מחול עם כל דבר
"בית המחול" החדש, שנפתח בעיר העתיקה בבאר שבע, מיועד להיות בית ללהקת "סול" המקומית, אבל גם לשמש מרכז תרבות ובילוי לתושבי העיר והסביבה.
"אנחנו רוצים ליצור מקום שאנשים ירצו להישאר בו גם אחרי המופע ולא ילכו מיד כל אחד לביתו", אומר דדי אלופר, מייסד המקום.
הידיעה על פתיחת "בית המחול" ללהקת "סול" בבאר שבע מפתיעה, שהרי באר שבע מזוהה עם להקת המחול "קמע", הפועלת בעיר, והיכן יש בארץ רשות מקומית הפורשת את חסותה על שתי להקות מחול? מעודדים מפריחת המחול בנגב יצאנו דרומה בבוקר חם במיוחד כדי לחזות מקרוב בהתרחשות.
"אנחנו לא רוצים להידמות למישהו או למשהו אחר, אלא לעשות כאן דברים משלנו", מבהיר יאיר נגיד, ראש מנהל התרבות בבירת הנגב. "הכוונה היא להציע לבני הנוער רצף אמנותי שבו יוכלו להשתלב החל מהתיכון ועד להצטרפות ללהקות מקצועיות בתחומי התיאטרון והמחול".
לאחר הליכה בעיר העתיקה הגענו ל"בית המחול" החדש, השוכן במבנה עות'מאני נאה, ששופץ בהשקעה של 20 מיליון שקל ובתמיכה נדיבה של עיריית באר שבע.
בחצר המרווחת של הבניין אפשר למצוא בר קטן, ריהוט גינה וכמה במות חיצוניות המיועדות למופעים קטנים הנערכים תחת כיפת השמיים. הקונספט המרענן הזה מיועד להביא למקום לא רק שוחרי מחול מובהקים.
הסיסמה השגורה כאן היא "מחול עם כל דבר", מסביר דדי אלופר, מייסד "בית המחול", ומתכוון לכך שהצופים יבואו שעה לפני המופע ויתרווחו באחת הפינות, ילגמו כוס יין מתוצרת הנגב ויספגו אווירה לקראת החוויה המצופה להם באולם. "אנחנו רוצים ליצור מקום שאנשים ירצו להישאר בו גם אחרי המופע ולא ילכו מיד כל אחד לביתו. השהייה ביחד אחרי המופע, שיחה עליו והחלפת דעות היא חלק בלתי נפרד מהחוויה", אומר אלופר, רקדן בעברו שהשקיע במסע לימודי נרחב בבתי מחול בארץ ובחו"ל בדרך לגיבוש הקונספט של הפרויקט הנוכחי.
בתמונה: מתוך מופע ג׳ורג׳ט קרדיט - מעיין קאופמן
"לצד בניית הבית ללהקת 'סול' אנחנו מתכוונים לארח כאן מופעים שונים, בעיקר בתחום המחול, כמו המופעים הקרובים של 'הרמת מסך' שיגיעו מתל אביב, ולצידם מופעי מוזיקה ומולטימדיה שיקרבו קהלים נוספים לבית. כך יתקיימו פה פסטיבלים מגוונים ותוכניות רזידנסי (תמיכה בשהות אמנים לשם יצירה), התואמות את אופיו המיוחד של המקום", מסביר אלופר ומוסיף, "הכוונה היא להוות כתובת לרקדנים ואמנים ולהציע מופעים ברחבי הבוסתן.
במקביל אנחנו מקווים להעיר את השכונה המנומנת למדי, ובהמשך להקים בה קריית תרבות שתכלול גם מוזיאונים ובית ספר לאדריכלות".
הלופ האינסופי של החיים
בימים אלה מועלית בבית המחול היצירה "ג'ורג'ט" של להקת "סול". על המחול החדש, שיצר ללהקה המנהל האמנותי והכוריאוגרף שלה אייל דדון, עבדו דדון ורקדניו כמעט שלוש שנים.
"היצירה נוצרה תוך שיתוף פעולה מלא עם צוות הלהקה ורקדניה", מסביר דדון, "ומשולבים בה אמנים רב-תחומיים אשר חושפים את הקהל לאפיקים חדשים".
בתמונה: גו׳רג׳ט 2 קרדיט- מעיין קאופמן
נאמן לרעיון ה"מחול עם כל דבר" מציע דדון חוויית מחול קולנועית מעניינת. כמי שכבר יצר ללהקתו עבודות נגישות יותר, מציע דדון הפעם חוויה מאתגרת בדמות יצירה בת שעה ו-40 דקות, ארוכה מהמקובל, הכוללת שני חלקים. הראשון מתבסס על קולנוע, והשני מציע מחול עכשווי בנוסח המוכר לנו.
הלהקה בת שמונת הרקדנים מגובשת מאוד, והרקדנים המסורים מצליחים להעביר את תחושת הלופ האינסופי המבקש לשקף את הלופ שבו חי כל אחד מאיתנו. היצירה תוצג בקרוב גם בסיור הופעות בחו"ל, ובינתיים נותר רק לקוות שתושבי העיר וסביבותיה ינהרו לבית החדש.
"בית למחול", רחוב גרשון דובינבוים 45, העיר העתיקה, באר שבע
ארוחת שפית בעיר העתיקה בבאר שבע
השפית לימור עמר מציעה ארוחה של שלוש שעות המוזמנת מראש
לא פחות מעשר מנות רקחה השפית לימור עמר בארוחת טעימות נהדרת שהגישה בסטודיו שלה, LiAmor, שנפתח בעיר העתיקה בבאר שבע. אל המקום עתיר הקשתות ופרזולי המתכת, העמוס מדפים עם צנצנות תבלינים וכלי אוכל מצוירים, נכנסים דרך בוסתן קטן ופורח, המאפשר לעבור מהסמטה הקטנה לטריטוריה נפרדת, ממוזגת ובהירה, שמפיצה צלילי ג'אז מרקידים.
במרכז החלל מוקם שולחן אוכל גדול ל-12 סועדים, שאליו זרמו במשך שלוש שעות מטעמים שהתחרו רק באירוח הלבבי.
עמר נולדה בבאר שבע, למדה מסבתה על המטבח העיראקי, אבל לא חשבה שאוכל יהפוך למרכז הקריירה שלה. העניין התבהר לה במהלך לימודיה בבית הספר "בישולים" ובעבודה אצל שפים דוגמת רועי סופר ויובל בן נריה, במשך עשור, עד שב"כתית" של השף מאיר אדוני הבינה שהגיעה ליעד. היא עבדה במסעדותיו בארץ ובחו"ל, בין היתר בניו יורק וברלין, עד שחזרה לעיר הולדתה.
"מטבע הדברים, כאן אני מרגישה בבית, ולכאן אני מביאה קונספט חדש של ארוחות בהזמנה. אני מאמינה בכוחו של האוכל לחבר בין בני אדם, ומקווה שהמקום שלי ישמש השראה לצעירים נוספים שאולי חוששים קצת מהצעד הראשון". אם לשפוט על פי הארוחה הזאת, המחיר לא עממי, אבל התמורה מלאה. היינות, אגב, כולם של יקב רמת הנגב המצוין.
בתמונה: ג׳ורג׳ט 3 קרדיט- מעיין קאופמן
הכתבה פורסמה בגיליון אוקטובר 22 של מגזין החיים הטובים. למנוי למגזין החיים הטובים לחצו כאן
אולי יעניין אתכם לקרוא גם:
