כעו"ד חונכתי מלכתחילה, שכדי להפוך למקצוענית עלי להיות קשוחה, לדעת לטעון בלהט טענותיו של מרשי ולהאמין בהן, לראות בצד השני אוייב, להנות מהמלחמה ומהקרבות, לעמוד במועדים שקוצבים בתי המשפט ובעיקר לא להיות רגישה מדי, נחמדה מדי או נגישה מדי, לא לקחת ללב או להיפגע ממה שאומרים לי עורכי הדין שכנגד, הצד השני או השופט ולהקשיב היטב כי כל מידע שהצד השני אומר יהפוך לרלבנטי בחקירה הנגדית ועל כן ההקשבה היא כדי לחפש סתירות, פריכות ובעיקר חולשות. 

הבנתי שביחסים ביני לבין הלקוח עלי לדעת לשמור על מרחק בטחון (כי הלקוח עלול להפוך לאוייב...),
לקחת בערבון מוגבל את מה שהוא אומר אך לטעון טענותיו בבימ"ש כאמת מוחלטת. בוודאי שאין מה לברר עם הלקוח מהי הסיבה שמדרבנת אותו להילחם עד זוב דם בערכאות, מה הביא אותו למצב בו הוא "לא רואה בעיניים", מדוע הוא לא מסוגל להעביר עוד חצי מילה עם בת זוגו, אם ילדיו, האם מניהול מלחמותיו בערכאות יצא נשכר ומהו המחיר שהוא ומשפחתו ישלמו בתום המלחמה. 

במפגש הראשון שלי עם הלקוחות חיכיתי למשפט, לאחר ההתרשמות ממקצועיותי "את נראית לי מקצועית אבל ... את לא נחמדה מדי??" ועשיתי הכל להבהיר ש"נחמדותי" היא למראית עין, שכן בבימ"ש אני יודעת להיות כרישה, רוטוויילר, לא לוקחת שבויים ועוד.

הייתי מתורגלת בעבודה הרגשית הסזיפית – הגשת כתבי טענות, שלא מאפשרים אחריהם משא ומתן בין הצדדים שנפגעו מלקרוא אותם, לחקור על הדוכן על יחסי המין, קשריהם עם ילדיהם, הברחות הרכוש שביצעו ותלושי השכר הפיקטיביים שהוציאו לעצמם.

עם הזמן ההתמודדות היומיומית בזירת ההתגוששות בבתי המשפט השפיעה עלי ואט אט קיוויתי שהתיקים הקשים בהם עסקתי, עם מחלות נפש, אלימות ושאר תופינים יופנו בדרך מקרה לעורכי דין אחרים והתחלתי לפנטז על הסבה מקצועית.

לפני כעשר שנים עברתי את ההכשרה בשיטת ה"גירושין בשיתוף פעולה" ובעקבותיה הכרתי מקרוב את המושג "עורך הדין החדש פותר הבעיות" ונגלה לי עולם חדש ומסעיר, ששינה את כל דרך עבודתי, בכל אספקט ואספקט שבה. 

על התפתחותה של זהות מקצועית חדשה – הגישה השיתופית של עורך הדין החדש פותר הבעיות:

מודל עוה"ד החדש פותר הבעיות הוגדר ע"י מנקל מדו . אף שבמודל זה אין כל שינוי לגבי חובת נאמנותו של עורך הדין, ללקוחו, הדרך להשגת המטרה – שונה בתכלית.  כעורכי דין אנו מתחנכים לחשוב כי עלינו למקסם את התועלת ללקוח, דהיינו: להשיג לו עיסקה טובה, ניצחון בתיק וזכיה בכל הקופה – מה שבהכרח מושג על חשבון האחר, שכן זהו "משחק סכום אפס" כשהמשאבים מוגבלים. להשגת מטרה זו על עוה"ד להטעות, לאיים, להסתיר מידע ולעשות כל הדרוש כדי לנצח, כל עוד זה נעשה בגבולות החוק.
כדי להפוך לעו"ד שיתופי פותר בעיות מהזן החדש יש צורך בשינוי דפוס החשיבה והאופן בו עוה"ד תופס את ה"בעיה המשפטית" ולבחון לגביה - מה הצדדים מבקשים להשיג? מהם צרכיהם האמיתיים? למה הם זקוקים מהצד השני? על מה הם באמת מתווכחים? מהם הסיכונים? איך ההליך יקדם אותם ואיך יפתור את בעייתם?
התמקדות בשאלות אלה במקום בהבסת הצד השני תאפשר לפתור את הבעיה ולהגיע להסכם win win תוך מציאת פתרונות שיקדמו את שני הצדדים. לשם כך על "עורך הדין החדש" ללמוד לשתף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים מתחומים שונים לשם הגעה לפתרון ולחשיבה מחוץ לקופסא.   

ג'ולי מקפרלן  הוסיפה לגבי "עוה"ד החדש פותר הבעיות", כי זוהי התפתחות זהות מקצועית חדשה לעורכי הדין, ובעידן הנוכחי בו גם בערכאות מעודדים הגעה להסכמות לפני ניהול הליכים,  יש צורך במיומנויות השונות ממיומנויותיהם הרגילות של עורכי הדין, כגון יכולת לנהל מו"מ אפקטיבי וליישב סכסוכים שהופכת ליותר ויותר מרכזית לתפקידו של עוה"ד. 

קרני פרלמן ולימור זר גוטמן  ממחישות את ההבדל בין עוה"ד האדברסרי לעוה"ד החדש השיתופי בכך שהאדברסרי ממלא את תפקידו בהכנתו לעימות משפטי ויעשה את הכל בגבולות החוק כדי לנצח בעוד שעוה"ד השיתופי מתכונן לפתור את הבעיה ויעשה הכל כדי לשתף פעולה עם הצד השני לשם כך.
עוד הן מבהירות, כי ככל שכוחה של השיטה האדברסרית נחלש, כך גובר כוחה של הגישה השיתופית ותפקידם של עורכי הדין בני זמננו אינו יכול להתמצא רק בשליטה בחוק ובפסיקה אלא עליהם להתמודד עם אתגרים מקצועיים חדשים. קרני פרלמן מציינת בספרה כי "ייצוג לפי מודל פתרון בעיות שואף להשיג פתרון ארוך טווח ויציב... נקודת המוצא היא שפתרון זה יושג לא בהכנעת האחר, כי אם באמצעות הוגנים העונים גם על צרכים ואינטרסים של צדדים אחרים..." 

עוד ידוע שאוכלוסיית עורכי הדין סובלים מתסמינים קליניים של דיכאון ומועדים פי 3.6 מכלל האוכלוסיה לסבול מדיכאון, בהשוואה לקבוצות מקצועיות אחרות, בין היתר בשל אופיים השואף לשלמות ולהישגיות, מה שלא תמיד מתאפשר להם.

הידע והמיומנויות הנדרשות מעו"ד פותר בעיות המייצג לקוחות בשיטה השיתופית – עדות ממקור ראשון: 

התפתחותה של זהות מקצועית חדשה זו מוכרת לי מידיעה אישית. לאחר שעברתי את ההכשרה ב"גירושין בשיתוף פעולה" למדתי להפוך ל"פותרת בעיות" ולעוה"ד מהסוג החדש. 

למדתי להתמצא בשיטות השונות והמגוונות לפתרון סכסוכים, על יתרונותיהן וחסרונותיהן ואני מיידעת את לקוחותיי באפשרויות שונות אלה ובוחנת מידת התאמתם אליהן, תוך שהשליטה  נותרת בידיהם. 

למדתי להקשיב ללקוחותיי ולאפשר להם להביע בגלוי את חששותיהם, חרדותיהם, תקוותיהם ואכזבותיהם, מבלי לפחד מעוצמת הרגשות במהלך המפגש עמם. להיות מודעת למצב הנפשי המורכב והמבולבל בו הם מצויים, כשהקרקע נשמטה תחת רגליהם. להבין שרק כשהלקוח משתף במה מפריע או מפחיד אותו ומה חשוב לו באמת – אוכל לסייע לו באופן טוב המיטבי.
למדתי להבין באלמנטים הפסיכולוגיים, בכשלים בניהול משא ומתן ובכל תחום המשיק לתחום המשפטי בשעה משברית זו והיעוץ שלי אינו מתמצא לצד המשפטי אלא הרבה מעבר לכך. 

עברתי במהלך השנים "שינוי פרדיגמה" ושינוי זה, בין היתר, מאפשר לי לבחון את האינטרסים של הלקוח שלי, תוך הבנה ולקיחה בחשבון של האינטרסים של הצד השני.

למדתי להקשיב הקשבה אמיתית, לעבוד בשיתוף פעולה בצוות, עם אנשי מקצוע מתחומים משיקים (מטפלים, פסיכולוגים, אנשי פיננסים) ולשלוט במושגים חדשים מתחומים אלה ובעיקר להעריך אותם על השונות וההבנה הרחבה שהעבודה עמם הביאה לחיי. 

למדתי להעצים את מקומו של הלקוח ולהופכו לשותף לניהול ההליך עמי. למדתי לא לקבל את דבריו של הלקוח כ"אמת חלוטה" אלא להבין שהם נאמרים, בעת לחץ או כעס ולהתייחס אליהם כ"אמת לשעתה".

ובעיקר למדתי להיות ביחסים קרובים וטובים יותר עם לקוחותיי ולהאמין באמת ובתמים שכעורכת דין מהזן החדש ופותרת בעיות – אני מממשת את הייעוד שניתן לי כעו"ד באופן המיטבי. 

דנה דרזנין, עו"ד, מגשרת, נוטריון
ועו"ד לגירושין בשיתוף פעולה
דרזנין ושות' - רח' בן גוריון 1, בני ברק
ב.ס.ר 1, קומה 29
טלפון: 03-6957121; פקס': 03-6957119