אמרתם דודו זכאי, אמרתם ארץ ישראל. כיליד קיבוץ עין השופט וכחבר קיבוץ דליה, כחבר להקת פיקוד המרכז וכיוצא צוות הווי חטיבת הצנחנים,
וכמי שהקליט ומבצע זה כחמישה עשורים שירים שרבים מהם הפכו סמל ושם נרדף לארץ ישראל הישנה והתמימה, לא פלא שהזמר ממותג כ"אחד הזמרים החשובים של ההתיישבות העובדת", ככתוב באתר האינטרנט שלו | עמוס אורן 

"אני לא מרגיש כנציג ההתיישבות העובדת", טוען זכאי. "אני חבר קיבוץ שאוהב את החיים בקיבוץ. המיתוג הזה לא מטריד אותי במיוחד ולא מפריע לי", הוא מוסיף.
"אם הפכתי לכזה, זה רק מפני שככל שאתה מתבגר, הזמן עובר והאופנות מתחלפות, אתה נשאר עם הסגנון שלך. גם הקהל לא מניח לך לשנות את הסגנון.
אם תשאל אותי אומר לך שאני נהנה שממתגים אותי כזמר של ארץ ישראל היפה. בהחלט כן. השירים שצמחו בארץ לפני ארבעים וחמישים שנה, הרבה יותר יפים מאלה שנוצרים היום".

ועדיין בנוכחותך היציבה ורבת השנים בזמר העברי, אתה לא מרגיש שאתה מציע אלטרנטיבה, דרך אחרת?

"הזמר העברי בכלל, זה שנוצר לפני קום המדינה ובעשורים הראשונים לאחר מכן, היה יותר איכותי. כתבו לו מיטב המשוררים.
לאה גולדברג, נתן אלתרמן, יעקב אורלנד, אם להזכיר כמה. היו אז מלחינים ומעבדים מקצועיים, כמו ארגוב, וילנסקי או שמר, ולא כל אחד כתב מוזיקה לשירים.
והתוצאה – זמר עברי ברמה גבוהה, איכות במילים ובלחנים. אולי משום כך חלק גדול מהשירים האלה עדיין איתנו, ויישארו גם הלאה.
הזמר העברי הוא יצירה ייחודית ומקורית שמתמודדת לא רק עם הנושאים הרגילים של אהבת הארץ והמקום, אלא גם בכאלה שנוגעים באהבה וברגשות של אנשים".

אם לא תכננת מראש את המסלול הזה, הסגנון שלך נוצר על הדרך?

"זה בהחלט מסוג הדברים שנוצרים לאורך זמן. אני בטח לא מרגיש שהסגנון הזה 'מכריח' אותי. אני נהנה לחזור אל השירים שמלווים אותי ולשיר אותם בפני קהל.
במבט לאחור, בהסתכלות של בן 15, קולטים מה שיש באוויר, מגבשים את הסגנון המוזיקלי, והשירים שצברנו לאורך הדרך מלווים אותנו עד לסופה".

אגב, מי אחראי לכך שנעשית זמר? 

"הזכויות שייכות לכמה אנשים, אבל במיוחד למורה למוזיקה שלי בעין השופט. בכתה ה', דומני, היא זרקה אותי מהמקהלה בטענה שאני לא יודע לשיר. היא האחראית.
רציתי להוכיח לה שהיא טועה. אהבתי את השירה והמשכתי בה גם בתיכון, ואחר כך בצבא".

עם השירות הצבאי כבר יותר מחמישים שנה שאתה על הבמה. אתה קורא לזה קריירה או תחביב שהפך לעיסוק? 

"המלה קריירה לא תואמת בדיוק את ההסתכלות שלי. שילבתי תמיד את העיסוק הזה בחיי. ברגע שאתה עובר בית ספר גבוה לאמנות במה כמו שהיה לי בלהקה הצבאית עם המוזיקאי יאיר רוזנבלום והבמאי דני ליטאי, אתה הופך למקצוען לגבי הדרישות שלך. ומבחינה זו אני מרגיש מקצוען. מבחינה אחרת, בחרתי להקליט את השירים וההופעות לצד היותי חבר קיבוץ, ובעבורי החיים שלי הם סינתזה שלי שני הדברים. קריירה? אלה החיים שלי".

לו יכולת להתחיל את חייך מחדש, היית משנה משהו בהתנהלות? מתמקד עוד יותר בשירה? 

"לא יודע. קשה לי להגיד. בהסתכלות לאחור לא חושב שהייתי משנה משהו. אני לא מתוסכל או משהו כזה. שני המסלולים התאימו לי ובשניהם עשיתי דברים יפים".

מתנה ליום הולדת 70 

הנתח של זכאי בפסקול הישראלי הוא לא רק מזוהה ביותר, אלא גם מכובד עד מאוד. עם הידועים שבהם נמנים "אלעד ירד אל הירדן", "דרך ארץ השקד",
"ארץ ישראל יפה", "חייכי לי בשירים", "ניחוחי חציר", "לחוף ירדן", "בשדה תלתן", "ציפורים", "שירי לי", "טוב לי בקיבוץ", "הללויה" וגם "עוד יהיה טוב בארץ ישראל" ו"למה הגדולים לא לומדים מהקטנים?" שהקליט במיוחד לילדים. הצביון הישראלי-קיבוצניקי שלהם נובע לא רק מסגנון שירתו החם, המחבק והנינוח, אלא גם, מן הסתם, מהייחוס של יוצריהם. שייקה פייקוב, יורם טהרלב, רחל שפירא, מתי כספי, אברהם זיגמן, נעמי שמר ורבים אחרים. לכולם עבר קיבוצניקי כזה או אחר.

אף שזכאי טוען ש"קשה מאוד להכניס שירים חדשים להופעות, כיוון שקהל מגיע כדי לשמוע את השירים הישנים והמוכרים לו", הוא לא מפסיק לנסות.
האחרון שהצטרף לרפרטואר שלו הוא "כמו שאת" שחיבר עלי בוטנר לאלבומו האחרון, "טבע ונוף", משנת 2019. "את האלבום עשיתי כמתנה ליום הולדתי ה-70", הוא מגלה.
"הדור שלנו קיבל נפלא את השיר של בוטנר, העורכים ברדיו פחות, ובהופעות השיר ממש מרגש".

גם הוא מודע לכך שנשחק מעמדו של האלבום, שהיום בקושי שומעים דיסקים. "אני לא יכול להגיד שאני מתמצא בכל ערוצי השידור המודרניים, אבל אני כן מקליט.
אוסף לאט לאט חומרים שאולי ייצאו על דיסק אחד. אני מקליט כי אני גם נהנה וגם מקדם אנשים ויוצרים שפונים אליי".

אז הקלטות חדשות הן לא בנפשך. הן יותר בשביל הכיף? 

"מה זה בנפשי? הכל בנפשי. זה מה שאני עושה ואמשיך לעשות כל עוד יש קהל שרוצה לשמוע אותי. אבל לא במובן של קריירה, או במאבק על כיוון חדש.
די כיף שגם בגילי המופלג אני יכול עדיין לעשות זאת. הטבע, אולי הגנים, חננו אותי ביכולת הזו. הקול שלי רק משתבח. נוסף לו עומק השנים, על התובנות והניסיון.
אני שומר על אותם טונים בשירה כמו בראשית הדרך. הסיבה שאני מצליח לשמור על זה היא מפני שאני לא מרבה להשתמש בקול שלי – בפרפראזה על המצפון של עורכי דין פליליים – אני משתמש בו במידה. אז היכולת נשארה".

גולת הכותרת של הופעותיו והעניין המרכזי של מפגשיו עם קהל הם בסדרת הזמר "שיר ליל שבת", שנמצאת בעיצומה של העונה ה-15.
"זה התחיל בקטן, מועדון זמר ל-70–80 איש שהתאספו לשירה בציבור. בשלב מסוים זה הפך לסיפור גדול. מופעי זמר רחבי יריעה ומופקים היטב עם תזמורת, עיבודים, חזרות, קטעי קישור שאני מחבר ובהשתתפות זמרים מהמועצה האזורית מגידו ומהאזור, שהם חבר'ה מקצועיים לכל דבר שחיים בפריפריה. 

"התחלתי את זה עם בני, מתן (46), שהוא מעבד מוזיקלי, פסנתרן וזמר, וזה תפס. באים 500–400 איש מכל הארץ לאולם האזורי בעין השופט.
מפתיע שיש ביקוש לז'אנר הזה, ואולי יש אנשים שבאים גם לראות אותי אישית. סלפי וכל זה. אנחנו עושים חמישה ערבים בשנה. התחלנו ממפגשים של משורר ומלחין, ואת המופע האחרון, בראשית החודש שעבר, הקדשנו לשייקה פייקוב, שכתב לי לא מעט שירים. אנחנו מצלמים את המופעים ו'גוזרים' מהם קטעים ליוטיוב".

מתן הוא היחיד שממשיך את דרכך במוזיקה? 

"הבן השני שלי עסק בצעירותו, לפני הצבא, בהגברה. כרגע הוא איש קבע. אבל ב'שיר ליל שבת' האחרון התארחה הנכדה שלי, יולי, חלילנית מצטיינת בת 15.
פעם ראשונה שהיינו שלושה דורות על הבמה. הייתה התרגשות גדולה".

דימוי של אנטי-כוכב

בצעירותו הייתה לדודו זכאי בלורית זהובה, שתרמה גם היא לנופך הקיבוצניקי של דמותו. נסיגת השיער, ההזדקקות למשקפיים וכרס קטנה שצמחה במהלך השנים הולמות את דימוי האנטי-כוכב שתמיד אפיין אותו. 

עד כמה הלוק חשוב לך? 

"חשוב בעיקר לבריאות. אין ספק שהממדים שלי הם לא אלה שהיו לי בגיל 20, אבל אני עובד עליהם, מקטין אותם. קרחת ומשקפיים הם חלק מההתבגרות.
הקהל שבא לראות אותי לא בא בגלל הלוק, אלא בגלל השירים והביצוע שלהם. תמורות הגיל עוברות על לא מעט אמנים.
חלק מצליחים לשמור על המידות, חלק פחות. אבל כשאני מסתכל על הקהל שלי, גם הוא השתנה..."

ובכל זאת: מה אתה עושה למען הבריאות? 

"הרשיתי לעצמי חיים טובים ונהניתי מהכל. עכשיו אני עושה קצת ספורט. הליכות, אופניים, אופני כושר. פעילות גופנית בשביל לשמור על הבריאות, כדי שיהיה לי אוויר לשיר.
לעמוד על במה זה מאמץ שלא הכל מודעים לו. ואני גם חי מדיאטה לדיאטה. כרגע, יותר מחודשיים, אני בדיאטת 8/16 – שש עשרה שעות סותם את הפה ושמונה שעות יכול לאכול.
משמונה בערב עד שתים עשרה בצהריים לא מכניס אוכל לפה. לא קשה לי עם זה, והתוצאות יותר טובות מבחינת המשקל".

צילום: יח"צ

ראש דסק מכירות

בסבב תפקידיו בענפי התעסוקה בקיבוץ, שהתחיל במטעים ועבר במזכירות, הוא הצטרף לחברת ארד בע"מ, מפעל לייצור ושיווק מוצרים למדידת מים, בבעלות הקיבוצים דליה ורמות מנשה.
כבוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חיפה הוא מכהן עתה כראש דסק המכירות של החברה באנגליה, מזרח אירופה ואוסטרליה, ואחראי לייצוא ושיווק של מערכות קריאה מרחוק. "סקטור המים הישראלי חזק מאוד בעולם. למשל, נטפים בהשקיה, ואנחנו בתחום שלנו, ניהול, פיקוח ושליטה למערכות מדידה של צריכת מים. אנחנו מובילים מול העולם בטכנולוגיה הזאת", הוא אומר ביבושת, ללא נימת גאווה.

נדרשנו לעיסוק זה אפרופו ההשבתה שכפתה הקורונה. "השנתיים האחרונות", הוא אומר משועשע משהו, "היו הפסקה נעימה בשגרת הנסיעות שלי לחו"ל.
אבל נצטרך לחזור לזה עכשיו. יותר מזה", מטעים זכאי. "כשהמאבק האקולוגי נכנס לתחום, השימוש במוצרים שלנו רק גבר. השימוש במשאבי מים הופך ליותר יעיל, ויש יותר תנופה בפעילות הטכנולוגיה שלנו. גם בארץ עוברים לקריאה מרחוק".

בני שיחך בעולם מודעים ל"צד האפל" שלך בשירה? 

"אני לא מספר לבני שיחי, אבל הם מכירים את ד"ר גוגל. והממצאים רק מוסיפים לי נקודות זכות אצלם".

עוד נקודות זכות באות מכיוון הנאמנות של זכאי ליוצרים שמלווים אותו עשרות שנים, כמו הפזמונאי שמעון ספיר ("רחוב הנשמות הטהורות"), חבר קיבוץ שריד, ששירת איתו בצוות הווי צנחנים (וכתב שירים לשלישיית "דרך הגב" שבה היה זכאי חבר מיד אחרי שהשתחרר), המוזיקאי אורי אופיר שלפני יותר מ-40 שנה עיבד לו את המופע והאלבום "שירים" ויש לו אולפן הקלטות במשמר העמק, וגם המוזיקאי אבנר גאנם, יליד רמת השופט. "כולנו גרים באותו אזור. אלה קשרים שהולכים ומפתחים לאורך השנים, כמו עם אברהם זיגמן, עורך מוזיקלי בקול ישראל, יוצר ומלחין, ששירת גם הוא בצוות הווי צנחנים, והלך לעולמו בראשית 2022. נשארנו חברים גם כשחזר בתשובה ועבר לחסידות חב"ד".

כשזכאי משתמש במלה "אנחנו" בתוכניותיו לעתיד הקרוב, הוא מתייחס למעגל יוצרים זה. על הפרק הקלטת שירים שכתב צביקה שחל, שפרש משירות במשמר הגבול, וכאלה שכתבו ספיר וגאנם.
"אני מקווה שנצליח להפיק ערב משיריו של ספיר, ומכל הדברים המצטברים האלה, לא בטוח אם נפיק דיסק, אבל אני מקווה שיהיה אלבום ואולי נעשה לזה מופע השקה בצוותא".

אגב, המופע הבא של "שיר ליל שבת" יתקיים ב-20 במאי. "חשבנו להקדיש אותו ללהקות הצבאיות בכלל, אבל החלטנו להקדיש אותו לשירי להקות צבאיות של אברהם זיגמן ויורם טהרלב, שני יוצרים שהיו קרובים אליי ומהם נפרדנו בחודשים האחרונים".