קופות גמל, פנסיה ומה שביניהם

קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיה ותכניות חיסכון - רבים מחזיקים בהם - אם בקופות שמעבידים פתחו עבורם,
או שהפקידו כספים באופן עצמאי - אך העיסוק בהם נראה מסובך, מתיש ומרתיע. 

אמנם בנק ישראל חוזר ומתריע, כי מיליארדים מכספי הציבור "אבודים" שוכבים בקופות ואיש לא פעול  לאתרם.
כדאי להתאמץ, והכי חשוב לנהל את הכספים באופן יעיל ומושכל,
כי בסופו של יום – זה הדבר שמבטיח ביטחון כלכלי במצבי משבר וגם עוזר לחגוג את החיים. 

מבולבלים? הנה מדריך קצר שיכול לעשות סדר בבלגן:

הכסף עובד בשבילכם
בשנת 2005 הוקמה ועדה ברשותו של מנכ"ל משרד האוצר דאז, ד"ר יוסי בכר,
במטרה להפחית את השליטה של הבנקים בשוק ההון.
עיקרי הרפורמה סיימו את הבעלות של הבנקים על קופות גמל וקרנות השתלמות,
ועודדו תחרות בתחום ניהול החיסכון הפנסיוני, על ידי בתי השקעות וחברות ביטוח בארץ.
נוסף על כך הוחלט בוועדה, שחוסך יוכל לנייד את קופותיו מגוף אחד לאחר ללא תשלום קנסות. 

חשוב לציין שבישראל יש חמישה בנקים מרכזיים לעומת עשרות חברות ביטוח ובתי השקעות.
הרפורמה הקלה על החוסכים לנהל את כספיהם באופן גמיש יותר עם רווחים גבוהים יותר.  

מה זו קופת גמל?
תוכנית חיסכון לטווח ארוך; כספי קופת הגמל מושקעים על ידי בית ההשקעות והרווחים שלה
מחולקים בין עמיתיה באופן יחסי לחלקם בנכסיה ולפי רמת הסיכון של כל קופה.
לכל עמית בקופת גמל יש חשבון נפרד שבו נרשמות הפקדות הכספים שלו, משיכותיו ממנו,
התשואה שנצברה על השקעתו בקופה ודמי ניהול הנגבים ממנו.

מה זו קרן השתלמות? 
תוכנית חסכון לשכירים ולעצמאיים המאפשרת למשוך את הסכומים הנצברים בה ללא תשלום מיסים,
בתום שש שנים מפתיחתה, או אחרי שלוש שנים לעמית מעל גיל 60.

שיעור קצר במושגי יסוד
כאשר בוחרים מי יהיה הגוף שינהל את הכספים כדאי לקחת בחשבון כמה מרכיבים עיקריים
שיובילו למקסום הרווחים:

• תשואה - היחס בין שווי השקעה בנקודות זמן שונות. התשואות בין בתי ההשקעות יכולות להגיע להפרשים של עשרות אחוזים, אך חשוב לבדוק אותן לא על סמך שנה אחת, אלא על חמש, עשר ו-20 שנה. כספכם יכול להכפיל את עצמו מריבית-דריבית, כלומר, הוא ממשיך לעבוד ולצבור תשואה; ככל שהתיק גדל כך גם הרווח גדל באופן יחסי בכל עלייה בתשואה.
• מסלול השקעה - למסלול יש חשיבות בפוטנציאל הרווח לטווח בינוני ולטווח ארוך; אם השוק נמצא בשגשוג, מי שנמצא במסלול סולידי שאינו לוקח סיכונים גבוהים בשוק ההון - התשואה שלו תהיה בהתאם, ולהפך.

        משנת 2016  חל בישראל  'המודל הצ'יליאני' – התאמת מידת הסיכון לגיל החוסך :
        ככל שגיל החוסך הולך וגדל, כך הסיכון בחשיפה למניות הולך וקטן.

        המודל מתבצע על ידי שינוי תמהיל החשיפה למניות בשלושה מסלולים עיקריים: גיל 50 ומטה,
        בין 50 ל-60 ו-60 ומעלה. במילים אחרות, מתחת לגיל 50 החשיפה למניות גדולה יותר,
        ומעל גיל 60 החשיפה נמוכה יותר. הסיבה לכך היא שכאשר יש יותר זמן לחסוך,
        אפשר לקחת סיכון יותר גבוה, בהנחה שהשוק יתקן את עצמו במהלך השנים. 

        מסלולים אלה משתנים באופן אוטומטי על ידי בתי ההשקעות וחברות הביטוח עם גילו של החוסך.
        יחד עם זאת, חוסך המעוניין לעבור למסלול שאינו תלוי גיל יכול לעשות זאת,
        אך עליו לפנות באופן עצמאי לגוף המנהל את כספיו. 

• נכסים בלתי סחירים - קופות הגמל וקרנות ההשתלמות משקיעות בנכסים שאינם נסחרים בבורסה,
  כמו למשל נדל"ן, אשראי ותשתיות, כי התנודתיות שלהם נמוכה באופן משמעותי מזו הקיימת בשוק ההון.
  אחת הסיבות לכך שהנכסים הללו נכנסו לחסכונות הפנסיונים היא,
  שבעת משבר הם מספקים מעין "כרית ביטחון" עבור כספי המשקיעים.
  הנתונים אודות הנכסים בקופות שקופים ומומלץ לבחון אותם לפני שבוחרים קופה.
• דמי ניהול - חברות ביטוח ובתי השקעות גובים עבור ניהול החסכונות דמי ניהול שיכולים להגיע עד 1.05 אחוזים בקופות הגמל ועד 2 אחוזים בקרנות ההשתלמות. דמי הניהול נקבעים במו"מ מול חברת ההשקעות ובדרך כלל נגזרים משווי הכספים המנוהלים על ידה.
  מומלץ לוודא ולפקח על כך שהם הנמוכים ביותר שניתן להשיג ביחס לחברה, ולסכומי הכסף המושקעים בקופה.