חגיגת אביב

אבי לוי, השף והבעלים של מסעדות "המוציא" ו"מצלה" בירושלים, שרבים מכירים אותו כזוכה העונה השנייה של ריאליטי הבישול "מאסטר שף",
משתף לכבוד חג הפסח בדברים האהובים והחשובים ביותר בעיניו – משפחה ובישול (אבל לא רק) | שרון בן דוד


חג הפסח מסמל בעיני השף אבי לוי חיבור בין שני דברים שהוא אוהב במיוחד: משפחה ובישול. "ליל הסדר אצלנו בבית זו חגיגה גדולה", הוא מספר.
"כחודש וחצי לפני החג אני מתחיל לחשוב מה יהיה בתפריט. כילד אני זוכר פול ועלי גפן טריים ואת כל המשפחה המורחבת יושבת לשולחן.
כיום אנחנו בסביבות 30 איש, אולי קצת יותר, יושבים לשולחן עשיר עמוס מאכלים מיוחדים, למשל טחול ממולא ובטטה קסבייה, סלטים וכבש, תוספות וקינוחים.
אמא שלי משתתפת בבישולים. בכל יום היא נמצאת במסעדה, ובפסח היא בדרך כלל מבשלת איתי".


לוי (46) הוא השף והבעלים של מסעדות "המוציא" ו"מצלה" בירושלים. רבים מכירים אותו כזוכה העונה השנייה של ריאליטי הבישול "מאסטר שף".
סיפורו האישי, שנתגלה בתוכנית, כבש את לב השופטים והקהל וסלל עבורו את הדרך לקריירת בישול מצליחה. כיום הוא נשוי ואב לארבעה ומתגורר בשכונת ארנונה בירושלים.
"אני יליד ירושלים ומתגורר בעיר כל חיי. מלבד העובדה שירושלים עבורי היא בית, העיר נוסכת בי ביטחון, שקט, רוגע ושלווה.
היא גם מהווה בשבילי השראה לבישול בחומרי גלם מקומיים [R1] ב[R2] תוך השוק. כור ההיתוך מניב מקומות מדהימים ולכן היה לי חשוב לפתוח את 'המוציא' ו'מצלה' בירושלים".


הטריטוריה של סבתא רשל

מהיכן ספגת את האהבה לבישול?

"גדלתי אצל סבתי והיא הייתה כל הזמן במטבח, מבשלת על פתיליות. מגיל צעיר רציתי ללמוד לעבוד במטבח, אפילו דברים פשוטים כמו הדלקת אש וחיתוך עגבנייה.
מצאתי את עצמי מבקש להיות כמה שיותר במטבח. אני זוכר מפגשים עם אחים ובני דודים אצל סבתא, ואת סבא והדודים אוכלים מאכלים שנראו לי מוזרים,
למשל מרק שקמבה מקיבת פרה ותבשילים ממעי תרנגולת. אני בן למשפחה חמה ומצחיקה, שיש בה המון קרבה ונתינה. בגיל 12 בערך, שמבחינתי הוא קצת מאוחר, התחלתי לעשות 'עבודות שחורות' במטבח של סבתא. בטח שלא לבשל (צוחק). אפילו אימא שלי לא היתה מבשלת איתה, מקסימום מסדרת צלחות. המטבח היה טריטוריה מוחלטת של סבתא".


צילום: דן לב

למרות שגדל במשפחה חמה ואוהבת, בגיל ההתבגרות סטה לוי מהמסלול שהתווה לעצמו. הוא הידרדר לסמים, ישב בכלא וחי בין הצללים.
כיום, כשהוא מרצה בפני בני נוער בסיכון ומספר את סיפורו, הוא מדגיש את החשיבות של אמירת 'לא' ושיתוף ההורים. "בגיל 15 הגעתי לצומת דרכים ואמרתי 'כן' לסיגריית חשיש.
בנקודה זו החלו 18 שנים של סבל וייסורים. אני מספר בהרצאה איך אדם שגדל במשפחה נורמטיבית מגיע לצומת דרכים משמעותי בחייו, ושם, אם עמוד השדרה שלו לא חזק מספיק והוא לא יודע להגיד 'לא' לדברים שמציעים לו, הוא יכול ליפול ולהתרסק. וזה בדיוק מה שקרה לי", הוא משחזר. "הייתי ילד מופנם מאוד, וזה מה שגרם לי לנסות לברוח מהחיים. אני תמיד ממליץ לשתף את ההורים, את המורה או מישהו מבוגר במה שקורה. המטרה היא להגיע למצב שבו ילד יכול לפתח לעצמו עמוד שדרה ויכולת להגיד 'לא' לדברים שעלולים לסכן אותו".

איך יצאת מהמערבולת?

"הגעתי לתחתית ובחרתי בחיים. אי אפשר לצאת ממצב כזה אם לא מגיעים למקום של כניעה שמקורה בחוסר אונים. יש מי שעבורו קיבוץ נדבות הוא התחתית,
ויש מי שמתעשת כשאשתו מאיימת בגירושין. כל אחד והתחתית שלו. התחתית שלי הייתה בכך שהבנתי שלבן שלי, שהיה אז בן חמש, לא באמת היה אבא".


שנה לאחר שסיים תהליך גמילה ניגש לוי לאודישנים ל"מאסטר שף". הוא לא צפה בעונה הראשונה, אך המשפחה דחפה אותו וחיידק הבישול לא הרפה.
"כשאני מבשל, אני מרגיש במקום הכי טוב בעולם. זה ההיי שלי. במשפחה ידעו ודחפו אותי, ומרגע שעברתי את האודישן הראשון, כאילו הריצו לי סרט במהירות עצומה – פרק אחרי פרק עבר, ופתאום אני מוצא את עצמי בגמר מבלי להבין איך הגעתי לשם. לאורך כל העונה היו לי עליות ומורדות, אך הרצון ללמוד עוד ועוד בתחום הבישול מאוד פיקס אותי. התשוקה למטבח הובילה אותי עד לגמר".


פתחת את "המוציא" ללא כל ניסיון במסעדנות.

"רעדתי בכל הגוף ברמות שקשה לתאר. הייתי בטוח שאני עומד להיכשל, אבל ידעתי שאני רוצה לעשות מסעדה קטנה שתגיש אוכל ביתי טעים.
רציתי לבוא, להעמיד סירים ולסגור את המסעדה כשהאוכל נגמר. בשלושת החודשים הראשונים 'המוציא' פעלה כך. הייתי פותח ב-12 וסוגר בחמש.
אני שמח להגיד שהייתי הראשון שהפך את המסעדות הביתיות לחוויה שמתאימה גם לערב. ראיתי שבשעה חמש הסירים נגמרים ואנשים עדיין מחכים בתור, אז החלטתי להוסיף תפריט ערב. היום 'המוציא' חזקה יותר בערב מאשר ביום, וזה מדהים בעיניי".


צילום: אסף קרלה

להלל ולשבח את אימא

איך החלטת מה לבשל במסעדה?

"בראש היו לי מנות שגדלתי עליהן, למשל כרוב ובצל מבושלים שסבתא שלי נהגה להכין בתקופת הצנע. הריח היה טוב כל כך עד שהיה דיבור בשכונה שסבתא רשל מבשלת בשר ומסתירה מכולם (צוחק).
לקחתי את הכרוב והבצל והכנתי בולט, קציצה שיש לה המון גרסאות, ברוטב דומה למרק חרירה, עם עגבניות במתיקות עדינה. כבר עשר שנים שזו המנה הכי מוצלחת ב'מוציא'.
עבדתי המון שעות ביום, ותוך פרק זמן קצר למדתי איך אני יכול להוציא את המנות בצורה הכי מעניינת. ואז נותר לי רק לשדרג ולערוך התאמות".


עם פתיחתה פעלה המסעדה בחלל קטן בסמטה בפאתי השוק. לפני כשש שנים החליט לוי שהגיע הזמן לעבור לחלל גדול יותר.
דבר אחד לא השתנה: ויטרינה שבה יושבת אימו של לוי, מרדדת בצק ומגלגלת עוגיות. כאות הערכה הוא הקדיש לאימו את חלל האירוח הצמוד למסעדה.
"אימי בת יותר מ-70 והיא עדיין עובדת מתוך הנאה גדולה. המקצועיות שלה מדהימה אותי בכל פעם מחדש – הסיגר תמיד באותו גודל, מתכון זה מתכון והטעמים אחידים. רמת הכנת האוכל אצלה היא הגבוהה ביותר שאני מכיר. צריך לתת למאמות שגידלו אותנו את הבמה ואת כל הפירגון שאפשר. לכן כשלקחתי את החלל ליד 'המוציא', ידעתי שאקרא לו 'חדר מרים' על שם אימי. חשוב לי להלל ולשבח אותה, כי כל מה שאני יודע מגיע ממנה. המקור של כל שף הוא בבית".


הכתבה פורסמה בגיליון אפריל 22 של מגזין החיים הטובים. למנוי למגזין החיים הטובים לחצו כאן


אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

ליצירת קשר עם שרון בן דוד (מגזין החיים הטובים)
יש למלא פרטים ונחזור אליך בהקדם

Loading...

מומלץ להתפנק עם הטבות חדשות

{{PRODUCTID.NAME}}

{{ProductId.Website_ShortInfo}}

מומלץ להיפגש כאן

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

מומלץ לטייל במקומות חדשים

iconfinder-time-24-103169-1.svg

{{ProductId.Date}}

iconfinder-map-pin-location-2546981.svg

{{ProductId.Location}}

הצטרפו לרשימת 
התפוצה שלנו

Loading...