שמנים אתריים קיימים בסביבה כבר אלפי שנים, בערך מאז שהאדם גילה שאפשר לנצל צמחים גם לריפוי ולשיפור
ההרגשה, ולא רק לאכילה.
בשנים האחרונות המודעות ליכולותיה של הארומתרפיה הולכת וגדלה. מדובר בשיטת טיפול שעושה שימוש בשמנים
אתריים, כלומר חומרים נדיפים בעלי מסיסות נמוכה במים, שמופקים מצמחים.
ארומה-תרפיה פירושה טיפול בריח. חלק ניכר מהריפוי נעשה באמצעות חוש הריח, השולח אותות אל המוח ומשפיע
על הגוף כולו. השמנים הארומאטיים מעודדים את כוחות הריפוי הטבעיים שבאדם ומאזנים גוף ונפש.
הם שימושיים בנטילה ישירה לפה, במריחה להקלת מכאובים ולריפוי כמו כאבי ראש, שרירים תפוסים, דלקות ועוד ובהרחה.
מולקולות השמנים הארומאטיים חודרות באמצעות מסר עצבי למח. מסתבר, שיש קשר ישיר בין עולם הריחות לעולם
החוויות, התחושות והרגשות.
רבים הם סוגי השמנים לריפוי עצמי, הנה כמה שרלוונטיים לחורף ולימי הקורונה.
שמן אורגנו- מאז התפשטות הקורונה דרך כוכבו והוא הפך למבוקש ביותר, שכן הוא ידוע כלוחם על בכל החיידקים
האלימים ביותר ורבים האנשים המדווחים שהם "מעבירים איתו את החורף.
האורגנו הפראי הוא הצמח הנחקר ביותר כיום בהקשר לתכונות האנטיביוטיות, הוא בעל תכונות אנטי ויראליות,
אנטי בקטריאליות, אנטי פטרייתיות ויעיל במגוון רחב של דלקות וזיהומים במערכת העיכול, השתן, העור והנשימה.
נוטלים אותו בטיפות בכוס מים.
אל דרכי הנשימה:
שמן קורנית (תימין)
שמן יעיל נגד וירוסים וחיידקים שתוקפים את מערכת הנשימה וגורמים לליחה ושיעול. ריחו של השמן מפרק ליחה
ומחטא את האוויר שכן הוא מסוגל לקטול בקטריות, ולכן כדאי להבעיר אותו בקרבת חולים מצוננים.
הקורנית מצוינת גם לטיפול בצרידות ובעומס על מיתרי הקול, וגם למשתעלים מעישון. ניתן גם לחלוט תה עם עלי
תימין עושה את אותה העבודה, אני אישית מגדלת בעציץ ושותה אותו כל החורף והוא גם טעים. (אגב נמכר בכל סופר)
שמן אקליפטוס - ריח הפותח וממריץ את דרכי הנשימה כשאנחנו מנוזלים.
שמן עץ התה - ידוע כיעיל כנגד הצטננות ושיעול ולריפוי פצעים ובעיות עור. רבים משתמשים בו למניעת שפעת בשל
תכונותיו האנטי מיקרוביאליות, האנטי ויראליות ונוגדות הפטריות
שמן לבנדר - הפופולארי בשמנים יש לו ניחוח האהוב כמעט על כולם עוזר בהקלת תסמיני ההצטננות, שיעול
טורדני, לכאבי אוזניים, וכאבי שרירים. גם ידוע כשמן שטוב להרגעה, מצבי מתח, לחץ, חרדות ומקרים של נדודי שינה.
שמנים נוספים לתחושת הרגעה: גרניום, תפוז, מליסה, לואיזה.
בימי הקורונה רבים מדווחים על שימוש בשרף הלבונה, שמגיע כגבישים שלועסים אותם עד היותם למסטיק ובולעים.
(יש גם שמן), הוא ידוע ברפואה ההודית בטיפול בדלקות כרוניות ובעיקר בדלקות פרקים. הלבונה מוזכר בבודהיזם,
בנצרות, וביהדות בבית המקדש כצמח שביכולתו להשפיע על נפש האדם. ויש שמשתמשים בו להסרת תעוקת הנפש.
מומלץ:
- לשים לב כשקונים מנים שיש הבדל בין שמן למבער והרחה לבין שמן למריחה על העור.
- השימוש במבער הוא כ-6 טיפות שמן עם מים, השמנים מתנדפים לאוויר.
- חוץ משמן עץ התה אין שמן (מהשמנים האתריים)שניתן למרוח ישירות על הגוף ישירות. יש לערבב עם שמני יסוד
כמו שמן שקדים, זית, אבוקדו, פשתן, קוקוס. (5 טיפות עם 2 כפות שמן נישא)
- בשימוש בשאיפה לפתיחת דרכי הנשימה כמו למשל אקליפטוס, לטפטף כמה טיפות שמן לקערת מים רותחים,
להניח את הפנים מעל הקערה עם מגבת מעל הראש וליצור סאונה קטנה.
הכותבת סמדר לרר, מחברת הספר "ריפוי ב-7 צבעים-מדריך מעשי", מרצה, מנחה קבוצות ומטפלת מוסמכת.
עורכת סיור "סודות התבלינים" בשוק הכרמל על פי תורת הרמב"ם.
