בתמונה: פנחס וחיה כשהיו ילדים
לצד מכחישי שואה אנו עדים ליוזמות רבות כיצד לשמר את זיכרון השואה.
ואכן זיכרון השואה הינו אתגר לאומי ואפילו בינלאומי בהתחשב בכך שיהודים חיים בכל רחבי בעולם.
דודי רונן (55) מכפר סבא כבן הדור השני לשורד שואה הצטרף עם בתו הבכורה רז להקמת עמותה בשם אלומה - להנצחה והנחלת מורשת השואה והגבורה בישראל.
מהות העמותה כמו עמותות רבות, היא להעביר את זיכרון השואה מדור לדור.
במסגרת פעילות העמותה נשלח רונן בכל שנה, ביום השואה לבית ספר יסודי בעירו כפר סבא כדי "לחבר" את התלמידים למאורעות השואה. כשהוא נשאל איך הייתה הפעם הראשונה, הוא סיפר, שמה שהוא זוכר בעיקר אלה "כמאתיים תלמידים באולם ספורט רועש ומורות שכל הזמן צועקות ומבקשות שקט." שנה לאחר מכן כשנשלח שוב לבית ספר יסודי לספר על השואה לכיתות ה', עדיין היה רעש באולם. בעוד המורה מנסה להביא לשקט כדי שרונן יוכל להתחיל לספר על השואה, היה זה רונן שסימן למורה שהוא מסתדר לבדו.
מה שקרה מרגע זה שייך, אולי, לעולמות האלתור.
תמונות מתוך האלבום - פנחס וחיה
דודי רונן החל לוחש תוך שהוא מציג את עצמו וכאשר הרעש באולם ירד טיפה הוא אמר לתלמידים: "אבא שלי פנחס שהוא שורד שואה, הגיע במיוחד אליכם לכפר סבא לספר לכם את הסיפור שלו, אבל הוא לא ייכנס לאולם עד שלא תהיה כאן דממה". בסיום אותו משפט רונן עוד סימן לאביו בידו לכhוון הדלת שימתין עד שיהיה שקט מוחלט. וזה אכן מה שקרה. כל הילדים כאיש אחד הסיטו את מבטם לכוון הדלת כדי לראות מתי פנחס רונן שורד השואה ייכנס. כמובן שפנחס לא היה שם, אבל השקט הושג!
או אז דודי הסתובב על מקומו ב-360 מעלות, הציג את עצמו כפנחס שפילמן והחל לספר את הסיפור בגוף ראשון. מיותר לציין שהילדים היו מרותקים, הרי מי מאיתנו לא אוהב סיפורים?
בסוף הסיפור שערך כשעה, מספר תלמידים שאלו שאלות ו"פנחס" ענה להם. אבל ילדה אחת בשתי שאלות עשתה את ההבדל ובדיעבד הייתה זו "שהציתה" את מוחו של דודי. היא שאלה: "פנחס, אפשר לשאול שאלה"? (כן, הוא ענה לה) "חיה אחותך הגדולה, עדיין חיה"? צמרמורת עברה בגופו של דודי ומן הסתם גם אצל צוות המורות וחלק מהתלמידים. "כן, ענה לה פנחס, "חיה אחותי הגדולה עדיין חיה".
זה קרה לפני 6 שנים. מאז דודי רונן מספר את סיפור השואה של אביו בגוף ראשון.
לפני כשנה חל מפנה נוסף כאשר דודי נשאל על ידי גיסו (שמואל מרחב) באירוע משפחתי "מהו החלום שלך בהקשר הנ"ל?" שאלה שדודי לא היה מוכן לה כל כך. לאחר כמה שניות ענה לו דודי: "החלום שלי הוא שכמה שיותר אנשים בני הדור השני והדור השלישי לשורדי השואה יספרו את הסיפור בגוף ראשון."
"אם כך, אמר שמואל מרחב, תכתוב פוסט". וכך היה.
בחודש פברואר 2018 כתב דודי רונן פוסט בפייסבוק שזכה לתהודה רבה וחודש לאחר מכן הגיעו 90 איש לכפר סבא לשמוע את הסיפור "בגוף ראשון" כשבשורה הראשונה בקהל יושב פנחס אביו של דודי ואחותו הגדולה חיה.
מאז, דודי מספר את הסיפור 'בגוף ראשון' לקהלים רבים ומגוונים. הוא מוצא שדרך זו, מקרבת את קהל השומעים לסיפור, תורמת להקשבה, להזדהות ולאמפטיה ואף זוכה לתגובות נלהבות ולפניות רבות.
בתמונה משמאל: פנחס רונן, אביו של דודי רונן ואחותו חיה, פנחס רונן, למעלה: דודי רונן מספר את סיפורו של אביו בגוף ראשון. למטה: משפחת רונן
"החלום שלי הוא הוא להרחיב את 'השיטה', שעליתי עליה באופן אקראי, כך שסיפורי שואה של משפחות נוספות יסופרו בדרך זו." אומר דודי. ומוסיף: "צריך לאתר בני דור שני ושלישי החיים כיום בנינו, כדי שיקבלו על עצמם, לספר בגוף ראשון את הסיפור בני משפחתם ששרדו את השואה, אך אינם יכולים לספר אותו. כמצוות 'והגדת לבנך'. בכל השנה וביום השואה יספרו בני הדור השני והשלישי את הסיפור של הוריהם בגוף ראשון בכל רחבי הארץ.
"בדרך זו זה ניתן יהיה לשמר את זיכרון השואה באופן מוחשי גם כשהשורדים עצמם לא יהיו איתנו. וכן זה יאפשר לשורדים עצמם לדעת שסיפורם ימשיך להיות מסופר מדור לדור, גם לאחר לכתם. הדרך הזו מקנה לסיפור אוטנטיות, היות והמספר מספר את תולדות משפחתו, את הסיפור המשפחתי האישי. הקהל יכול לחוש חיבור ואמפטיה לאירועים שבאופן אחר נשמעים מרוחקים, לא אפשריים כמו סיפור היסטורי שלא נוגע לנו."
כוונת המיזם של דודי רונן, היא להכשיר במסגרת לימודים כמה שיותר בני ובנות דור שני ושלישי לשורד השואה, שמעוניינים לספר את סיפור השואה של הוריהם וסביהם.
חשוב להדגיש כי כל הפעילות היא התנדבותית ואינה למטרה רווח.
• דף הפייסבוק בגוף ראשון דור 2 ו 3 מספרים את סיפור השואה בגוף ראשון
לפרטים נוספים: 054-5773311 / dudi@almog-ronen.co.il
