ריקי בן ארי יצרה תקדים פנטסטי כשהגיעה למקום השלישי בריאליטי "הכוכב הבא", אחרי נטע ברזילאי ומרגי, שצעירים ממנה בכמה
עשורים, ומאז – שום דבר לא מזיז אותה מהבמה | מאיה גז

לפני שהופיעה בתוכנית "הכוכב הבא", ריקי בן ארי כלל לא חשבה על מוזיקה כקריירה. "חשבתי שיש לי מתנה. כיף לי לשיר, ואני רואה שזה עושה טוב לאנשים.
אף פעם לא אספתי חומרים, אבל הקלטתי שירים, עשיתי ערוץ יוטיוב. כשהייתה לי הזדמנות לשיר במסיבה של חברים או כשביקשו, לקחתי מה שהיה".

סרטונים שלה רצו ברשת, ומלהקים הציעו לה שוב ושוב להשתתף בתוכניות ריאליטי מוזיקליות. בכל שנה אמרה בן ארי, "לא, תודה.
אני מבוגרת מדי", עד בשנת 2017 התקשרו אליה מ"הכוכב הבא" ובנה הצעיר ניר עמד לצידה.

"הוא חטף את הטלפון ואמר, 'אימא, את חייבת ללכת. למה את לא הולכת? אמא, את טובה'. אמרתי לו שהוא לא מבין את העולם הזה, ולא משנה אם אני טובה או לא טובה.
זה לא מה שהם מחפשים, ואין לי מה לעשות שם. הוא אמר לי, 'אימא, את טובה ואת תזכי'. חשבתי לעצמי, איזו דוגמה אני נותנת לו? ידעתי שאני מפחדת, מפחדת מכישלון, והבנתי שאני הולכת".

התגובות מהקהל היו חד-משמעיות. "אנשים הופתעו. התגובות היו מרימות. פשוט כך. זה גרם לי לתהות שאולי יש פה משהו". 

"גם לי מגיע"

בן ארי נראית לא פחות ממדהים. מפתיע לגלות שהיא לא עושה ספורט, אבל היא משתדלת לאכול בריא, מטפחת את עור הפנים שלה, ובעיקר משתדלת להיות שמחה.
"אני עושה בוטוקס אבל לא פילרים. יש לי קוסמטיקאית מעולה. חוץ מזה, באהבה של הקהל יש משהו מאוד מרים. כשאת צריכה להיכנס לשמלה
בערב ולעמוד מול קהל, את לא מרשה לעצמך לאכול באותו יום. לשיר זה החיים. זה כמו לפזר אבקת קסמים".

ועדיין, להתמודד עם זמרים מוכשרים וצעירים מאוד, זה לא קל. "צריך הרבה אומץ לגשת בגיל מבוגר, ולעשות דרך כזאת לצד ילדים.
אני לא יכולה להתכחש לזה שהעולם, בעיקר כל הפורמט הזה, שייך למשהו מאוד פרשי, והטריות הזאת מזוהה עם צעירים".

איך התגברת על זה?

"הגעתי לשם פיזית בת 52, אבל הייתי מאוד מחוברת לילדה שהייתי. הבאתי איתי את הרוח הצעירה והרעננה שלי, ויחד איתה הייתה תשוקה לבמה, תשוקה להצליח, והידיעה שגם לי מגיע. הידיעה שאני רוצה הזדמנות שווה. בתקופה שלנו לא היו פורמטים כאלה. הכל בער בי, ואני חושבת שכל זה הגיע לקהל ונגע לליבו. 

"חוץ מזה, הבאתי שירים שאנחנו, בני 40–50, התגעגענו אליהם. ילדים בני 17–18 לא הכירו את להיטי שנות השמונים. הייתה שם מוזיקה טובה.
יצא שהבאתי קהל אחר ל'כוכב הבא'. נשים וגברים אמרו לי, 'חיכינו לך. חיכינו לראות מה תשירי. היה לנו דייט איתך כל שבוע'.
זה היה מדהים כי ייצגתי קהל מסוים – אישה בגילם שמרשה לעצמה להתלבש, לעמוד על הבמה ולהתפוצץ עליה כמה פעמים בשבוע.
זה משהו שנותן הרבה מאוד כוח לנשים בגיל שלנו, שמבינות שאפשר להיות חסרת גיל. הזמן והגיל הם כלא שנמצא רק בראש שלנו". 

לא נשענת על אף אחד

בן ארי, בת 56, ילידת מגדל העמק, מתגוררת כיום באורנית, לא רחוק מראש העין. "נולדתי למשפחה מרוקאית הכי פולנייה שאפשר למצוא.
בת יחידה עם שלושה אחים. אבא ימאי, יורד ים, אימא עקרת בית לביאה".

בן ארי היתה בת 14 כשאביה טבע באונייה באסון מצדה, האסון הימי הגדול ביותר של צים אי פעם. "אין ספק שזה העצים את המקום של אימא שלי", היא מספרת.
"אין גם ספק שזה משפיע על כל החרדות שאפשר לחשוב עליהן. חרדת נטישה, תסביך אב. את מתבגרת מאוד מהר, מבינה את החיים, לא נותנים לך זמן לתמימות.
מצד שני זה מאוד מחשל. עד היום אני לא נשענת על אף אחד. אני לא בחורה תלותית ומעולם לא הייתי. תמיד הבנתי שאני צריכה לעשות דברים בשביל עצמי, ראייה מאוד מפוכחת של החיים. תמיד שמחתי לעבוד, גם כנערה. קודם כל עובדים, בין אם זה בייביסיטר או במפעל המקומי אצלנו של הלנה רובינשטיין. בכל מקום שבו יכולתי להפגין בגרות או אחריות, זה היה לי מאוד טבעי". 

מתי התחלת לשיר?

"כנראה נולדתי זמרת. זה בבילט אין שלי", מהרהרת בן ארי. "מאז שאני זוכרת את עצמי אני אוהבת לשיר, ואולי לא הבנתי בילדותי שזו מתנה
שתשפיע על החיים שלי. ידעתי שזה חזק ממני, אבל לא ידעתי שאפשר להתפרנס ולעשות מזה קריירה. לא חשבתי ללמוד מוזיקה. באותה תקופה זה לא היה בתודעה.
בתקופה שלי רפול הוריד את הלהקות הצבאיות אז לא היה לי את הסיכוי לנסות אפילו. אבל בכל הזדמנות שנקרתה בדרכי שרתי. זה יכול להיות על
הטריבונה בבית הספר, ערבי כישרונות של ילדים, או בחדר שלי מול המראה. כל שיר שתפס את האוזן שלי, מיד ניסיתי את כוחי".

בצבא היתה חוקרת פלילית במצ"ח. "לקחו אמנית בנשמתה והפכו אותה לחוקרת פלילית". אחרי שהשתחררה נשארה בתל אביב והבינה שהיא אוהבת את המרכז.
מאז לא חזרה לצפון, ובמרכז גם פגשה את בעלה שרון, בעלים של עסק לתיקים ולמזוודות. יחד הם הורים של טל בן 21 וניר בן 18.5, שניהם לוחמים בסיירות מובחרות בצה"ל.

איזה לחץ.

"מהאולטרסאונד הראשון של כל אחד מהם התחלתי לדאוג. אני חושבת שכל אימא במדינה שלנו תזהה ותבין.
לא חשוב מי יגדל ולא חשוב כמה הם יגדלו, כל אימא שיולדת בן יודעת שמגיע הרגע הזה, והבן יצטרך לתרום את חלקו. אלה לילות בלי שינה, ובינינו, לא משנה הגיל, הם תמיד יישארו ילדים.
הבן שלי היה בקורס טיס והוא נכנס עם ההוד וההדר, וכל מה שראיתי זה את הילד הקטן עם העיניים הגדולות".

צילום: הגר באדר

אימא של כל החבורה

בן ארי הגיעה לגמר "הכוכב הבא" וסיימה במקום השלישי אחרי נטע ברזילי במקום הראשון ומרגי במקום השני. "אומרים שעד היום זאת הייתה העונה
הכי קשה והכי טובה. זה סוג של תקדים. לא קרה מעולם שאישה בת 50 פלוס הגיעה לגמר תוכנית טלוויזיה כזאת בארץ". 

איך היה הקשר שלך עם הצעירים?

"הקשר היה אימהי לגמרי. הייתי אימא של כל החבורה. אם מישהו הרגיש לא טוב תמיד היו לי סוכריות מציצה בתיק או חיבוק או מילה טובה.
לרגע אחד לא חשתי בתחרות, כי הייתי בסטייט אוף מיינד של מה שיוצא אני מרוצה. הרגשתי בת מזל להיות בפורמט הזה ולהגיע לאיפה שהגעתי.
הפתעתי גם את עצמי. זה היה וואו אחד גדול. חזרתי הביתה, שכבתי במיטה ואמרתי לעצמי, 'ריקי, עלית עוד שלב'. זה באמת אושר שלא יתואר. כל 'הכוכב הבא' היה לי חוויה מדהימה. בגלל שלא הרגשתי בתחרות, לא פחדתי. בכל פעם שעמדתי על הבמה לא פחדתי. באתי מתוך הנאה צרופה ורצון לתת,
ולא יכולתי לעשות יותר טוב או פחות טוב. כשהגעתי לגמר, מבחינתי זה היה ניצחון גורף. אני חושבת שזאת הייתה חוצפה מצידי לרצות להגיע למקום הראשון. שמחתי בשמחתה של נטע והרגשתי כמו כלה מאושרת. ומרגי? מרגי מהמם. הוא נסיך מושלם, יש לו בייגלה מעל הראש".

צילום: הגר באדר

להמשיך לעשות מוזיקה

מאז קרו לה בעיקר דברים טובים. טובים מאוד, תודה ששאלתם. כבר בגמר משכה את תשומת ליבם של אנשים בתעשייה.
הם פנו אליה כשהתוכנית הסתיימה והיא החלה לעשות מוזיקה, דבר שעשתה כתחביב כל חייה. "התחלתי לעשות מוזיקה אלקטרונית עם עופר ניסים.
הוא פרש עליי את חסותו, ראה את הפוטנציאל ואהב מאוד, והקהילה כולה עטפה אותי באהבה. כיום אני חלק בלתי נפרד מהקהילה, זמרת מועדונים מרימה בגילי המופלג,
שרה במצעדי גאווה בעולם ומופיעה שם. הרבה נשים בגילי נמצאות מתחת לפוך, ואני מרימה במועדון עם הרבה נצנצים על עקבים מאוד גבוהים, מוקפת בים של אהבה".

איך זה קורה בימי הקורונה?

"הקורונה שיבשה הרבה מאוד דברים שהתפתחו יפה. יצאתי במופע מאוד מושקע בזאפה, מופע דיוות שהפיק לי דוד קריבושי, מופע להקה לייב של כל
שירי הדיוות שבנו ועשו אותי, נוסף ללהיטים שהוצאתי וקאברים שמזוהים איתי. בסוף המופע האחרון בפברואר לפני שנתיים הגיעה גברת קורונה וטרפה את הקלפים.
במהלך השנים עד הקורונה הוצאתי סינגלים משלי, אבל קשה להמשיך להוציא סינגלים, בעיקר כשאני מייצגת את עצמי. יש לי אחריות של משפחה וילדים, ואני לא יכולה להשקיע כמו משרד גדול. אולי אם היה משקיע, הייתי ממשיכה לעשות מוזיקה מקורית".

מה החלום הבא?

"אני רק רוצה להמשיך לעשות מוזיקה. כל מה שישאיר אותי על הבמה מבורך. אבל מחזות זמר עוד לא עשיתי וזה מעניין אותי".