100 מיליון כוסות ביום
לכבוד יום התה הבינלאומי: כל מה שרציתם לדעת על המשקה המלכותי ולא היה לכם את מי לשאול.
תמונה: שאטרסטוק
לא בטוח שהכנסתם ליומן אבל ממש בקרוב ובעיתוי מושלם לחורף (לפחות בחצי הכדור הצפוני) קרב ובא עלינו לטובה יום התה הבינלאומי.
כן, כן, יש בהחלט דבר כזה והוא מצוין מדי שנה ב-15 לדצמבר.
אז נכון, איכשהו הקפה לקח לתה את רוב הסקסאפיל אבל במספרים הסיפור אחר לגמרי, שכן תה, מתברר, הוא המשקה השני הנצרך ביותר בעולם אחרי מים.
ואם אכן נדבר במספרים, הרי שההערכה היא שכ-100 מיליון כוסות תה נלגמות ברחבי העולם מדי יום.
לפיכך, מצוידים בהרבה רגשי כבוד יצאנו ללקט מספר עובדות מעניינות על אחד המשקאות המפורסמים בעולם.
אולי אצל רובנו האסוציאציה המיידית לתה היא מלכת בריטניה זצ"ל, אבל לא רבים יודעים שהתה הוכרז כמשקה הלאומי של האי הבריטי רק במחצית המאה ה-18.
למעשה, מי שמחזיק בבכורה בעניין התה היה בכלל קיסר סין האגדי שנונג, שעל פי המסורת העממית של סין העממית עסק בחקלאות בכלל ובגילוים של צמחי מרפא שונים בפרט.
ממש כמו בסיפורים, את התה הוא גילה לראשונה בשנת 2737 לפנה"ס (!) לאחר שעלי הצמח צללו לתוך קדירה של מים רותחים.
אותה אגדה, אגב, גם מספרת שהקיסר המופלא גם מצא את מותו אחרי שטעם יותר מדי צמחים עם יותר מדי רעלים.
לשמחתנו, את סגולות המרפא של התה הוא הספיק להנחיל לנו למאות ואלפי שנים קדימה.
תמונה: שאטרסטוק
ואכן, היום מגדלים תה במדינות רבות בעולם ובכלל זה בסין, בהודו, פקיסטן, איראן, סרילנקה, טאיוואן, יפן, אינדונזיה, אוסטרליה ארגנטינה ועוד.
עוד עובדה מעניינת היא שבגדול, צמח התה נחלק ל-2 זנים עיקריים מהם מופקים כל התיונים בעולם: תה סיני ותה הודי.
בעוד שהסיני מתהדר בגבעולים רבים בעלי עלים קטנים, זה ההודי מתחזק גזע אחד עבה וממנו צומחים עלים גדולים יחסית.
משני הסוגים, אגב, מפיקים את כל סוגי התה לרבות שחור, ירוק ולבן.
חשוב לציין כי אנחנו אמנם קוראים תה לכל שקיק טבולה במים רותחים אבל חליטות הצמחים למיניהן שכבודן במקומן מונח אינן תה.
תה – כלומר עלים שהופקו מצמח התה – מובחנים על פי תהליך העיבוד שעובד עליהם: התה השחור הוא בעל תהליך העיבוד הממושך ביותר ועם כמות הקפאין הגדולה ביותר.
מי שמשיגים אותו מבחינת שמירה על סגולות רפואיות הם התה הלבן וכמובן התה הירוק.
לידיעתכם, גם תה לבן וגם תה ירוק ניתן לקנות בתפזורת עלעלים ממש כמו חליטות פירות. אבקת מאצ'ה למשל היא עלי תה ירוק שפשוט נטחנו עד דק.
ומה באשר לסגולות המרפא של המשקה העתיק?
ובכן כמו פעמים רבות בהיסטוריה האנושית גם במקרה הזה הסבתות צדקו כששמעו לסינים ונתנו הרבה כבוד לעלים הללו.
היום, זה כמובן כבר מעוגן במחקרים:
צריכת תה על בסיס קבוע יכולה לחזק את המערכת החיסונית, לסייע בהורדת רמת הכולסטרול בדם, לטפל בדלקות שונות ובמחלות זיהומיות אחרות.
יש אפילו לא מעט מחקרים שזוקפים לזכות התה מניעה של סוגי סרטן שונים, וכל זאת הודות לשפע נוגדי החמצון שיש בו.
אותם אנטיאוקסידנטים הם הם שהופכים את התה לשחקן מעניין במניעת היווצרות רדיקלים חופשיים. היות שכך, נמצא התה גם כמאט תהליכי הזדקנות ותורם לחיוניות העור.
עוד טוענים המחקרים כי שתיית תה ירוק לפחות 3 פעמים ביום מסייעת להגביר את קצב חילוף החומרים בגוף, כך שאם מוותרים על עוגיות ליד הספל המהביל זוכים גם בשמירה על משקל גוף מאוזן.
בכל מקרה, כל אחת ואחד שסבלו מצינון, כאבי גרון, ראש, בטן או סתם תחושת קווץ' כללית, יודעים היטב שלרוב מה שמתחשק זה פשוט ספל תה מהבילה ומנחמת.
לא מפתיע אולי אבל בכל זאת מעניין: צריכת התה עולה ככל שעולים בגיל ; וכן, שתייני התה העיקריים במדינת ישראל הן בכלל שתייניות. כן, נשים שותות תה יותר מגברים.
תמונה: שאטרסטוק
חליטות או לא להיות
תמונה: שאטרסטוק
ולסיום, רגע לפני שאנחנו מעמידים קומקום, הנה כמה מחליטות הצמחים האהובות – לצד סגולותיהן הידועות:
לואיזה: מומלצת להקלה על הפרעות עיכול, כאבי ראש, הורדת חום והרגעה כללית.
תה נענע: תורם להרגשה כללית טובה. מומלץ לכאבי גרון, עייפות ועצבנות.
קינמון: קינמון, מתוקף היותו תבלים מחמם, נחשב כמועיל במיוחד למצוננים, למשופעים וכן משפר תחושה במקרה של בחילות והקאות.
מרווה: חליטת מרווה יכולה להקל על תחושת עצבנות, כאבי מחזור והפרעות עיכול.
ג'ינג'ר: הוסיפו פרוסות שורש ג'ינג'ר ופלח לימון בספל מים רותחים וקיבלתם משקה מרגיע שגם מגביר שריפת קלוריות ושומן, מעכב הפרשת מיצי קיבה ומועיל בהקלה על בחילות.
שומר: תרופת הסבתא הקלאסית להקלה על גזים, כאבי בטן ובעיות בדרכי השתן.
קמומיל (בבונג): נמצא כיעיל לניקוי חיצוני של דלקות עיניים, להקלה על כאבי ראש והפחתת תחושת עצבנות.
מליסה: מסייע להקלה על נדודי שינה, הצטננות, הפרעות עיכול והרגעה כללית של מערכת העצבים.
לימונית: מסייע לחיזוק המערכת החיסונית ולאיזון רמות הסוכר בדם
שיהיה לכולנו יום תה משמח ובעיקר חורף עשיר.
תמונה: שאטרסטוק
אולי יעניין אתכם לקרוא גם:
