טובים השניים: שרביט מנצחים זוגי

איך מסתדרים בבית אחד ישראלית, בן זוגה הסיני ואמו, שתי בנות ויצור המהלך על ארבע? בעזרת מוזיקה ואהבה. הוא - אי-אן שו, מנצח ומרצה בכיר בניצוח בבית הספר בוכמן–מהטה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב. היא - טליה אילן, המנהלת המוזיקלית של תזמורת הבמה הישראלית ותזמורת הקמפוס ושל מפעלי מוזיקה וחינוך מוזיקלי נוספים בישראל. היא צברית והוא יליד שנחאי, ויחד מנהל צמד המנצחים משפחה וחיים לא שגרתיים. ריאיון זוגי 

 

היא: "כשהייתי בת 5 כבר הנחתי תקליטים לעצמי ורקדתי לצלילי המוזיקה. ההורים מאוד נהנו שהילדה הקטנה אוהבת מוזיקה, אבל הם לא היו הורים 'דחפניים' כמו שאנחנו דוחפים את הבת שלנו. הם חיכו שזה יבוא ממני. זה בא בגיל 10, קצת מאוחר, אבל זה בא"

הוא: "עמי מעייני כנראה התרשם ממני מאוד ואמר, 'אם תבוא לישראל אני אדאג לך למלגה מלאה'. בשביל סיני זה משהו מאוד אקסקלוסיבי. מיד חשבתי על הפילהרמונית הישראלית ועל זובין מהטה. בכלל, לבוא לעבוד עם יהודים שהם גם חכמים וגם עשירים - זה משהו מיוחד". 

היא: "ראיתי פעם בשנחאי ספר שכותרתו 'איך להיות חכם כמו היהודים'".

הוא: "אני אוהב בעיקר ללמד ניצוח, וזה לא פשוט במדינה קטנה. אין כאן תזמורות סטודנטים של עשרות נגנים וצריך להסתפק בתזמורות של 15 נגנים. היו שנים שבהן את מקום התזמורת בשיעורי הניצוח מילאו שני פסנתרנים. אני אוהב ללמד, אבל טליה חשה את הניצוח" 

היא: "נבחנתי באקדמיה בתל אביב. עברתי את הבחינות, הגעתי לראיון אישי, ואחריו הודיעו לי שלא התקבלתי. בתחילה הייתי בהלם, כי את כל הבחינות עברתי בציונים הטובים ביותר. ניסיתי לערער. נעם שריף ביקש שיערכו לי מבחן חוזר כשהוא אחד השופטים. שוב הודיעו לי שוב שלא התקבלתי"

היא: "נסענו להתחתן בקפריסין כמו ישראלים רבים, והיינו לזוג. כשחזרנו לארץ היה לחץ של חברים שנעשה חתונה, וחברתי מרב מיכאלי ארגנה את הטקס". 

הוא: "הכול התנהל בלשון נקבה, כולל אלוהים שהוא אישה"

היא: "מה שאני זוכרת בעיקר זה שדרכתי על כוס הזכוכית וזו הייתה תחושה נפלאה"

 

 

דרכן של נשים אל דוכן המנצחים רצופת מהמורות. לפחות בישראל. זו המסקנה הראשונה שעלתה מהשיחה עם המנצחת טליה אילן ועם בן זוגה המנצח הסיני אי-אן שו, שהתקיימה רק ימים ספורים אחרי שניצחה לראשונה על התזמורת הפילהרמונית הישראלית. אי-אן שו מנצח ומרצה בכיר בניצוח בבית הספר בוכמן–מהטה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב ויש לו סטודנטים מישראל, מצרפת, מארצות הברית ומארגנטינה. טליה אילן היא המנהלת המוזיקלית של תזמורת הבמה הישראלית ושל תזמורת הקמפוס ומפעלי מוזיקה וחינוך מוזיקלי נוספים בישראל. לא זו בלבד שהיא ישראלית טיפוסית והוא מגיע משנחאי, העובדה שתחת קורת גג אחת גרים שני מנצחי תזמורות עם שתי בנותיהן, נויה בת ה-7 ושירה בת ה-4, וגם יצור הולך על ארבע, נראית לי כמעט משימה בלתי אפשרית. "זה ממש לא כך", קובע אי-אן שו נחרצות בעברית שוטפת בנגינה סינית נעימה לאוזן. "אצלנו אין שני מנצחים בבית, יש רק אחת וזו טליה."

@ ומה תפקידך בבית?

"אני מטפל בבנות, אני במטבח. מבשל הכול - סלט קצוץ, שניצל, מה שישראלים אוכלים... חוץ מאוכל ערבי. לטליה אני מכין אוכל צמחוני ופעם בשנה אני אוכל שרימפס".

 

 

מתורגמן מוזיקלי

אי-אן דובר עברית בנגינה סינית. כשסיים לימודיו בסין קיבל הצעות עבודה מניו יורק, מפרייבורג שבגרמניה ומבית אופרה באיטליה וכלל לא תכנן להגיע לישראל. הזמנה לתרגם מסינית לאנגלית ולהיפך הייתה תחילת דרכו לכאן. 

@ איך התגלגלת דווקא לישראל?

"נולדתי בגן עדן ועשיתי ירידה", הוא משיב ופורץ מיד בצחוק. "נולדתי בשנחאי. חלק מהמשפחה שלי, עוד מימי סבא וסבתא, חיו באוסטרליה. הדוד המבוגר ביותר שלי יצא מסין ללמוד בארצות הברית. אחרי הלימודים הוא קיבל עבודה באוניברסיטת אדלאיד באוסטרליה כפרופסור לבלשנות סינית. האחרים הצטרפו אליו, ביניהם הוריי שחזרו לסין אחרי חמש שנים, ושם נולדתי. אבא עסק בתובלה ימית. אני הלכתי לכיוון חדש במשפחה - למוזיקה. לישראל הגעתי בעזרתו של המלחין עמי מעייני, שביקר בקונסרבטוריון שלי בשנחאי עוד לפני שנוצרו הקשרים הדיפלומטיים בין סין וישראל. הוא בא ללמד ניצוח וקומפוזיציה בכיתות אמן".

@ היית אחד התלמידים בקונסרבטוריון?

"לא, כשמעייני בא לסין כבר עמדתי לפני סיום הלימודים שלי בהלחנה ובניצוח, והייתי צריך להחליט היכן יהיו לימודי ההמשך שלי. ביקשו ממני לתרגם בשיעורים שלו מאנגלית לסינית ולהיפך. באחד הימים הזמנתי אותו לראות את התזמורת שעליה ניצחתי שם, תזמורת סימפונית הדומה לתזמורת בבית הספר תלמה ילין כאן. מעייני כנראה התרשם מאוד ממה שהוא שמע, ושאל אותי מה התוכניות שלי. אמרתי לו שקיבלתי הצעות מניו יורק, מפרייבורג שבגרמניה ומבית אופרה באיטליה. מעייני אמר, 'אם תבוא לישראל אני אדאג לך למלגה מלאה'. בשביל סיני זה משהו מאוד אקסקלוסיבי. מיד חשבתי על הפילהרמונית הישראלית ועל זובין מהטה. בכלל, לבוא לעבוד עם יהודים שהם גם חכמים וגם עשירים - זה משהו מיוחד". 

"ראיתי פעם בשנחאי ספר שכותרתו 'איך להיות חכם כמו היהודים'", מעירה טליה.

 

תזמורת של שני פסנתרנים 

אי-אן היה אז בן 22, וביקש לקבל הזמנה רשמית. הגיע מכתב מישראל שבו הודיע לו שהתקבל ללימודים בישראל. רק סעיף אחד לא הופיע בו, סעיף המתייחס למימון. בסופו של דבר התברר לו שהוא צריך לממן בעצמו את הוצאות המחיה שלו.

@ זה היה קשה?

"כיום אני יכול לומר שלא ושנהניתי מן היום הראשון שלי בארץ. קיבלתי מלגה ללימודים אבל לא למחיה. נכון, היו לי כמה תקופות קשות שבהן לא היה לי כסף לאכול, אבל החיים היו יפים. העזרה הגיעה דווקא מנדבן יפני שהאמין בי ורצה לעזור לי עוד לפני שהגעתי לכאן, והוא נתן לי מלגה שאפשרה לי להמשיך". 

@ ובכל זאת אתה עומד על כך שטליה היא המנצחת.

"אני אוהב לנצח, אבל אני אוהב בעיקר ללמד ניצוח וזה לא פשוט במדינה קטנה. אין לנו כאן תזמורות סטודנטים של עשרות נגנים וצריך להסתפק בתזמורות של 15 נגנים. היו שנים שבהן את מקום התזמורת בשיעורי הניצוח מילאו שני פסנתרנים. אני אוהב ללמד, אבל טליה חשה את הניצוח. אני יודע, אני בא מאותו תחום".

@ איך הגעת את, טליה, למוזיקה?

"כנראה אימא שלי השמיעה לי מוזיקה קלאסית כשהייתי בת 3, וזה נקלט". 

"אני חושב", מעיר אי-אן, "שזה התחיל עם הסבתא". 

"ייתכן", ממשיכה טליה. "סבתא ברחה מהנאצים בווינה לבוליביה, ומשם לארגנטינה. כשאבא שלי היה בן 3 הוא שמע את הקונצרט הראשון של הפילהרמונית. כשהייתי בת 5 כבר הנחתי את התקליטים לעצמי ורקדתי לצלילי המוזיקה. ההורים מאוד נהנו שהילדה הקטנה אוהבת מוזיקה, אבל הם לא היו הורים 'דחפניים' כמו שאנחנו דוחפים את הבת שלנו. הם חיכו שזה יבוא ממני. זה בא בגיל 10, קצת מאוחר, אבל זה בא. בתיכון תלמה ילין גיליתי שמה שאני הכי אוהבת הן יצירות סימפוניות, ומי שאחראי ליצירות הסימפוניות הוא המנצח שמחולל את הנס הסימפוני. ואז, בתיכון, כשהייתי בת 14 וחצי החלטתי שזה הכיוון. ניגנתי בתזמורת בקלרינט, ובמקביל גם בתזמורת הקמפוס ובתזמורת ג'ז. באותו זמן למדתי פרטיטורות. יש לי אוסף גדול של פרטיטורות". 

@ שילבת בין מוזיקה לשירות הצבאי?

"שם דווקא לא הייתי מוזיקאית. הייתי מד"נית. תמיד רציתי להדריך, ובעיקר להיות רחוק מהבית. שירתי בכל מקום, רק לא קרוב לבית. 

"כשזה נגמר, באתי לאקדמיה בתל אביב. עברתי את הבחינות, הגעתי לראיון אישי, ואחריו הודיעו לי שלא התקבלתי. בתחילה הייתי בהלם, כי את כל הבחינות עברתי בציונים הטובים ביותר. ניסיתי לערער. התגייס לעזרתי נעם שריף, שלא היה מורה באקדמיה, וביקש שיערכו לי מבחן חוזר כשהוא אחד השופטים. נבחנתי על מוצרט ועל בטהובן. הודיעו לי שוב שלא התקבלתי. לא התכוננתי להודעה כזאת, וההרשמה לאקדמיה בירושלים כבר הסתיימה".

@ מה עשית כשלא התקבלת לאקדמיה למוזיקה?

"נרשמתי ללימודי כלכלה כי אני חייבת ללמוד, לא יכולתי בלי. תוך כדי לקחתי שיעורים במוזיקולוגיה. במקביל התחלתי בהכנות לבחינות לאקדמיה בירושלים, ואז, ברוח 'כל עכבה לטובה', התקבלתי ללימודים אצל מנדי רודן. הוא היה מורה פשוט נפלא, הכי טוב בעולם! אפילו שבזמן הלימודים הוא היה קשוח והיו רגעים ששנאתי אותו, קיללתי אותו, נעלבתי ממנו. למרות כל זאת הוא היה ונשאר לדעתי המורה הטוב ביותר. 

"לאחר מכן למדתי במשך שנים רבות עם עוד מורים, מאוד מפורסמים בארצות הברית. במשך עשרים שנה השתלמתי אצל מייקל טילסון תומס הנודע, ובכל זאת אני יכולה להגיד שלא היה מנצח כמו רודן". 

"גם אני למדתי אצלו בתל אביב", מציין אי-אן, "והוא באמת יחיד במינו". 

"עד היום, כשאנחנו מדברים על הבעיות שיש לנו בעבודה, אנחנו מנסים לחשוב מה מנדי היה עושה במצב דומה", משתפת טליה.

"כשמנדי רודן היה בן 80, וכבר חולה ומאושפז", מספר אי-אן, "טליה ארגנה קונצרט לכבודו והזמינה הרבה תלמידים שלו לנצח. הקונצרט צולם והוא ראה אותו. אבל העובדה היא שבשביל מנדי רודן – חתן פרס ישראל, מקים תזמורות, שניהל תזמורות ועבד עם כולם, לימד את כולם – אף אחד מאותם גופים לא התגייס לארגן אירוע חגיגי, חוץ מטליה. שבועיים אחר כך כבר ליווינו אותו בדרכו האחרונה".

 

טביעה בתל ברוך

ההיכרות בין הצברית ל'יורד' מ'גן עדן' החלה בהזמנה לעבודה אך העלילה התפתחה באופן בלתי צפוי לחלוטין והצמיחה זוגיות מוזיקלית ומשפחה יוצאת דופן בנוף הישראלי.

@ מתי הכרתם זה את זה?

"שמעתי עליו וחשבתי להזמין אותו לתזמורת הקמפוס", מספרת טליה. "זו הייתה ההיכרות הראשונה. אחר כך הזמנתי אותו לעבוד ב'מוזיקון', מחנה מוזיקלי למבוגרים שאני מנהלת כבר שנים רבות בבית דניאל בזיכרון יעקב, ושם החל הקשר". 

 "אני טבעתי בים, כאן בחוף תל ברוך", מספר אי-אן. "חשבתי שאני יודע לשחות בים והתברר שלא כל כך". 

"הוא הלך עם חברים לים, נסחף וטבע", ממשיכה טליה. "החברים חיפשו אותו, והוא, כלומר הגופה שלו נגררה כבר לעבר חוף אחר. למרבה המזל הגיעו לחוף שלושה אנשים שהוציאו אותו מן המים, אחד מהם הנשים אותו, והוא הגיע לבית החולים. קראתי ידיעה שסטודנט סיני טבע, הגעתי במהירות לבית החולים, ונשארתי שם". 

@ איך הגיבו הורייך על כך שהבחור סיני?

"אימא שלי התאהבה בו מהרגע הראשון והזהירה אותי שלא אהיה קשוחה אתו".

@ והוריך?

"הם הגיבו בשמחה. צריך לזכור שהם חיו מחוץ לסין אז זה לא היה בדיוק הלם תרבותי".

@ איך נישאתם?

"נסענו לקפריסין", מספרת טליה, "כמו ישראלים רבים, והיינו לזוג. כשחזרנו לארץ היה לחץ של חברים שנעשה חתונה, וחברתי מרב מיכאלי, שאני מכירה אותה הרבה לפני ליאור שליין, ארגנה את הטקס". 

"הכול התנהל בלשון נקבה, כולל אלוהים שהוא אישה", מדגיש אי-אן.

"מה שאני זוכרת בעיקר זה שדרכתי על כוס הזכוכית וזו הייתה תחושה נפלאה", מסכמת טליה. 

@ הבנות נויה ושירה מנגנות?

"כמובן, נויה מנגנת בכינור וגם בפסנתר", משיבה טליה בטון פולני מובהק, "ושירה תנגן בצ'לו ברגע שנמצא כלי קטן שמתאים לממדים שלה".

@ הן מדברות סינית?

"לא. עברית ואנגלית".

@ לא חבל?

"הסינית שלי היא לא מנדרינית. זה ניב של שנחאי וקשה להכריח".

@ איך הן מסתדרות עם הסבתא הסינית שגרה אתכם?

"הן מסתדרות אתה עם קצת אנגלית ועם הרבה שפת האהבה, וזה פשוט עובד".

 

המאמר המלא במגזין החיים הטובים גיליון ינואר 2018

ליצירת קשר עם יוסי שיפמן
יש למלא פרטים ונחזור אליך בהקדם

Loading...

מומלץ להתפנק עם הטבות חדשות

{{PRODUCTID.NAME}}

{{ProductId.Website_ShortInfo}}

מומלץ להיפגש כאן

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

מומלץ לטייל במקומות חדשים

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

הצטרפו לרשימת 
התפוצה שלנו

Loading...