"הגיל השלישי" לעיתים קרובות מלווה בדילמות ודאגה לעתידה של המשפחה, היה וחלילה מי מבני המשפחה לא יוכל עוד להיות אחראי לעצמו, ולנהל את שגרת חייו באופן עצמאי.
אפשרויות משפטיות קיימות, וכאלו שנוצרו לאחרונה, יכולות לסייע בהענקת שקט נפשי לבני המשפחה כולה במקרה בו ידרשו לטיפול ביקיריהם שאינם מסוגלים לטפל בעצמם. את האפשרויות העומדות בפני בני המשפחה כיום ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות, האחת בדרך כלל מתקיימת "לאחר מעשה", קרי אחרי שהאדם כבר אינו מסוגל לטפל בעצמו, ויש צורך למנות לו אפוטרופוס. הקבוצה השנייה "צופה פני עתיד", ומאפשרת לאדם להשאיר הוראות לבני משפחתו אודות דרכי הטיפול שהיה רוצה שינקטו בענייניו, אם חלילה לא יוכל לטפל בעצמו.
בקבוצה הראשונה, "לאחר מעשה", ניתן לסווג את אפשרות האפוטרופסות, אפשרות זו הנה למעשה העברת הזכות העומדת לאדם לקחת החלטות בענייניו, לאפוטרופוס, אדם אחר שבית המשפט ממנה, לפי שיקול דעתו של בית המשפט או בהתאם לנסיבות.
במקרה בו אדם מאבד את היכולת להיות אחראי לעצמו, בית המשפט ממנה לו אפוטרופוס לגוף ו/או לרכוש, בהתאם לחוות דעת רפואית. קרי, אדם יכול למצוא עצמו, בעל כורחו, מאבד את הזכות לנהל את חייו, זכות המועברת לאפוטרופוס שמונה.
פעמים רבות מינוי האפוטרופוס נעשה כאמור "לאחר מעשה", לדוגמה, אדם שחלילה הובהל לבית החולים מחוסר הכרה ויכולת להסכים לטיפול רפואי כל שהוא, בני משפחתו סרים בדחיפות לבית המשפט על מנת להתמנות כאפוטרופוס על האדם, ולהסכים בשמו לקבלת הטיפול המידי.
צופים את פני העתיד
עם זאת, בקבוצה השנייה, "צופה פני עתיד", ניתן לסווג מנגנונים אחרים שפותחו על מנת להפחית את הפגיעה בזכויותיו של אדם אשר מתקשה ו/או אינו מסוגל להיות אחראי לעצמו. מנגנונים משפטיים אלו מאפשרים תכנון מוקדם של מצב בו אדם אינו מסוגל לקבל החלטות כלל. המנגנונים הללו מסייעים לאדם להגדיל באופן משמעותי את הסיכוי כי גם אם לא יוכל לבטא את רצונו בכוחות עצמו, רצונו יתבטא באמצעות יישום הוראות שהשאיר אותו אדם מבעוד מועד.
בקבוצה השנייה נסווג את אפשרות ייפוי הכוח המתמשך, אשר אדם עורך בצלילותו. המדובר במנגנון חדש המאפשר לאדם בגיר וכשיר משפטית למנות מיופה כוח, אשר יפעל בכל עניין לפי רצונו של האדם הממנה, במקרה שאותו אדם כבר לא יוכל לפעול עבור עצמו. מיופה הכוח הממונה מתחייב במסגרת המינוי לפעול על פי הוראות האדם הממנה בכל ענייניו של האדם הממנה, על פי הסמכויות שניתנו במסגרת ייפוי הכוח המתמשך.
כמו כן, ייפוי הכוח המתמשך מאפשר למנות מספר מיופי כוח, לקבוע את היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם, וכן להחליט דעתו של מי מהם תכריע במקרה של מחלוקת בין מיופי הכוח. אפשרות זו בסבירות גבוהה תביא לכך כי רצונו של אדם, כפי שהובע במסגרת ייפוי הכוח המתמשך עוד בצלילותו, יתבטא הלכה למעשה ויקוים כאשר האדם לא יוכל עוד לבטא את רצונו בכוחות עצמו. ייפוי כוח מתמשך נערך באמצעות עורך דין מוסמך לעניין (ניתן לאתר רשימת עורכי דין מוסמכים באתר משרד המשפטים), בסיוע עורך הדין האדם יכול לנסח הוראות ברורות ומפורטות בכל עניין הקשור בו ובנסיבות חייו.
עוד אפשרות הנה מינוי "תומך החלטות", אפשרות זו מיועדת לבגיר אשר מסוגל לקבל החלטות בכוחות עצמו, אך נדרש לו סיוע לצורך קבלת החלטה מושכלת. תומך ההחלטות אינו מוסמך לקבל החלטה בשם הנתמך, אלא תפקידו לסייע בתהליך קבלת ההחלטה, לרבות הנגשת מידע, סיוע במימוש החלטות, במיצוי זכויות, פנייה לגורמים בשם הנתמך לצורך קבלת מידע ו/או ביצוע פעולות בשם הנתמך, ולבקשתו. במסגרת אפשרות זו, רמת העצמאות של הנתמך הנה גבוה מאוד, והוא אחראי לעצמו ולבחירותיו כרצונו.
על מנת להבטיח שקט נפשי לבני "הגיל השלישי", וכן לבני משפחתם, מומלץ ורצוי לוודא מבעוד מועד כי במקרה של אובדן יכולת קבלת החלטות, מכל סיבה שהיא, בני המשפחה והרשויות יוכלו לדעת בוודאות כיצד היה רוצה האדם שאיבד את יכולתו לבטא את רצונו שיפעלו בענייניו, ובכך לכבד אותו, ולהפחית מהמעמסה הנפשית ולעיתים הכלכלית על בני המשפחה במצבים שכאלו.
הכותב הינו ד"ר רונן דליהו, עו"ד – מומחה לדיני משפחה וירושה, ובעל משרד עצמאי בתל אביב, המשמש גם כיו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין. טלפון: 03-61915678.
תוכן פרסומי
הכתבה פורסמה במגזין "החיים הטובים". צילום: shutterstock
