דומה שאין אנו יכולים לתאר את חיינו ללא קולה של הזמרת אילנית. איתנו כבר חמישים שנה כמעט, הזמרת הפעילה
הוותיקה ביותר בישראל, אולי הכוכבת הגדולה ביותר של הפופ הישראלי אי פעם, אף טרם ידענו שהוא כזה.
מאז לכתן של שושנה דמארי ויפה ירקוני, היא הגברת הראשונה של הזמר העברי והקול הייצוגי של שירת ישראל העממית והממלכתית.
ותסלח לי חוה אלברשטיין.
אפילו שאינה זמרת-יוצרת, ולמרות שהתמעטו משמעותית אלבומי אולפן שלה במילניום הנוכחי (האחרון, "ישראלית",
ראה אור ב-2008), הדיסקוגרפיה שלה עצומה. די אם נציין ש"תקליט מספר 20" שלה ראה אור ב-1976.
ההספק המוקלט המרשים, מימי הצמד אילן ואילנית במחצית השניה של שנות השישים ומאז צאתה לדרך סולנית בשלהי אותן שנים,
והתמקדותה בשירי מולדת וארץ, שלום ונופלים, הפכה את אילנית מזמן לקול של ישראל. בחירה ראויה והולמת להעביר
איתה ימים של עצמאות וקוממיות.
להערכתי, קשה להשיג את אלבומיה הראשונים, כמו את המאוחרים. לא בשוק החופשי ולא במחירים שפויים.
גם בחירה באחד מהם, כמו "אל הדרך" המצוין מ-1981, עלולה להמעיט בערכה המצטבר. לעמות זאת, יש לאילנית המון אוספים.
שירי אהבה, שירים מברזיל (בה עשתה את ילדותה), להיטי זהב, 21 להיטים גדולים, כבר אחרי חצות, כך היה כך יהיה, המון.
כל אחד מהם עשוי להקנות רגעים יפים של נחת.
המשקף, המקיף והממצה בכולם הוא "המיטב" שראה אור ב-2008 (NMCunited), דיסק כפול עם 46 שירים,
באורך של יותר משעתיים וחצי (וגם שפע תמונות וצילומים מרנינים). ערוך כרונולוגית כמעט, מאז "לכל אדם כוכב" בשלישיית
"גידי צח וגילה" (ממנה פרשו ב-66 חנה דרזנר ושלמה צח להקים את אילן ואילנית ב-67) ועד "ארץ החידות" ושיר הנושא מ"ישראלית".
הליניאריות הזו לא מפחיתה מיופיו של האוסף, רק מדגישה ומעצימה את חשיבותה ואת מקומה של אילנית, הכוכבת
הבלונדינית האולטימטיבית מופזת הקול, בפס-הקול הישראלי.
תשמחו לגלות בין השירים גם את "ושוב איתכם", "חופשי ומאושר", "בשנה הבאה", "בעקבותייך", "כבר אחרי חצות"
(להיט הסולו הראשון שלה, 69), "שיר בארבעה בתים" (הופעה ראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון), "אהבתה של תרזה דימון",
"פעם לאהוב", "רק הירח" (מקום ראשון בפסטיבל הזמר תשל"א), "אי שם" (מקום 4 באירוויזיון 73), "אם יפול
הכוכב שלי", "שירו שיר לשמש" (מקום 2 בפסטיבל הבינלאומי בטוקיו), "הלב" (שיר הנושא מסדרת הטלוויזיה
המצוירת והמצליחה מהאייטיז), "ארץ ארץ", "אהבה היא שיר לשניים", "הנה ימים באים", "אל הדרך", "בללייקה" ו"תצלום ישן",
וכמובן "לאורך השדרה שאין בה איש", "ללכת שבי אחרייך", "אחי גיבורי התהילה", "שיר של יום חולין", "שיר על נחלים",
"חלק בעולם" (המנון לב"י) ו"נחמה", סטנדרטים בפני עצמם ומועמדים מובילים להיכנס לספר השירה הישראלי,
לכשייערך ביום מן הימים.
יצרו למענה אהוד מנור ונורית הירש, שמרית אור וקובי אושרת, דודו ברק ומשה וילנסקי, שייקה פייקוב ובעז שרבעי,
יאיר רוזנבלום ורחל שפירא, וגם יהודה עמיחי ולאה גולדברג. אם תרצו היא אחת המבצעות שסייעו לחולל את המעבר משירת
"אנחנו" לשירי "אני" בזמר העברי. ובשירתה "סייעה" לחלק מיוצרים אלה לזכות בפרס ישראל לזמר עברי.
רמז שלנו להציג את מועמדותה לפרס היוקרתי של המדינה. לא על הכמות אלא על האיכות. על האהבה והשמחה,
על הנחמה והתמיכה, על ההנאה וקורת הרוח שהכניסה בחיינו. כשתאזינו ל"מיטב של אילנית" תצטרפו גם אתם לבקשה.
