בחרנו הפעם לשלוח זרקור לכמה "אנשי אדמה" החיים ופועלים בצנעה ובמסירות. מי אם לא הם מסמלים יותר מכל את הארץ הזו.

חוות קיימא 

עמותה חקלאית ייחודית בישוב בארותיים. קיימא היא מקום מפגש בין קהילה, עשייה חברתית ועבודה חקלאית. החווה הוקמה על ידי אירית שבח שיצאה לפנסיה, אליה הצטרפו בנותיה רני ושי. רני גידלה את הילדים בחינוך ביתי ושי שעסקה באקטיביזם מזון וסלואו פוד.

כחלק מסט הערכים עליהם גדלו הבנות ומתוך הכרות של הבת שי עם יוני שהקים חווה חקלאית בבית זית, ניצת בהן הרצון להקים חווה משלהן,
כזו שתשלב בין עשייה חינוכית וחקלאית. מטרת החווה ליצור סביבת עבודה ייחודית לבני נוער שנשרו ממסגרות החינוך.

החווה מחנכת את בני הנוער לפרואקטיביות, מנהיגות ויצירתיות הנדרשות מהם בעבודה חקלאית ובהתמודדות עם האתגרים שהטבע מציב

כל זאת כחלק מהתפיסה שחינוך המתקיים מתוך עשייה, בקהילה ותחושת משפחתיות, מגשר על הפערים שיצר אורח החיים המודרני ומעלה את תחושת הערך העצמי. 
בני הנוער לוקחים חלק בכל התפקידים בחווה, מהכנת הקרקע לשתילה ועד המכירה השבועית של ארגזי הירקות.

שושי זינגר. מתוך אלבום פרטי

רומן עם דבורים

"הרומן" של שושי זינגר עם הדבורים החל לפני כ-10 שנים בסמוך לחבלי הכביסה שלה במושב. מאות אלפי דבורים עטו על שיחי הקלסטימון
(עץ המברשות) הפורחים שנטו כלפי החבלים. היא התבוננה בהם בסקרנות רבה וראתה את המשימתיות הכובשת שלהם, ואת החריצות הבלתי נלאית.

שושי והדבורים חיו בדו קיום. כל השנים אבל תהתה מהיכן הגיעו? למי הן שייכות? אבל נשארה עם השאלות.

מודעה קטנה בעיתון על פתיחת קורס דבוראות בפקולטה לחקלאות ברחובות צדה את עיניה. היא נרשמה לקורס וכך החל הרומן שלה עם הדבורים.

במקביל שושי התנדבה במשך שנתיים במכוורת גדולה ורכשה מיומנות מעשית וכך לאחר למעלה משלושה עשורים של הוראת הגיאוגרפיה בבתי ספר תיכוניים, נשביתה סופית בקסמם של הדבורים.

היא פתחה מכוורת דבורים קטנה והחלה מטפחת את החלום. " בפגישות עם קהל המגיע למכוורת, חשוב לי תמיד לציין שלא הדבש הוא העיקר, אלא
תלותינו בפעילותן של הדבורים בהאבקת גידולים חקלאים רבים כאבוקדו, 

שקדים ועוד. או כפי שאמר אלברט איינשטיין -"אם הדבורים יעלמו , יוותרו למין האנושי 4 שנות קיום".

כרם צדוק

" משק כרם צדוק", נמצא במושב גאולים שבלב השרון ומייצר שמן זית איכותי, בריא, וטעים מהזנים קורטינה האיטלקי ופישולין הצרפתי.
את המשק מנהלת מיכל צדוק ביחד עם שלמה בעלה ובניה. מיכל בכלל גדל כעירונית, אשר שנים ארוכות עבדה בתור קוסמטיקאית, לאחר מכן היא עשתה
שינוי מקצועי ומכרה עזרי חינוך טיפוליים. מיכל נישאה לשלמה שהיה בן מושב גאולים. משפחתו של שלמה היו ממייסדי המושב וכמו שאר המייסדים נטעו וגידלו עצי פרי.

כדור שני לחקלאים שלמה ומיכל ניצבו בפני דילמה. האם לטפל בפרדס המזדקן או האם להחליף גידול. הזוג החליט להחליף לגידול מטע זיתים.
המחשבה שהובילה אותם היתה, שכיוון שהם לא עסקו בחקלאות בעבר אולי כדאי לבחור בגידול פשוט יותר. הפור נפל והזוג מחליט לנטוע כרם זיתים.

במרץ 2010 נטעו הזוג את כרם הזיתים. מה שהחל במחשבה שמטע זיתים אינו זקוק לטיפול רב, המשיך בהבנה כי כדי לייצר שמן זית איכותי חייבים ללמוד ולהתמקצע.
מאז הספיקו הזוג לזכות בפרסים רבים והם גאים בתו האיכות של ענף הזית. בשנה האחרונה אף זכו בתחרות טרה אוליבו היוקרתית והיא מארבעת התחרויות החשובות בענף ומתוך 700 שמנים מהארץ ומהעולם שהתחרו.

את הידע המקצועי והטכני רכשה מיכל בקורס מגדלי עצי זית של מכללת תל חי ובקורס טועמי שמן הזית של ענף הזית בחסות ioc בפקולטה לחקלאות ברחובות.

הכתבה פורסמה בגיליון מאי 22 של מגזין החיים הטובים. למנוי למגזין החיים הטובים לחצו כאן

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

• צו לחיים
• עצמיות ועצמאות
• מוכרחות לרקוד