו מסר של שלום ואחווה כלל עולמיים בהופעותיו במוסקבה או בניו יורק, בלונדון או באיסטנבול, באמצעות מוזיקה ערבית-אנדלוסית ויהודית-ערבית. לאורך השנים התבטא מסיאס בנוגע לפוליטיקה ובעיקר בנושא השלום. הוא פגש את סאדאת ואת שמעון פרס, וביקר בישראל במסגרת משלחת רשמית של נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי. בכל זאת, הוא אינו רוצה להתבטא בנוגע לפוליטיקה הישראלית. "הלוואי שהיה שלום", הוא אומר. "הייתי שמח לכך כמו רבים אחרים. לא אתערב בפוליטיקה הישראלית מאחר שאני לא תושב. אני יהודי-צרפתי שתומך בישראל ובקיום שלה, וכך זה מאז שהתחלתי להגיע לישראל בשנת 1965".
בשנים האחרונות הפך מסיאס גם לשחקן, ובין השאר שיחק בתפקיד עצמו בקומדיה "עסק משפחתי" בנטפלקיס. הסדרה עסקה בסיפורה של משפחת קצבים שנכנסת לעסקי הקנאביס. "זה היה נהדר", הוא נזכר. "אני אוהב קומדיות. אני אוהב את הקולגות שלי בסדרה, את ז'ראר דרמון, את ז'ונתן כהן ואוליבייה רוזנברג. אני אוהב את חביבותו של יוצר הסדרה איגור גוטסמן. הייתי שמח לשחק יותר, ואולי בתפקידים יותר רציניים".
בהופעות בארץ אתה מתכנן לשיר עם אמנים ישראלים? אולי עוד פעם עם אילנית שאיתה שרת בעבר את השיר "היי נאמנה לאהבך"?
"אולי יהיו הפתעות, ואם אילנית רוצה לשיר איתי שוב, בשמחה רבה!"
מה אתה מרגיש לקראת הביקור בישראל?
"יש תמיד רגשות חזקים כלפי המדינה הזאת. לראות את הנופים שלה, להרגיש את האנרגיות שלה, את המגוון התרבותי שקיים בה. יש תמיד רגשות עזים כשאני פוגש את הקהל הישראלי החם. אתם המשפחה שלי".
אילנית: "היה תענוג להופיע עם אנריקו מסיאס"
הזמרת אילנית, מי שהופיעה עם אנריקו מסיאס בתחילת הקריירה שלה עם השיר "היי נאמנה לאהבתך", שהוא דיאלוג בין אב לבתו שעומדת להתחתן ולעזוב את הבית, מספרת: "הופעתי איתו במשך חודש ימים ב'אולימפיה' בפריז ב-74'. גרתי שם תקופה של כמה חודשים, הוא שמע עליי ובדיוק הייתי אחרי ההופעה באירוויזיון ב-73'. הוא כתב לשנינו דואט מאוד יפה שיצא על גבי תקליט שלו וגם בדיסק האוסף האחרון שהוצאתי. זה שיר בצרפתית ואני דוברת צרפתית. הופענו יחד גם בתוכניות טלוויזיה. הייתי זמרת יחסית צעירה באותה תקופה, והחוויה מאוד ריגשה אותי. למרות שכבר הופעתי ב'אולימפיה' לפני כן עם להקה ייצוגית של ישראל. הופיעו שם, בין השאר, גם 'החלונות הגבוהים' ושושנה דמארי.
"היה תענוג להופיע עם אנריקו מסיאס ב'אולימפיה'. הוא נתן לי במה, שרתי משיריי ושרנו יחד את הדואט. הוא אדם מאוד מפרגן וחם ומאוד נחמד. הכרתי את רעייתו סוזי זיכרונה לברכה והייתי אצלם בבית. הוא הקפיד לבוא בכל שנה לארץ ודיבר בחום על ישראל. עשו לו ספיישל בטלוויזיה והופעתי איתו ושרנו יחד. כשליוסי צמח ז"ל היה יום הולדת, הביאו אותו כהפתעה ושרתי איתו שוב, כך שהייתה לי חוויה טובה ומאוד מלמדת לעמוד על במה כסולנית לצד אנריקו מסיאס. ועובדה, הנה אני כאן אחרי הרבה שנים, ועדיין מופיעה".
הכתבה פורסמה במגזין "החיים הטובים" אוקטובר 2021.
